בְּעִנְיַן הַנְהָגַת הַפְּשִׁיטוּת שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת.

Texts used

Hebrew: Likutei Moharan Tinyana (Part II), Torah 78, edition 'Likutei Moharan Tinyana – rabenubook.com', public domain, via Sefaria — https://www.sefaria.org/Likutei_Moharan%2C_Part_II.78

English: our own paraphrase of the Hebrew, written for these videos. It is not copied from any published translation.

Verses and teachings of the Sages appear only as Rebbe Nachman quotes them inside this Torah.

How the text is shown

The Divine Name is shown as ה' and voiced as Hashem. Other Names are written in the customary form (אֱלֹקִים, קֵ-ל, קָהּ, שַׁ-דַּ-י, אֲדֹ-נָ-י, אֶקְיֶ-ה, צְבָקוֹת). No full Name is written or voiced.

Parenthetical source references inside the printed Hebrew are left off the screen to save space; the citation line names the source instead.

Long paragraphs are shown in consecutive pieces. Every Hebrew word on screen is from the edition above; nothing is reworded.

Cards labelled EXPLANATION (green), and every line marked 'our own reflection — not a quote', are our own words, not quotations.

Notes

Part 5, scene 2: The text adds in brackets that he did not finish explaining this matter.

Part 5, scene 6: A short gloss in the text explains 'afterwards' as after passing from this world.

Every on-screen quotation in the full shiur, by part

Part 1 — Torah Is Life, Yet Everyone Must Pause

Scene 3 · LM II:78 §1 · paragraph §1.1, §1.2

בְּעִנְיַן הַנְהָגַת הַפְּשִׁיטוּת שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. הַיְנוּ כִּי לִפְעָמִים הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא אִישׁ פָּשׁוּט מַמָּשׁ, שֶׁמִּתְנַהֵג עַצְמוֹ בְּדַרְכֵי הַפְּשִׁיטוּת, וְאֵינוֹ מְגַלֶּה שׁוּם תּוֹרָה, וְעוֹסֵק בְּשִׂיחַת חֻלִּין וְכַיּוֹצֵא, וְהוּא אָז בְּחִינַת אִישׁ פָּשׁוּט מַמָּשׁ:

EN (our paraphrase): About the conduct of simplicity of the true tzaddik. Sometimes the true tzaddik is a completely simple man, what people call in Yiddish a prostak. He conducts himself in simple ways, reveals no Torah at all, and spends his time in ordinary talk and the like. At that time he really is, in a sense, a plain, simple man.

Scene 4 · LM II:78 §2 · paragraph §2.1

דַּע, כִּי עִקָּר הַחַיִּים הִיא הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ, וְכָל הַפּוֹרֵשׁ מִן הַתּוֹרָה כְּפוֹרֵשׁ מִן הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן לִכְאוֹרָה הַדָּבָר תָּמוּהַּ וְנִפְלָא, אֵיךְ אֶפְשָׁר לִפְרֹשׁ עַצְמוֹ מִן הַתּוֹרָה אֲפִלּוּ שָׁעָה קַלָּה.

EN (our paraphrase): Know that the essence of life is the Torah, as the verse says: For it is your life and the length of your days. And whoever separates himself from the Torah is like one who separates himself from life. So at first sight it is astonishing: how could anyone separate himself from the Torah even for a brief moment?

Scene 5 · LM II:78 §2 · paragraph §2.1

וּבֶאֱמֶת זֶהוּ מִן הַנִּמְנָע וּבִלְתִּי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת דָּבוּק בְּהַתּוֹרָה, תָּמִיד יוֹמָם וָלַיְלָה, בְּלִי הֶפְסֵק רֶגַע, וְכָל בַּעַל־תּוֹרָה, הֵן לַמְדָן שֶׁעוֹסֵק בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה בְּגמפ"ת [בִּגְמָרָא, פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י, תּוֹסָפוֹת] וְכַיּוֹצֵא, כָּל אֶחָד כְּפִי עֶרְכּוֹ, כְּפִי עֵסֶק לִמּוּדוֹ, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּבָּטֵל מֵהַתּוֹרָה אֵיזֶה שָׁעָה בַּיּוֹם.

EN (our paraphrase): But in truth it is impossible to cling to the Torah all the time, day and night, without a moment's pause. Every Torah scholar, whether a learner busy with Gemara, Rashi and Tosafos and the like, each on his own level and in his own kind of study, must of necessity be away from the Torah for some hour of the day.

Scene 6 · LM II:78 §2 · paragraph §2.1

וְכֵן אֲפִלּוּ בַּעַל הַשָּׂגָה, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר לְמַעְלָה לְמַעְלָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיַּפְסִיק וְיִבָטֵּל מֵהַשָּׂגָתוֹ אֵיזֶה זְמַן, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת דָּבוּק תָּמִיד בְּתוֹרָה וְהַשָּׂגָה בְּלִי הֶפְסֵק. כִּי צְרִיכִין בְּהֶכְרֵחַ לְהַפְסִיק אֵיזֶה שָׁעָה, אִם לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה מַשָּׂא־וּמַתָּן אוֹ כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, כִּי צְרִיכִין לַעֲסֹק בְּצָרְכֵי הַגּוּף גַם־כֵּן.

EN (our paraphrase): And so too a person of deep spiritual perception, even one who stands higher and higher, still must pause and leave his perception for some time. No one can stay attached to Torah and perception without a break; he has to stop for a while, whether for some business or something similar, because one must also take care of the needs of the body.

Scene 7 · LM II:78 §2 · paragraph §2.2

וְהַכְּלָל – כִּי אִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אֹפֶן לִהְיוֹת דָּבוּק בְּהַתּוֹרָה וּבַהַשָּׂגָה בְּלִי שׁוּם הֶפְסֵק, וּבְהֶכְרֵחַ צְרִיכִין לְבַטֵּל אֵיזֶה שָׁעָה. וּבְאוֹתוֹ שָׁעָה שֶׁמְּבַטְּלִין מֵהַתּוֹרָה, אֲזַי זֶה הַלַּמְדָן אוֹ הַבַּעַל־הַשָּׂגָה הוּא בְּחִינַת אִישׁ פָּשׁוּט מַמָּשׁ.

EN (our paraphrase): The rule is this: there is no way at all to be attached to the Torah and to perception without any pause; of necessity one must stop for some time. And in that hour when he is away from the Torah, this scholar or this man of perception is truly a simple man.

Scene 8 · LM II:78 §2 · paragraph §2.3

וְלִכְאוֹרָה זֶה הַדָּבָר קָשֶׁה מְאֹד, אֵיךְ אֶפְשָׁר לִפְרֹשׁ עַצְמוֹ מִן הַתּוֹרָה אֲפִלּוּ שָׁעָה קַלָּה, הֲלֹא הִיא חַיֵּינוּ וְכוּ', וּמִי הוּא זֶה שֶׁיִּרְצֶה לִפְרֹשׁ עַצְמוֹ מִן הַחַיִּים אֲפִלּוּ רֶגַע קַלָּה. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זֶהוּ קִיּוּמָהּ, אַף־עַל־פִּי־כֵן מִי יִתְרַצֶּה בָּזֶה לְהִתְבַּטֵּל מִן הַתּוֹרָה אַף שֶׁזֶּהוּ קִיּוּמָהּ, אַף־עַל־פִּי־כֵן טוֹב יוֹתֵר בְּוַדַּאי לִהְיוֹת דָּבוּק בְּהַתּוֹרָה, אֲשֶׁר הִיא הַחַיִּים וְאֹרֶךְ הַיָּמִים.

EN (our paraphrase): At first this seems very difficult. How can anyone part from the Torah even for a moment? It is our life! Who would want to part from life even for an instant? True, our Sages said that setting the Torah aside can be what upholds it. Even so, who would be glad to stop learning, even if that upholds it? Surely it is better to stay attached to the Torah, which is life and length of days.

Scene 9 · LM II:78 §2 · paragraph §2.3

וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר יִתְרַצֶּה לִפְרֹשׁ מִן הַחַיִּים אֲפִלּוּ רֶגַע אַחַת, בִּפְרָט מִי שֶׁזּוֹכֶה לְאַהֲבַת הַתּוֹרָה, וּמַתְמִיד מְאֹד בַּתּוֹרָה, וְדָבוּק בָּהּ מְאֹד, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַרְגִּישׁ אֵיזֶה מְתִיקוּת בְּהַתּוֹרָה, לְחַדֵּשׁ אֵיזֶה חִדּוּשׁ, אֲפִלּוּ אֵיזֶה פְּשָׁט בְּגמפ"ת, מִכָּל־שֶׁכֵּן וְכָל־שֶׁכֵּן בַּעַל הַשָּׂגָה, וּבִפְרָט מִי שֶׁזּוֹכֶה לְגִנְזַיָּא דְּמַלְכָּא, וּמַעֲלָה זוֹ אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ, וְאֵיךְ יִתְרַצֶּה לִפְרֹשׁ מִן הַתּוֹרָה אֲפִלּוּ שָׁעָה קַלָּה.

EN (our paraphrase): Who would agree to part from life for even one moment? Especially one who loves the Torah, learns with great diligence and clings to it; all the more one who tastes some sweetness in it and finds a new insight, even a plain explanation in Gemara; more still a man of perception, and above all one who reaches the King's hidden treasures, a level the mind cannot measure. How could he agree to part from the Torah even briefly?

Scene 10 · LM II:78 §2 · paragraph §2.4

וּבֶאֱמֶת זֶהוּ בִּלְתִּי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת דָּבוּק בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה תָּמִיד כַּנַּ"ל, כִּי בְּהֶכְרֵחַ צְרִיכִין לְבַטֵּל וּלְהַפְסִיק אֵיזֶה שָׁעָה, וְאִם־כֵּן בַּמֶּה מְחַיִּין עַצְמָן בְּזוֹ הַשָּׁעָה שֶׁבְּטֵלִין מִן הַתּוֹרָה, הֲלֹא עִקָּר הַחַיִּים הוּא מִן הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל:

EN (our paraphrase): Yet in truth, as we said, it is impossible to be occupied with Torah constantly; one must of necessity stop and pause for a while. If so, what gives such a person life in the hour he is away from the Torah, when the essence of life comes from the Torah?

Part 2 — The Great Simple Man and the Treasury of Free Gifts

Scene 2 · LM II:78 §3 · paragraph §3.1

אַךְ דַּע, כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מְחַיֶּה עַצְמוֹ בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁהוּא אִישׁ פָּשׁוּט כַּנַּ"ל מֵהַדֶּרֶךְ שֶׁל נְסִיעַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. כִּי דַּע, כִּי כָל אֵלּוּ הַפְּשׁוּטִים, דְּהַיְנוּ זֶה הַלַּמְדָן בְּשָׁעָה שֶׁבָּטֵל מִן הַתּוֹרָה, שֶׁאָז הוּא אִישׁ פָּשׁוּט כַּנַּ"ל, וְכֵן יֵשׁ אִישׁ פָּשׁוּט מַמָּשׁ, שֶׁאֵינוֹ לַמְדָן כְּלָל וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא אִישׁ כָּשֵׁר וִירֵא־שָׁמַיִם,

EN (our paraphrase): But know: in the time the true tzaddik is a simple man, he draws his life from the way of the journey to the Land of Israel. For there are all kinds of simple people. There is the scholar in the hour he stops learning, who is then a simple man. And there is also a truly simple man, no scholar at all, who is nevertheless an upright, Heaven-fearing person,

Scene 3 · LM II:78 §3 · paragraph §3.1

וּבְוַדַּאי מְקַבֵּל חִיּוּת מִן הַתּוֹרָה, וְכֵן אֲפִלּוּ הַנְּמוּכִים לְמַטָּה יוֹתֵר, וַאֲפִלּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם, גַּם הֵם מְקַבְּלִים בְּוַדַּאי גַם־כֵּן חִיּוּת מִן הַתּוֹרָה. וְכָל אֵלּוּ הַפְּשׁוּטִים צְרִיכִין שֶׁיִּהְיֶה עֲלֵיהֶם אִישׁ פָּשׁוּט גָּדוֹל, שֶׁכֻּלָּם יְקַבְּלוּ עַל־יָדוֹ חִיּוּת,

EN (our paraphrase): and he certainly receives life from the Torah. So too people on still lower levels, and even the nations of the world, also surely receive life from the Torah. And all these simple people need a great simple man over them, through whom they all receive their life,

Scene 4 · LM II:78 §3 · paragraph §3.1

כִּי כָל הַפְּשׁוּטִים הַנַּ"ל, כֻּלָּם צְרִיכִין לְקַבֵּל אֵיזֶה חִיּוּת מֵהַתּוֹרָה, שֶׁהִיא עִקָּר הַחַיִּים, וּבֶאֱמֶת הֵם רְחוֹקִים מֵהַתּוֹרָה, כִּי הֵם אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים, עַל־כֵּן צְרִיכִין שֶׁיִּהְיֶה עֲלֵיהֶם אִישׁ פָּשׁוּט גָּדוֹל, שֶׁעַל־יָדוֹ הֵם מְקַבְּלִין חִיּוּת מֵהַתּוֹרָה:

EN (our paraphrase): because all these simple people must receive some life from the Torah, the essence of life. Yet in truth they are far from the Torah, since they are simple people. So they need a great simple man over them, through whom they receive life from the Torah.

Scene 5 · LM II:78 §4 · paragraph §4.1

כִּי דַּע, כִּי כָל הַפְּשׁוּטִים הַנַּ"ל, הֵן לַמְדָן שֶׁהוּא עוֹסֵק בַּתּוֹרָה לְשֵׁם שָׁמַיִם, כִּי כְּשֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, אֵינוֹ מוֹעִיל בְּלִמּוּדוֹ לְיִשּׁוּב הָעוֹלָם, כִּי שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ הוּא נִצְרָךְ רַק בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ, וְגַם בָּזֶה יֵשׁ בְּחִינוֹת, רַק כְּשֶׁעוֹסֵק לִשְׁמָהּ, שֶׁזֶּהוּ עוֹסֵק בְּיִשּׁוּב הָעוֹלָם,

EN (our paraphrase): For know that among all these simple people there is the scholar who learns for the sake of Heaven. When someone learns not for its own sake, his learning does not help settle the world; learning not for its own sake serves only himself, and even in that there are levels. Only when he learns for its own sake is he working to settle the world,

Scene 6 · LM II:78 §4 · paragraph §4.1

כְּשֶׁמְּבַטֵּל מִלִּמּוּדוֹ, שֶׁאָז הוּא בְּחִינַת אִישׁ פָּשׁוּט מַמָּשׁ כַּנַּ"ל, הֵן שְׁאָר הַפְּשׁוּטִים – כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי אֲחִיזָתוֹ בְּהַתּוֹרָה כֵּן הוּא מְחַיֶּה עַצְמוֹ בְּעֵת פְּשִׁיטוּתוֹ מִבְּחִינַת קִיּוּם הָעוֹלָם קֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה.

EN (our paraphrase): when such a scholar stops learning, he is then truly a simple man. And so are the other simple people: each one, according to his hold on the Torah, draws life in his time of simplicity from the way the world existed before the Torah was received.

Scene 7 · LM II:78 §4 · paragraph §4.2

כִּי קֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה הָיָה הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם רַק בְּחַסְדּוֹ, כִּי לֹא הָיָה עֲדַיִן תּוֹרָה וְשׁוּם עֲשִׂיָּה שֶׁל מִצְוָה, שֶׁעַל־יָדוֹ יִתְקַיֵּם הָעוֹלָם, וְהָיָה עִקָּר קִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי חַסְדּוֹ לְבַד. וְהַצַּדִּיק בְּעֵת פְּשִׁיטוּתוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁבּוֹדֵל מִן הַתּוֹרָה, הוּא מְקַבֵּל חִיּוּת מִבְּחִינָה זוֹ.

EN (our paraphrase): For before the Torah was received, the world stood only by His kindness. There was not yet any Torah, nor any doing of a mitzvah to hold the world up; the world's existence came from His kindness alone. And the tzaddik in his time of simplicity, in the hour he is apart from the Torah, draws life from this.

Scene 8 · LM II:78 §4 · paragraph §4.3

וְזֶה בְּחִינַת אוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם, כִּי יֵשׁ אוֹצָר שֶׁל מַתְּנַת חִנָּם, שֶׁמִּי שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם זְכוּת כְּלָל מְקַבֵּל מִשָּׁם, וּבְוַדַּאי אֵין זֶה הָאוֹצָר מוּכָן בִּשְׁבִיל רְשָׁעִים, כִּי אִם־כֵּן הָרָשָׁע הוּא גָּדוֹל מִן הַצַּדִּיק, כִּי הָרָשָׁע בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם זְכוּת כְּלָל, וְכִי יִזְכֶּה בִּשְׁבִיל זֶה לְקַבֵּל מֵאוֹצָר מַתְּנַת חִנָּם.

EN (our paraphrase): This is the treasury of free gifts. There is a treasury of free gifts, from which even one with no merit at all receives. Surely this treasury was not prepared for the wicked, for then the wicked would be greater than the tzaddik! The wicked certainly has no merit at all; should he earn, for that, a share in the treasury of free gifts?

Scene 9 · LM II:78 §4 · paragraph §4.3

אַךְ בֶּאֱמֶת הָרָשָׁע בְּוַדַּאי אֵינוֹ מְקַבֵּל מִשָּׁם, רַק זֶה הָאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם הוּא בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיק לְבַד, הַיְנוּ בְּשָׁעָה שֶׁהַצַּדִּיק הוּא אִישׁ פָּשׁוּט כַּנַּ"ל, אֲזַי הוּא מְקַבֵּל מִזֶּה הָאוֹצָר מַתְּנַת חִנָּם,

EN (our paraphrase): But in truth the wicked certainly does not receive from there. This treasury of free gifts is for the tzaddik alone: in the hour when the tzaddik is a simple man, then he receives from this treasury of free gifts,

Scene 10 · LM II:78 §4 · paragraph §4.4

שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁהָיָה מִתְקַיֵּם הָעוֹלָם בְּחֶסֶד חִנָּם לְבַד, בִּבְחִינַת: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, הַנֶּאֱמַר עַל קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה, [כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא: הַנֵּי עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ כְּנֶגֶד מִי, כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דוֹרוֹת וְכוּ'].

EN (our paraphrase): which is the aspect of the time before the Torah was received, when the world stood by free kindness alone, as in: For His kindness is forever, said about the time before the giving of the Torah. As the Gemara brings: these twenty-six times For His kindness is forever, what do they correspond to? To the twenty-six generations, and so on.

Scene 11 · LM II:78 §4 · paragraph §4.4

כִּי אָז לֹא הָיָה שׁוּם תּוֹרָה, וְהָיוּ עוֹסְקִין רַק בְּיִשּׁוּב הָעוֹלָם וּבְדֶרֶךְ־אֶרֶץ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּמִּדְרָשׁ: גְּדוֹלָה דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, שֶׁקָּדְמָה לַתּוֹרָה עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דּוֹרוֹת, וְאָז הָיָה עִקָּר קִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי חֶסֶד חִנָּם לְבַד.

EN (our paraphrase): For then there was no Torah, and people were busy only with settling the world and with derech eretz, as our Sages say in the Midrash: Great is derech eretz, which came twenty-six generations before the Torah. And then the world stood mainly by free kindness alone.

Part 3 — The Hidden Torah and the Way to the Land

Scene 2 · LM II:78 §4 · paragraph §4.5

וּבֶאֱמֶת גַּם קֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה, בְּוַדַּאי גַּם אָז הָיְתָה הַתּוֹרָה בִּמְצִיאוּת, כִּי הַתּוֹרָה הִיא נִצְחִית. אָמְנָם אָז, קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה, הָיְתָה הַתּוֹרָה בְּהֶעְלֵם וּבְהֶסְתֵּר, הַיְנוּ כִּי כָל הַתּוֹרָה כְּלוּלָה בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, וְאָז קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה, הָיוּ הָעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת נֶעְלָמִין בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם. נִמְצָא שֶׁהָיְתָה כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה נֶעְלֶמֶת וְנִסְתֶּרֶת בְּתוֹךְ יִשּׂוּב הָעוֹלָם, שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת.

EN (our paraphrase): In truth, even before the Torah was received, the Torah certainly existed, for the Torah is eternal. But before it was given it was hidden and concealed. The whole Torah is contained in the Ten Commandments, and before the giving of the Torah the Ten Commandments lay hidden in the Ten Utterances with which the world was created. So the entire Torah was hidden within the settled world, created with the Ten Utterances.

Scene 3 · LM II:78 §4 · paragraph §4.6

וּבְכָל הַדִּבּוּרִים שֶׁל הָעוֹלָם וּבְכָל הָעֻבְדּוֹת וְהָעֲשִׂיּוֹת, הֵן מִי שֶׁחוֹטֵב עֵצִים אוֹ אֵיזֶה עֻבְדָּא שֶׁיִּהְיֶה – בְּכֻלָּם נֶעְלָם הַתּוֹרָה, כִּי הַכֹּל נִבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, אֲשֶׁר שָׁם הַתּוֹרָה נֶעֶלְמָה וְנִסְתְּרָה קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה. וְהַצַּדִּיק, בְּשָׁעָה שֶׁפּוֹרֵשׁ מִן הַתּוֹרָה וְהוּא בְּחִינַת אִישׁ פָּשׁוּט, הוּא מְקַבֵּל חִיּוּת מִבְּחִינָה זוֹ שֶׁל קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה.

EN (our paraphrase): And in all the speech of the world and in all work and deeds, even someone chopping wood or doing any job at all, the Torah is hidden in every one of them, because everything was created with the Ten Utterances, where the Torah lay hidden before it was given. And the tzaddik, in the hour he parts from the Torah and is a simple man, draws life from this level of before the Torah was given.

Scene 4 · LM II:78 §4 · paragraph §4.7

וְזֶהוּ בְּחִינַת הַדֶּרֶךְ שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַנֶּאֱמַר לְמַעְלָה, שֶׁהַצַּדִּיק מְחַיֶּה עַצְמוֹ בְּעֵת פְּשִׁיטוּתוֹ מִשָּׁם, כִּי עִקָּר כֹּחַ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת: כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גוֹיִם, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י בַּפָּסוּק בְּרֵאשִׁית וְכוּ', שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה פָּתַח בִּ'בְּרֵאשִׁית', שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ גַּזְלָנִים אַתֶּם וְכוּ', עַל־כֵּן פָּתַח בִּ'בְּרֵאשִׁית', כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל, וּבִרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ וְכוּ'.

EN (our paraphrase): This is the way of the Land of Israel mentioned earlier, from which the tzaddik draws life in his time of simplicity. The main strength of the Land's holiness comes through the verse: He told His people the power of His works, to give them the heritage of nations. As Rashi explains on the Torah's first verse, it opens with In the beginning so no one can say, You are robbers; He created everything, and by His will He gave it to them, and so on.

Scene 5 · LM II:78 §4 · paragraph §4.7

נִמְצָא שֶׁעִקָּר כֹּחַ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מִבְּחִינַת עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁהֵם בְּחִינַת כֹּחַ מַעֲשָׂיו, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הָיוּ יִשְׂרָאֵל יְכוֹלִים לֵילֵךְ וְלִכְבֹּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.

EN (our paraphrase): So the main power of the Land of Israel comes from the Ten Utterances with which the world was created, which are the power of His works. Through this, Israel were able to go and conquer the Land of Israel.

Scene 6 · LM II:78 §4 · paragraph §4.8

וְגַם כָּאן, בְּחוּץ־לָאָרֶץ, נִמְצָא בְּחִינָה זוֹ, כִּי יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ בָּאִים לִפְעָמִים בִּמְקוֹמוֹת שֶׁהָיוּ רְחוֹקִים מְאֹד מְאֹד מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כְּגוֹן בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּה שֶׁל עַכּוּ"ם, וְגַם עַכְשָׁו הוּא בִּרְשׁוּת מִי שֶׁהוּא רָחוֹק מְאֹד מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, וְיִשְׂרָאֵל בָּאִים לְשָׁם, וְכוֹבְשִׁים הַמָּקוֹם וּמְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ, שֶׁיִּהְיֶה מָקוֹם יִשְׂרְאֵלִי, שֶׁזֶּהוּ גַם־כֵּן בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.

EN (our paraphrase): And this aspect is found here too, outside the Land. Israel, a holy people, sometimes come to places that were very far from the holiness of Israel, such as a place that once belonged to idol worshippers and is still held by someone far from that holiness. Israel come there, take hold of the place and sanctify it, so that it becomes a Jewish place; this too is an aspect of the Land of Israel.

Scene 7 · LM II:78 §4 · paragraph §4.8

וְהָיוּ יְכוֹלִים לוֹמַר גַּזְלָנִים אַתֶּם, שֶׁכְּבַשְׁתֶּם זֶה הַמָּקוֹם שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, אַךְ עַל־יְדֵי כֹּחַ מַעֲשָׂיו, בְּחִינַת עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, עַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לָנוּ רְשׁוּת לִכְבֹּשׁ כָּל הָעוֹלָם וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ בְּרָאָהּ, וּבִרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָנוּ.

EN (our paraphrase): One could say to them: You are robbers, you have taken a place that is not yours! But through the power of His works, the Ten Utterances, we have permission to take hold of the whole world and sanctify it with the holiness of Israel, for He created it, and by His will He gave it to us.

Scene 8 · LM II:78 §4 · paragraph §4.9

נִמְצָא שֶׁעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁהֵם מְלֻבָּשִׁין בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, הַיְנוּ בְּיִשּׁוּב הָעוֹלָם, כִּי בָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם, הֵם דֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת יְכוֹלִין לִכְבֹּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, הַיְנוּ שֶׁהוּא דֶּרֶךְ וְנָתִיב לְאֶרֶץ, הַיְנוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי דֶּרֶךְ־אֶרֶץ שֶׁהוּא יִשׁוּב הָעוֹלָם, שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, זֶה זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא דֶּרֶךְ וּנְתִיב לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, הַיְנוּ דֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל.

EN (our paraphrase): So the Ten Utterances, clothed in derech eretz, that is, in the settling of the world, since the world was created with them, are a way to the Land of Israel, for through them one can conquer the Land. This is derech eretz: literally, a road to the land, the Land of Israel. The settled world, created with the Ten Utterances, is itself the road and path to the Land of Israel.

Scene 9 · LM II:78 §4 · paragraph §4.10

וּבְזֶה הַדֶּרֶךְ־אֶרֶץ, הַיְנוּ הַדֶּרֶךְ שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁשָּׁם נֶעְלֶמֶת הַתּוֹרָה, שֶׁבָּזֶה הָיָה הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם בְּחַסְדּוֹ עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דוֹרוֹת שֶׁקֹּדֶם מַתַּן־תּוֹרָה, בָּזֶה בְּעַצְמוֹ הַצַּדִּיק מְחַיֶּה עַצְמוֹ בְּעֵת פְּשִׁיטוּתוֹ שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה, כִּי אָז הוּא מְחַיֶּה עַצְמוֹ בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה שֶׁנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הָעוֹלָם, בְּכָל הַדִּבּוּרִים וּבְכָל הָעֻבְדּוֹת שֶׁנִּבְרְאוּ בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, שֶׁשָּׁם נֶעְלֶמֶת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל:

EN (our paraphrase): And in this derech eretz, the way of the Land of Israel, the Ten Utterances in which the Torah is hidden and through which the world stood in His kindness for twenty-six generations before the Torah was given, in this very thing the tzaddik draws life in his time of simplicity, when he is not learning. He lives from the Torah hidden in the world, in all the speech and all the work created with the Ten Utterances.

Scene 10 · LM II:78 §5 · paragraph §5.1

וְעַל־כֵּן מֻכְרָח הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל לֵירֵד וְלִפֹּל לְתוֹךְ פְּשִׁיטוּת וְלִהְיוֹת אִישׁ פָּשׁוּט מַמָּשׁ אֵיזֶה עֵת. כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְחַיֶּה אֶת כָּל הַפְּשׁוּטִים הַנַּ"ל, יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה, וַאֲפִלּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם, כִּי הוּא מְחַיֶּה עַצְמוֹ בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, הַמְלֻבָּשִׁין בְּתוֹךְ הָעוֹלָם, וּמִמֶּנּוּ מְקַבְּלִין חִיּוּת כָּל הַפְּשׁוּטִים הַנַּ"ל. וְכָל אֶחָד כְּפִי קֵרוּבוֹ יוֹתֵר אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַצַּדִּיק הַנַּ"ל, כֵּן הוּא מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ חִיּוּת גָּבוֹהַּ יוֹתֵר:

EN (our paraphrase): Therefore the great tzaddik must go down and fall into simplicity, and be truly a simple man for some time. Through this he gives life to all the simple people, whoever they are, even the nations of the world. He draws his own life from the Torah hidden in the Ten Utterances clothed within the world, and from him all the simple people receive life. The closer each one is to holiness and to the tzaddik, the higher the life he receives.

Part 4 — Moshe's Plea, and No Despair at All

Scene 2 · LM II:78 §6 · paragraph §6.1

וְעַל־כֵּן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כְּשֶׁבִּקֵּשׁ לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בִּקֵּשׁ מַתְּנַת חִנָּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' – בְּחִינַת מַתְּנַת חִנָּם. וְזֶהוּ: בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר – הַיְנוּ שֶׁתְּפִלָּתוֹ הָיָה עִם כֹּחַ בְּחִינַת: בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר, הַיְנוּ בְּכֹחַ אוֹתוֹ הָעֵת שֶׁהָיָה הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם עַל־יְדֵי הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, שֶׁהוּא קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה,

EN (our paraphrase): Therefore Moshe Rabbeinu, peace be upon him, when he asked to enter the Land of Israel, asked for a free gift, as it says: And I pleaded with Hashem, the aspect of a free gift. And this is: at that time, saying. His prayer carried the power of that time, the time when the world stood through the Ten Utterances, before the giving of the Torah,

Scene 3 · LM II:78 §6 · paragraph §6.1

שֶׁאָז הָיָה הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם עַל־יְדֵי הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם הָיְתָה הַתּוֹרָה נֶעְלֶמֶת, וְאָז הָיָה קִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי מַתְּנַת חִנָּם כַּנַּ"ל. וּבַכֹּחַ הַזֶּה שֶׁל קִיּוּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה, הַיְנוּ בְּחִינַת מַתְּנַת חִנָּם, בְּחִינַת עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת הַנַּ"ל – בַּכֹּחַ הַזֶּה זוֹכִין לָבוֹא וְלִכְבֹּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי בְּחִינָה זוֹ.

EN (our paraphrase): for then the world stood through the Ten Utterances, in which the Torah was hidden, and then the world existed by a free gift. With this power of the world's existence before the Torah, the free gift, the Ten Utterances, one merits to come and conquer the Land of Israel. That is why Moshe asked to enter the Land through this aspect.

Scene 4 · LM II:78 §6 · paragraph §6.2, §6.3

וְזֶהוּ: וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' – הַיְנוּ מַתְּנַת חִנָּם; בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר – הַיְנוּ עִם כֹּחַ בְּחִינַת עֵת הַהִיא, שֶׁהָיָה הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם עַל־יְדֵי הַמַּאֲמָרוֹת לְבַד, שֶׁאָז הָיָה הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַתְּנַת חִנָּם כַּנַּ"ל, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי בְּחִינָה זוֹ כַּנַּ"ל.

EN (our paraphrase): And this is: And I pleaded with Hashem, meaning a free gift. At that time, saying: with the power of that time, when the world stood by the Utterances alone, by a free gift, through which one can come to the Land of Israel. That is why Moshe asked to enter the Land through this aspect.

Scene 5 · LM II:78 §6 · paragraph §6.3

וְזֶה בְּחִינַת: בָּעֵת הַהִיא. הַהִיא – זֶה בְּחִינַת סָתוּם וְנֶעְלָם, כִּי בְּאוֹתָהּ הָעֵת, קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה, הָיְתָה הַתּוֹרָה נֶעְלֶמֶת וְנִסְתֶּרֶת בְּתוֹךְ הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת וְכוּ' כַּנַּ"ל:

EN (our paraphrase): And this is: at that time. The word that, hahi, points to something closed and hidden, for at that time, before the giving of the Torah, the Torah was hidden and concealed within the Ten Utterances, as explained.

Scene 6 · LM II:78 §7 · paragraph §7.1

וְהַכְּלָל, כִּי אָסוּר לְיָאֵשׁ עַצְמוֹ. כִּי אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא אִישׁ פָּשׁוּט וְאֵינוֹ יָכוֹל לִלְמֹד כְּלָל, אוֹ שֶׁהוּא בְּמָקוֹם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִלְמֹד וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, אַף־עַל־פִּי־כֵן גַּם בְּעֵת פְּשִׁיטוּתוֹ צָרִיךְ לְהַחֲזִיק עַצְמוֹ בְּיִרְאַת ה' וּבַעֲבוֹדָה פְּשׁוּטָה לְפִי בְּחִינָתוֹ, כִּי גַּם אָז הוּא מְקַבֵּל חִיּוּת מֵהַתּוֹרָה כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי אִישׁ פָּשׁוּט הַגָּדוֹל, הַיְנוּ הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל, שֶׁהוּא לִפְעָמִים אִישׁ פָּשׁוּט, שֶׁהוּא מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם כַּנַּ"ל.

EN (our paraphrase): The rule is: it is forbidden to despair. Even someone who is a simple man and cannot learn at all, or who is somewhere he cannot learn, must still, in his time of simplicity, hold on to the fear of Hashem and to simple service on his level. For then too he receives life from the Torah, through the great simple man, the great tzaddik, who is sometimes a simple man and gives life to them all.

Scene 7 · LM II:78 §7 · paragraph §7.2

וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא, חַס וְשָׁלוֹם, בַּמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְלָן, אֲפִלּוּ אִם מֻנָּח בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן אַל יִתְיָאֵשׁ עַצְמוֹ, וִיקַיֵּם: מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי, וְיַחֲזִיק עַצְמוֹ בַּמֶּה שֶׁיּוּכַל, כִּי גַּם הוּא יָכוֹל לַחֲזֹר וְלָשׁוּב וּלְקַבֵּל חִיּוּת מֵהַתּוֹרָה עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַנַּ"ל.

EN (our paraphrase): Even someone who is, Heaven forbid, on the very lowest level, even if he lies in the depths of the netherworld, Heaven save us, let him still not despair. Let him fulfil: From the belly of the netherworld I cried out. Let him hold on to whatever he can, for he too can return and receive life from the Torah through this tzaddik.

Scene 8 · LM II:78 §7 · paragraph §7.3

וְהָעִקָּר – לְחַזֵּק עַצְמוֹ בְּכָל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר, [כִּי אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל. וּמָשַׁךְ מְאֹד אֵלּוּ הַתֵּבוֹת "קַיין יִאוּשׁ וְכוּ'" וַאֲמָרָם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְעַמְקוּת נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד, כְּדֵי לְהוֹרוֹת וּלְרַמֵּז לְכָל אֶחָד וְאֶחָד לְדוֹרוֹת, שֶׁלֹּא יִתְיָאֵשׁ בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם, אֲפִלּוּ אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה],

EN (our paraphrase): The main thing is to strengthen yourself in every way you can, for there is no despair in the world at all. He drew out these words, Kein yiush, there is no despair, and said them with great force and with wonderful, awesome depth, to teach and hint to every single person, for all generations, never to despair in any way at all, whatever may pass over him.

Scene 9 · LM II:78 §7 · paragraph §7.3

וְאֵיךְ שֶׁהוּא, אֲפִלּוּ אִם נָפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל, רַחֲמָנָא לִצְלָן, מֵאַחַר שֶׁמְּחַזֵּק עַצְמוֹ בַּמֶּה שֶׁהוּא, עֲדַיִן יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה לָשׁוּב וְלַחֲזֹר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ.

EN (our paraphrase): However things are, even if he has fallen wherever he has fallen, Heaven save us, as long as he strengthens himself with whatever he has, he still has hope to return to Him, blessed be He.

Part 5 — Simple Faith and the True Tzaddik

Scene 2 · LM II:78 §7 · paragraph §7.4

וַאֲפִלּוּ אִישׁ פָּשׁוּט גַם־כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יִרְאַת־שָׁמַיִם. וְיֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת יְרָאוֹת, כִּי לְמַעְלָה דִּבַּרְנוּ מִבְּחִינַת דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, הַיְנוּ הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אָמְנָם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יֵשׁ בָּהּ גַם־כֵּן בְּחִינַת עֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת, כִּי יֵשׁ שָׁם עֶשֶׂר בְּחִינוֹת קְדֻשּׁוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ, וְהֵם בְּחִינַת עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, וְכָל מַאֲמָר יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת יִרְאָה, בְּחִינַת: הָקֵם לְעַבְדְּךָ אִמְרָתֶךָ אֲשֶׁר לְיִרְאָתֶךָ, כִּי יֵשׁ יִרְאָה לְמַעְלָה מִיִּרְאָה.

EN (our paraphrase): Even a simple man must have fear of Heaven. And there are many levels of fear. Above we spoke of derech eretz, meaning the way to the Land of Israel. But the Land of Israel itself also has ten holinesses, ten levels of holiness, one above the other. They are the Ten Utterances, and each Utterance has its own fear, as in: Fulfil for Your servant Your word, which leads to fear of You. For there is a fear above a fear.

Scene 4 · LM II:78 §7 · paragraph §7.5

וְצָרִיךְ לְחַזֵּק עַצְמוֹ בְּיִרְאַת־שָׁמַיִם גַּם בְּעֵת פְּשִׁיטוּתוֹ בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל, וְיוּכַל לָבוֹא לְשִׂמְחָה גְדוֹלָה עַל־יְדֵי תְּמִימוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ. כִּי חָכְמוֹת אֵין צְרִיכִין כְּלָל, רַק אֱמוּנָה וּתְמִימוּת וּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמָה כְּלָל.

EN (our paraphrase): He must strengthen himself in fear of Heaven even in his time of simplicity, in every way he can, and he can come to great joy through his wholeheartedness and his faith. For no clever sophistications are needed at all, only faith, wholeheartedness and simplicity, without any cleverness at all.

Scene 5 · LM II:78 §7 · paragraph §7.5

כִּי חָכְמוֹת מַזִּיקִים מְאֹד לְהָאָדָם, וְהַחֲכָמִים נִלְכָּדִים בְּחָכְמָתָן שֶׁל עַצְמָם, כִּי הַחָכְמָה מַתְעָה אוֹתוֹ מֵחָכְמָה לְחָכְמָה, וּמֵאוֹתָהּ הַחָכְמָה לְחָכְמָה אַחֶרֶת, וְכֵן מֵחָכְמָה לְחָכְמָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, עַד שֶׁנִּלְכָּד וְנִתְעֶה בְּחָכְמוֹת עַצְמוֹ, בִּבְחִינַת: לֹכֵד חֲכָמִים בְּעָרְמָם – בְּעָרְמָם דַּיְקָא, הַיְנוּ בְּעַרְמִימוּת וְחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם בְּעַצְמָם הוּא לוֹכֵד אוֹתָם. אַשְׁרֵי הַהוֹלֵךְ בִּתְמִימוּת:

EN (our paraphrase): For such cleverness does great harm. The clever are trapped in their own wisdom: it leads a person astray from one idea to the next, and from that one to yet another, further and further, until he is caught and lost in his own cleverness. As the verse says: He traps the wise in their cunning; in their own cunning precisely, their own shrewdness traps them. Happy is the one who walks in wholeheartedness.

Scene 6 · LM II:78 §8 · paragraph §8.1

וּצְרִיכִין לְבַקֵּשׁ מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כִּי אַשְׁרֵי לְמִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב בְּעוֹדוֹ בְּחַיִּים חִיּוּתוֹ לַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אַשְׁרֵי לוֹ, אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ. [כִּי אַחַר־כָּךְ קָשֶׁה אָז מְאֹד לְהִתְקָרֵב, וּצְרִיכִין מְאֹד לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים מְאֹד, שֶׁיִּזְכֶּה בְּחַיִּים חִיּוּתוֹ לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת].

EN (our paraphrase): One must ask Hashem very much to merit drawing close to the true tzaddik. Happy is the one who merits to draw close to the true tzaddik in his lifetime; happy is he, happy his portion. For afterwards it is very hard to draw close, and one needs much prayer and pleading to merit drawing close to true tzaddikim in one's lifetime.

Scene 7 · LM II:78 §8 · paragraph §8.2

כִּי הַבַּעַל־דָּבָר שָׂם לִבּוֹ עַל זֶה מְאֹד עַכְשָׁו, לְבַלְבֵּל אֶת הָעוֹלָם, כִּי יִשְׂרָאֵל הֵם עַכְשָׁו קְרוֹבִים אֶל הַקֵּץ מְאֹד, וְיֵשׁ עַכְשָׁו לְיִשְׂרָאֵל גַּעְגּוּעִים גְּדוֹלִים וּכִסּוּפִין גְּדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה כָּזֹאת בִּימֵי קֶדֶם, וְכָל אֶחָד נִכְסָף מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

EN (our paraphrase): For the evil one has now set his heart very much on confusing the world. Israel are now very close to the End, and Israel now have great yearnings and longings for Hashem, such as there never were in earlier days; every single one longs very much for Hashem.

Scene 8 · LM II:78 §8 · paragraph §8.2

עַל־כֵּן הֶעֱרִים הַבַּעַל־דָּבָר וְהִכְנִיס מַחֲלֹקֶת בֵּין הַצַּדִּיקִים, וְהֵקִים בָּעוֹלָם מְפֻרְסָמִים הַרְבֵּה שֶׁל שֶׁקֶר, וְגַם בֵּין הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הִכְנִיס מַחֲלֹקֶת גָּדוֹל, עַד שֶׁאֵין אֶחָד יוֹדֵעַ הֵיכָן הָאֱמֶת. עַל־כֵּן צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת:

EN (our paraphrase): So the evil one schemed and brought strife between the tzaddikim. He raised up in the world many false famous leaders, and even among the true tzaddikim he put great strife, until no one knows where the truth is. Therefore one must ask Hashem very much to merit drawing close to the true tzaddik.

Scene 9 · LM II:78 §9 · paragraph §9.1

הַעְתָּקָה מִכְּתַב־יַד רַבֵּנוּ זַ"ל בְּעַצְמוֹ, מַה שֶּׁמָּצָאנוּ אֶצְלוֹ. וְהֵם רָאשֵׁי־פְרָקִים מֵעִנְיָן הַנַּ"ל, וְעוֹד נוֹסָף דְּבָרִים בָּהֶם מַה שֶּׁלֹּא בֵּאֵר בְּפֵרוּשׁ. וּכְפִי הַמּוּבָן מֵאֵלּוּ הָרָאשֵׁי־פְרָקִים יִרְאֶה הַמְעַיֵּן שֶׁיֵּשׁ בְּזֶה הָעִנְיָן הַנַּ"ל עוֹד דְּבָרִים רַבִּים כָּהֵמָּה, אַךְ אֲנַחְנוּ לֹא זָכִינוּ לִשְׁמֹעַ בְּפֵרוּשׁ כִּי־אִם עִנְיָן הַנַּ"ל:

EN (our paraphrase): A copy from our Rebbe's own handwriting, of what we found among his papers. These are headings of the teaching above, with more things in them that he did not explain openly. From these headings the careful reader will see that this subject holds many more ideas like these, but we merited to hear explicitly only the teaching above.

Scene 10 · LM II:78 §9 · paragraph §9.2

וָאֶתְחַנַּן. מַתְּנַת חִנָּם. חִנָּם, עֲרָיוֹת. פְּגַם הַדַּעַת. מֹשֶׁה, דַּעַת. פְּרִישׁוּת. פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי. הַבְּרִיאָה, מַתְּנַת חִנָּם. עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה. הַבְּרִיאָה קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה. עֵת לַעֲשׂוֹת לַה', הַיְנוּ עֲשִׂיַּת הָעוֹלָם. הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ, בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה. בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר, בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת. הַהִוא, הַהַעְלָמָה. כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ:

EN (our paraphrase): And I pleaded. A free gift. Free; matters of modesty. A flaw in knowledge. Moshe, knowledge. Separation. Stand here with Me. Creation, a free gift. The world is built on kindness. Creation before the giving of the Torah. A time to act for Hashem, meaning the making of the world. They have set aside Your Torah: setting the Torah aside. At that time, saying: with the Ten Utterances. That: hiddenness. He told His people the power of His works.

Hebrew phrases in the Explainer

Scene 2 · §1.2: לִפְעָמִים הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא אִישׁ פָּשׁוּט מַמָּשׁ, שֶׁמִּתְנַהֵג עַצְמוֹ בְּדַרְכֵי הַפְּשִׁיטוּת, וְאֵינוֹ מְגַלֶּה שׁוּם תּוֹרָה,

Scene 3 · §2.1: כִּי עִקָּר הַחַיִּים הִיא הַתּוֹרָה,

Scene 4 · §2.2: וְהַכְּלָל – כִּי אִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אֹפֶן לִהְיוֹת דָּבוּק בְּהַתּוֹרָה וּבַהַשָּׂגָה בְּלִי שׁוּם הֶפְסֵק,

Scene 5 · §2.4: וְאִם־כֵּן בַּמֶּה מְחַיִּין עַצְמָן בְּזוֹ הַשָּׁעָה שֶׁבְּטֵלִין מִן הַתּוֹרָה,

Scene 6 · §3.1: אַךְ דַּע, כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מְחַיֶּה עַצְמוֹ בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁהוּא אִישׁ פָּשׁוּט כַּנַּ"ל מֵהַדֶּרֶךְ שֶׁל נְסִיעַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.

Scene 7 · §3.1: עַל־כֵּן צְרִיכִין שֶׁיִּהְיֶה עֲלֵיהֶם אִישׁ פָּשׁוּט גָּדוֹל,

Scene 8 · §4.2: כִּי קֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה הָיָה הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם רַק בְּחַסְדּוֹ,

Scene 9 · §4.3: וְזֶה בְּחִינַת אוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם,

Scene 10 · §4.6: בְּכֻלָּם נֶעְלָם הַתּוֹרָה, כִּי הַכֹּל נִבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת,

Scene 11 · §4.7: כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גוֹיִם,

Scene 12 · §5.1: וְעַל־כֵּן מֻכְרָח הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל לֵירֵד וְלִפֹּל לְתוֹךְ פְּשִׁיטוּת וְלִהְיוֹת אִישׁ פָּשׁוּט מַמָּשׁ

Scene 13 · §6.2: וְזֶהוּ: וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' – הַיְנוּ מַתְּנַת חִנָּם;

Scene 14 · §7.1: וְהַכְּלָל, כִּי אָסוּר לְיָאֵשׁ עַצְמוֹ.

Scene 15 · §7.3: אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל.

Scene 16 · §7.5: רַק אֱמוּנָה וּתְמִימוּת וּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמָה כְּלָל.

Scene 17 · §8.1: וּצְרִיכִין לְבַקֵּשׁ מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת,

Hebrew phrases in the 1-minute recap

Scene 2 · §1.2: לִפְעָמִים הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא אִישׁ פָּשׁוּט מַמָּשׁ, שֶׁמִּתְנַהֵג עַצְמוֹ בְּדַרְכֵי הַפְּשִׁיטוּת, וְאֵינוֹ מְגַלֶּה שׁוּם תּוֹרָה,

Scene 3 · §2.1: כִּי עִקָּר הַחַיִּים הִיא הַתּוֹרָה,

Scene 4 · §4.3: וְזֶה בְּחִינַת אוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם,

Scene 5 · §5.1: כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְחַיֶּה אֶת כָּל הַפְּשׁוּטִים הַנַּ"ל,

Scene 6 · §7.3: אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל.

⬇ Download sources (text)