Texts used

Hebrew: Likutei Moharan Tinyana (Part II), Torah 67, edition 'Likutei Moharan Tinyana – rabenubook.com', public domain, via Sefaria — https://www.sefaria.org/Likutei_Moharan%2C_Part_II.67

English: our own paraphrase of the Hebrew, written for these videos. It is not copied from any published translation.

Verses and teachings of the Sages appear only as Rebbe Nachman quotes them inside this Torah.

How the text is shown

The Divine Name is shown as ה' and voiced as Hashem. Other Names are written in the customary form (אֱלֹקִים, קֵ-ל, קָהּ, שַׁ-דַּ-י, אֲדֹ-נָ-י, אֶקְיֶ-ה, צְבָקוֹת). No full Name is written or voiced.

Parenthetical source references inside the printed Hebrew are left off the screen to save space; the citation line names the source instead.

Long paragraphs are shown in consecutive pieces. Every Hebrew word on screen is from the edition above; nothing is reworded.

Cards labelled EXPLANATION (green), and every line marked 'our own reflection — not a quote', are our own words, not quotations.

Notes

Part 1, scene 4: Heading: joining the Torah's beginning to its end

Part 3, scene 6: The letter shin has three heads

Every on-screen quotation in the full shiur, by part

Part 1 — Clouds Over the Eyes

Scene 4 · Devarim 34:12 and Bereishis 1:1, as quoted in LM II:67 · paragraph §1.1, §1.2

בְּרֵאשִׁית – לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל.

EN (our paraphrase): In the beginning, before the eyes of all Israel.

Scene 5 · LM II:67 §1 · paragraph §1.3

כִּי יֵשׁ עֲנָנִין דִּמְכַסְיָן עַל עֵינָא, שֶׁהֵם רוֹמִי רַבָּתִי וְרוֹמִי זְעִירָתָא, כַּמּוּבָא. וְזֶה בְּחִינַת: וְשָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגָּשֶׁם – זֶה מְאוֹר עֵינַיִם, שֶׁהוֹלֵךְ אַחַר הַבְּכִיָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי הַבְּכִי הוֹלֵךְ וּמִסְתַּלֵּק מְאוֹר עֵינַיִם.

EN (our paraphrase): For there are clouds that cover the eye: Greater Rome and Lesser Rome, as the Zohar brings. This is 'the clouds return after the rain'. That is the light of the eyes, which goes after weeping, as our Sages taught: through weeping, the light of the eyes departs.

Scene 6 · LM II:67 §1 · paragraph §1.4

וְזֶה בְּחִינַת שְׁקִיעַת הָאוֹר בְּמַעֲרָב, כִּי בְּמִזְרָח חַמָּה זוֹרַחַת וּבְמַעֲרָב שׁוֹקַעַת, נִמְצָא שֶׁמַּעֲרָב הוּא שְׁקִיעַת הָאוֹר. וְכָל זֶה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַבְּכִי, שֶׁעַל־יָדוֹ מִסְתַּלֵּק מְאוֹר הָעֵינַיִם כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שְׁקִיעַת הָאוֹר כַּנַּ"ל.

EN (our paraphrase): This is the setting of the light in the west. The sun rises in the east and sets in the west, so the west is where the light goes down. And all of it comes through weeping, which takes away the light of the eyes; that is the light going down.

Scene 7 · LM II:67 §1 · paragraph §1.5

כִּי מַעֲרָב – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, כִּי שְׁכִינָה בְּמַעֲרָב, וְהַשְּׁכִינָה בּוֹכָה וּמְיַלֶּלֶת, כִּבְיָכוֹל, עַל יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת: רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ – שֶׁהִיא בּוֹכָה עַל צָרַת יִשְׂרָאֵל, הַמְפֻזָּרִים בַּגּוֹיִים וְאֵינָם עַל מְקוֹמָם.

EN (our paraphrase): For maarav, west, is made of the first letters of 'Rochel mevakah al baneha', Rochel weeps for her children. The Shechinah is in the west, and the Shechinah weeps and wails, as it were, over Israel, as it says: Rochel weeps for her children; she refuses to be comforted, for they are gone. She weeps over the pain of Israel, scattered among the nations and not in their place.

Scene 8 · LM II:67 §1 · paragraph §1.6

וְעַל־כֵּן שְׁקִיעַת הָאוֹר בְּמַעֲרָב, כִּי עַל־יְדֵי הַבְּכִיָּה מִסְתַּלֵּק מְאוֹר עֵינַיִם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שְׁקִיעַת הָאוֹר כַּנַּ"ל.

EN (our paraphrase): That is why the light sets in the west: weeping takes away the light of the eyes, and that is the setting of the light.

Scene 9 · LM II:67 §1 · paragraph §1.7

וְזֶה בְּחִינַת כֹּתֶל מַעֲרָבִי, שֶׁשָּׁם הַשְּׁכִינָה בּוֹכָה וּמְיַלֶּלֶת עַל חֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, כִּי בְּמַעֲרָב שָׁם רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, כַּנַּ"ל.

EN (our paraphrase): This is also the Western Wall, the Kosel HaMaaravi, where the Shechinah weeps and wails over the destruction of the Beis HaMikdash. For there, in the west, Rochel weeps for her children.

Scene 11 · LM II:67 §1 · paragraph §1.8

וְיֵשׁ מְאוֹרֵי אוֹר וּמְאוֹרֵי אֵשׁ, וְהֵם זֶה לְעֻמַּת זֶה; שֶׁכְּשֶׁיֵּשׁ כֹּחַ לִמְאוֹרֵי אוֹר, אֲזַי נִכְנָעִין מְאוֹרֵי אֵשׁ, וְכֵן לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁכְּשֶׁנִּכְנָעִין וְנִסְתַּלְּקִין מְאוֹרֵי אוֹר, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי מִתְגַּבְּרִין מְאוֹרֵי אֵשׁ.

EN (our paraphrase): There are luminaries of light and luminaries of fire, and they stand against each other. When the luminaries of light have strength, the luminaries of fire are subdued. And the reverse, Heaven forbid: when the luminaries of light are subdued and withdrawn, the luminaries of fire grow strong.

Scene 12 · LM II:67 §1 · paragraph §1.8

וְזֶה בְּחִינַת חֻרְבַּן בֵּית הַמִקְדָּשׁ, בְּחִינַת: מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ בְּעַצְמֹתַי; כִּי נִתְגַּבְּרוּ מְאוֹרֵי אֵשׁ עַל־יְדֵי שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ מְאוֹרֵי אוֹר, בִּבְחִינַת: רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ; כִּי הַבְּכִיָּה הוּא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת מְאוֹרֵי אוֹר כַּנַּ"ל, וַאֲזַי מִתְגַּבְּרִין, חַס וְשָׁלוֹם, מְאוֹרֵי אֵשׁ, בְּחִינַת: מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ וְכוּ', כַּנַּ"ל:

EN (our paraphrase): This is the destruction of the Beis HaMikdash, as in 'From on high He sent fire into my bones'. The fire overpowered because the luminaries of light had withdrawn, as in 'Rochel weeps for her children'. For weeping is the withdrawal of the luminaries of light, and then the luminaries of fire grow strong.

Part 2 — The Beauty of the World Revealed

Scene 2 · LM II:67 §2 · paragraph §2.1

וְזֶה בְּחִינַת הַהַעֲלָמָה, שֶׁנִּתְעַלֵּם הַיֹּפִי וְהַפְּאֵר שֶׁל כָּל הָעוֹלָם. כִּי יֵשׁ צַדִּיק, שֶׁהוּא הַיֹּפִי וְהַפְּאֵר וְהַחֵן שֶׁל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, בִּבְחִינַת: וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה־תֹאַר וִיפֵה־מַרְאֶה, בְּחִינַת: יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ. כִּי זֶה הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף, הוּא הַהִדּוּר וְהַיֹּפִי שֶׁל כָּל הָעוֹלָם,

EN (our paraphrase): This is the hiding, when the beauty and splendor of the whole world is concealed. For there is a tzaddik who is the beauty, splendor and grace of the entire world, as in 'Yosef was fair of form and fair to look at', and 'fairest of heights, joy of all the earth'. This true tzaddik, who is Yosef, is the glory and the beauty of the whole world.

Scene 3 · LM II:67 §2 · paragraph §2.2

וּכְשֶׁזֶּה הַיֹּפִי וְהַפְּאֵר נִתְגַּלֶּה בָּעוֹלָם, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁזֶּה הַצַדִּיק, שֶׁהוּא הַיֹּפִי שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, נִתְפַּרְסֵם וְנִתְגַּדֵּל בָּעוֹלָם, אֲזַי נִפְתָּחִין הָעֵינַיִם שֶׁל הָעוֹלָם, שֶׁכָּל מִי שֶׁנִּכְלָל בְּזֶה הַחֵן הָאֱמֶת שֶׁל זֶה הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא הַחֵן וְהַיֹּפִי שֶׁל הָעוֹלָם, דְּהַיְנוּ שֶׁמִּתְקָרֵב אֵלָיו וְנִכְלָל בּוֹ, נִפְתָּחִין עֵינָיו וְיָכוֹל לִרְאוֹת,

EN (our paraphrase): When this beauty is revealed in the world, that is, when this tzaddik becomes known and great in the world, the eyes of the world are opened. Whoever is included in the true grace of this tzaddik, meaning he comes close to him and becomes part of him, his eyes are opened and he can see.

Scene 4 · LM II:67 §2 · paragraph §2.3

וְהָעִקָּר לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ, וְכַמְבֹאָר לְעֵיל, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁמִּתְקָרֵב לַצַּדִּיק אֲמִתִּי, שֶׁהוּא בְּחִינַת: צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, בְּחִינַת יְסוֹד הַפָּשׁוּט, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשָׁכִין כָּל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, בִּבְחִינַת: וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים;

EN (our paraphrase): And the main thing is to look at himself. As explained above, in Torah sixty-six, this comes by drawing close to a true tzaddik, who is 'the tzaddik, foundation of the world', the simple element from which all four elements flow, as in 'A river goes out of Eden to water the garden, and from there it divides and becomes four heads'.

Scene 5 · LM II:67 §2 · paragraph §2.3

נָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן – זֶה בְּחִינַת: צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת יְסוֹד הַפָּשׁוּט; אֲשֶׁר מִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים – הַיְנוּ בְּחִינַת הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מִן הַצַּדִּיק כַּנַּ"ל.

EN (our paraphrase): 'A river goes out of Eden' is the tzaddik, foundation of the world, the simple element. 'From there it divides and becomes four heads': these are the four elements, which flow from the tzaddik.

Scene 6 · LM II:67 §2 · paragraph §2.3

וּכְשֶׁמִּתְקָרֵב אֵלָיו, עַל־יְדֵי־זֶה רָאוּי לוֹ לְהִסְתַּכֵּל בְּעַצְמוֹ עַל כָּל הַמִּדּוֹת, אֵיךְ הוּא אוֹחֵז בָּהֶם. כִּי כָל הַמִּדּוֹת נִמְשָׁכִין מִן הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, כַּיָּדוּעַ, וְהָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת נִמְשָׁכִין מִן הַצַּדִּיק כַּנַּ"ל,

EN (our paraphrase): So when a person comes close to him, it is fitting that he look into himself, at all his character traits, and see how he holds in each of them. For all the traits flow from the four elements, as is known, and the four elements flow from the tzaddik.

Scene 8 · LM II:67 §2 · paragraph §2.4

וְעַל־כֵּן כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה זֶה הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא הַחֵן וְהַיֹּפִי שֶׁל הָעוֹלָם, כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב וְנִכְלָל בְּזֶה הַחֵן הָאֱמֶת, נִפְתָּחִין עֵינָיו, וְרוֹאֶה וּמִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ, אֵיךְ הוּא אוֹחֵז בְּכָל הַמִּדּוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁהֵם נִמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיק כַּנַּ"ל, וְגַם יָכוֹל לִרְאוֹת וּלְהִסְתַּכֵּל בִּגְדֻלַּת הַשֵּׁם וּלְהִסְתַּכֵּל בָּעוֹלָם, עַל־יְדֵי שֶׁנִּפְתְּחוּ עֵינָיו עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַפְּאֵר שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת כַּנַּ"ל.

EN (our paraphrase): Therefore, when this tzaddik is revealed, whoever comes close and is included in this true grace has his eyes opened. He looks at himself and sees how he holds in all the traits that come from the four elements. And he can also see and look at the greatness of Hashem, and look at the world, because the revealed splendor of the true tzaddik has opened his eyes.

Scene 9 · LM II:67 §2 · paragraph §2.5

כִּי כְּשֶׁזֶּה הַצַּדִּיק נִתְגַּלֶּה וְנִתְפַּרְסֵם בָּעוֹלָם, זֶה בְּחִינַת שֵׁם, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּתְפַּרְסֵם וְיֵשׁ לוֹ שֵׁם בָּעוֹלָם, וּבְתוֹךְ זֶה הַשֵּׁם שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מְלֻבָּשׁ וּמְשֻׁתָּף שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי שְׁמוֹ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ. נִמְצָא, כְּשֶׁנִּתְגַּדֵּל שֵׁם הַצַּדִּיק, נִתְגַּדֵּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכָל מַה שֶּׁנִּתְגַּדֵּל יוֹתֵר שֵׁם הַצַּדִּיק, נִתְגַּדֵּל יוֹתֵר שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, כִּי שְׁמוֹ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ כַּנַּ"ל.

EN (our paraphrase): For when this tzaddik is revealed and becomes known, that is a 'name': he has a name in the world. And inside the name of the true tzaddik, the Name of Hashem is clothed and joined, for His Name is joined to our name. So when the tzaddik's name grows, His Name grows, as it were; the greater the tzaddik's name, the greater the Name of Hashem.

Part 3 — The Name, the Eye and Shabbos

Scene 2 · LM II:67 §2 · paragraph §2.6

וְשֵׁם ה' הוּא בְּחִינַת: ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד; כִּי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא אַחְדוּת פָּשׁוּט, אַךְ לְמַטָּה מִשְׁתַּלְשֵׁל מִשְּׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בְּחִינַת הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, כִּי שְׁמוֹ אֶחָד יִתְבָּרַךְ – הוּא בְּחִינַת אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם. וְעַל־כֵּן לְמַטָּה נִשְׁתַּלְשֵׁל מִשְּׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בְּחִינַת הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת.

EN (our paraphrase): And the Name of Hashem is 'Hashem is One and His Name is One'. His Name is a simple oneness, but below, the four elements come down from His Name. For 'His Name is One' refers to the four letters of the Name, and so, below, the four elements descend from His Name.

Scene 3 · LM II:67 §2 · paragraph §2.7

וּמִתְּחִלָּה מִשְׁתַּלְשֵׁל מֵאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם בְּחִינַת תְּלָת גְּוָנִין דְּעֵינָא וּבַת עַיִן, וְאַחַר־כָּךְ מִשְׁתַּלְשֵׁל לְאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת. וּמִקֹּדֶם מִשְׁתַּלְשֵׁל לִבְחִינַת: צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשָׁכִין כָּל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת.

EN (our paraphrase): First, from the four letters of the Name come the three colors of the eye and the pupil, and after that come the four elements. And before that, it comes down as 'the tzaddik, foundation of the world', from whom all four elements flow.

Scene 5 · LM II:67 §2 · paragraph §2.8

וְזֶה: רְאוּ כִּי קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל – רְאוּ דַּיְקָא, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלֶּה וְנִתְגַּדֵּל שֵׁם בְּצַלְאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה רְאוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה נִפְתָּחִין הָעֵינַיִם וְרוֹאִין כַּנַּ"ל. וְזֶה: כִּי קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל, הַיְנוּ, כִּי ה' הוּא בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל, כִּי שְׁמוֹ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה רְאוּ כַּנַּ"ל. כִּי כֹּחַ הָרְאוּת נִמְשָׁךְ גַם־כֵּן מִבְּחִינַת הַשֵּׁם, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ תְּלָת גְּוָנִין דְּעֵינָא וּבַת עַיִן כַּנַּ"ל.

EN (our paraphrase): This is 'See, Hashem has called by name Betzalel'. 'See', exactly: because the name of Betzalel was revealed and made great, therefore 'see', for the eyes are opened and people see. 'Hashem has called by name Betzalel' means Hashem is in the name of Betzalel, for His Name is joined to our name, and so: 'see'. The power of sight also comes from the Name, the four letters, from which come the three colors of the eye and the pupil.

Scene 6 · LM II:67 §2 · paragraph §2.9

וְזֶה בְּחִינַת שַׁבָּת – שִׁין בַּת. שִׁין – תְּלָת גְּוָנִין דְּעֵינָא, בַּ"ת עַיִן – כִּי שַׁבָּת שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. גַּם הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: אַנְתְּ הוּא שַׁבָּת דְּכֻּלְהֵי יוֹמֵי. וְזֶה: רְאוּ כִּי ה' נָתַן לָכֶם אֶת הַשַּׁבָּת – רְאוּ דַּיְקָא, כִּי שַׁבָּת, שֶׁהוּא שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הוּא בְּחִינַת כֹּחַ הָרְאוּת, בְּחִינַת תְּלָת גְּוָנִין דְּעֵינָא וּבַת עַיִן כַּנַּ"ל.

EN (our paraphrase): This is Shabbos: shin, bas. The shin is the three colors of the eye; bas ayin is the pupil. For Shabbos is a Name of the Holy One, blessed be He. The tzaddik too is Shabbos, as it says: 'You are the Shabbos of all the days.' And this is 'See that Hashem has given you the Shabbos'. 'See', exactly, because Shabbos, the Name of the Holy One, is the power of sight.

Scene 7 · LM II:67 §2 · paragraph §2.10

וְעַל־כֵּן בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּזְכָּר בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, נִזְכָּר שַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ. וְכֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁהִזְהִיר עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, הִזְהִיר מִקֹּדֶם עַל שַׁבָּת, כִּי שַׁבָּת מֵאִיר לְהַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, כִּי הַמִּקְדָּשׁ הוּא גַם־כֵּן בְּחִינַת עֵינַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: גְּאוֹן עֻזְּכֶם, מַחְמַד עֵינֵיכֶם. וְשַׁבָּת הוּא בְּחִינַת הַגְּוָנִין הַמְּאִירִין בַּמִּקְדָּשׁ, כִּי שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת כֹּחַ הָרְאוּת, שֶׁהֵם תְּלָת גְּוָנִין דְּעֵינָא וּבַת עַיִן, הַמְּאִירִין לְבֵית־הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵינַיִם.

EN (our paraphrase): So wherever the building of the Beis HaMikdash is mentioned, Shabbos is mentioned: 'Keep My Shabbos days, and revere My Sanctuary.' Wherever He warned about the work of the Mishkan, He first warned about Shabbos. For Shabbos lights up the Beis HaMikdash, and the Mikdash too is eyes, as it says, 'the pride of your strength, the delight of your eyes'. Shabbos is the colors that shine in the Mikdash, the three colors of the eye and the pupil.

Scene 8 · LM II:67 §2 · paragraph §2.11

וְזֶה בְּחִינַת מֹחִין, כִּי מִתְּחִלָּה נַעֲשֶׂה מִבְּחִינַת שֵׁם ה', שֶׁהוּא אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת, בְּחִינַת אַרְבָּעָה מֹחִין, בְּחִינַת: וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹקִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה. חָכְמָה, תְּבוּנָה, וְדַעַת, וְכָל מְלָאכָה – זֶה בְּחִינַת אַרְבָּעָה מֹחִין, שֶׁהֵם נַעֲשִׂין מִבְּחִינַת שֵׁם ה', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: רְאוּ כִּי קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל, וַאֲמַלֵּא אוֹתוֹ וְכוּ' בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וְכוּ', וְאַחַר־כָּךְ נַעֲשֶׂה בְּחִינַת תְּלָת גְּוָנִין דְּעֵינָא וּבַת עַיִן, וְאַחַר־כָּךְ אַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת כַּנַּ"ל:

EN (our paraphrase): This is also the mochin, the powers of the mind. First, from the Name of Hashem, which is four letters, come four mochin, as it says: 'I filled him with the spirit of Elokim, in wisdom, in understanding, in knowledge and in every craft.' These four are the four mochin, made from the Name, as in 'See, Hashem has called by name Betzalel… and I filled him'. After that come the three colors of the eye and the pupil, and then the four elements.

Part 4 — The Head of the House, and the Fire in Zion

Scene 2 · LM II:67 §2 · paragraph §2.12

וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָאִים הַצַּדִּיקִים עֵינֵי הָעֵדָה, כִּי עַל־יָדָם נִפְתָּחִין הָעֵינַיִם כַּנַּ"ל.

EN (our paraphrase): This is why the tzaddikim are called 'the eyes of the congregation': through them the eyes are opened.

Scene 3 · LM II:67 §2 · paragraph §2.13

וַאֲזַי כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה הַפְּאֵר וְהַיֹּפִי שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְנִתְגַּדֵּל שְׁמוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַגְדָּלַת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, כַּנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין הַמֹּחִין וְכֹחַ הָרְאוּת, וְנִפְתָּחִין הָעֵינַיִם כַּנַּ"ל, אֲזַי יֵשׁ לְהָעוֹלָם בַּעַל־הַבַּיִת, שֶׁהוּא מַשְׁגִּיחַ עַל הָעוֹלָם. וְזֶה בְּחִינַת בְּרֵאשִׁית – רֹאשׁ בַּיִת. רֹאשׁ זֶה בְּחִינַת מֹחִין, בַּיִת זֶה בְּחִינַת בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁעִקָּר קִיּוּמוֹ – עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַמֹּחִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּלָת גְּוָנִין דְּעֵינָא וּבַת עַיִן, בְּחִינַת שַׁבָּת, שֶׁמֵּאִיר לְבֵית־הַמִּקְדָּשׁ כַּנַּ"ל.

EN (our paraphrase): So when the splendor of the true tzaddik is revealed and his name grows great, which is making the Name of Hashem great, as it were, through which the mochin and sight are made and the eyes are opened, then the world has a master of the house who watches over it. This is Bereishis: rosh bayis, head of the house. Rosh is the mochin; bayis is the Beis HaMikdash, which stands mainly through the mochin, the colors of the eye, Shabbos, which lights the Mikdash.

Scene 4 · LM II:67 §2 · paragraph §2.14

גַּם בַּיִת זֶה בְּחִינַת הַבָּתִּים שֶׁל הַתְּפִלִּין, שֶׁשָּׁם הֵם הַמֹּחִין, בְּחִינַת: וָאֲמַלֵּא אוֹתוֹ רוּחַ אֱלֹקִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה. וָאֲמַלֵּא דַּיְקָא, בְּחִינַת הַבָּתִּים שֶׁהַמֹּחִין מְמַלְּאִין אוֹתָם, וַאֲזַי יֵשׁ בַּעַל־הַבַּיִת, בְּחִינַת רֹאשׁ בַּיִת, שֶׁהוּא מְחַזֵּק בִּדְקֵי הַבַּיִת, כִּי תִּקּוּן הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ הוּא עַל־יְדֵי־זֶה, כַּנַּ"ל:

EN (our paraphrase): Bayis is also the batim, the boxes of the tefillin, where the mochin are, as in 'I filled him with the spirit of Elokim, in wisdom, understanding, knowledge and every craft'. 'I filled', exactly: the boxes that the mochin fill. Then there is a master of the house, a rosh bayis, who repairs the breaches of the house, for this is how the Beis HaMikdash is repaired.

Scene 6 · LM II:67 §3 · paragraph §3.1

אֲבָל יֵשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ. כְּשֶׁנִּתְפַּרְסֵם, חַס וְשָׁלוֹם, מִי שֶׁאֵין בּוֹ שֵׁם ה' כְּלָל, וּכְשֶׁנִּתְפַּרְסֵם וְנִתְגַּדֵּל שְׁמוֹ שֶׁל זֶה, כִּבְיָכוֹל, נִתְמַעֵט וְנִתְעַלֵּם שֵׁם ה', וַאֲזַי נִתְגַּדְּלִין בָּעוֹלָם בַּעֲלֵי שֵׁמוֹת וְקֵדָרִיִּים, שֶׁקּוֹרִין "טַאטֶירִין", וּבָאִין לָעוֹלָם, חַס וְשָׁלוֹם, דְּבָרִים שֶׁאֵין מוֹעִיל לָהֶם כִּי־אִם שְׁמוֹת הַטֻּמְאָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁכָּל זֶה הֵפֶךְ שֵׁם ה', כִּי נִתְעַלֵּם שֵׁם ה', חַס וְשָׁלוֹם.

EN (our paraphrase): But there is the very opposite, Heaven forbid: when someone with no Name of Hashem in him at all becomes famous. When his name spreads and grows, the Name of Hashem shrinks and is hidden, as it were. Then those who deal in names and sorcery grow strong in the world, and things come into the world that only names of impurity can help with, Heaven forbid. All this is the opposite of the Name of Hashem, because His Name is hidden.

Scene 7 · LM II:67 §3 · paragraph §3.2

וַאֲזַי נִסְתַּלְּקִין וְנִכְנָעִין מְאוֹרֵי אוֹר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהֵם בְּחִינַת מְאוֹר הָעֵינַיִם, בְּחִינַת תְּלָת גְּוָנִין דְּעֵינָא וּבַת עַיִן, שֶׁנִּמְשָׁכִין מִשֵּׁם ה' כַּנַּ"ל. וּכְשֶׁנִּכְנָעִין מְאוֹרֵי אוֹר, אֲזַי מִתְגַּבְּרִין מְאוֹרֵי אֵשׁ,

EN (our paraphrase): Then the luminaries of light withdraw and are subdued, Heaven forbid. They are the light of the eyes, the three colors of the eye and the pupil, which come from the Name of Hashem. And when the luminaries of light are subdued, the luminaries of fire grow strong.

Scene 8 · LM II:67 §3 · paragraph §3.2

וּמִזֶּה בָּאִין שְׂרֵפוֹת בָּעוֹלָם, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבְּרִין וְנִתְגַּדְּלִין בְּשֵׁם אֵלּוּ הַמְפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם שֵׁם ה', חַס וְשָׁלוֹם, וְנִכְנָעִים מְאוֹרֵי אוֹר, וּמִתְגַּבְּרִין מְאוֹרֵי אֵשׁ, בְּחִינַת: מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שְׂרֵפַת בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנַּעֲשִׂין גַם־כֵּן עַל־יְדֵי הִסְתַּלְּקוּת מְאוֹרֵי אוֹר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּבְּרוּ מְאוֹרֵי אֵשׁ כַּנַּ"ל:

EN (our paraphrase): From this, fires come into the world, Heaven forbid, because the names of these false celebrities grow strong and great. That hides the Name of Hashem, subdues the luminaries of light, and strengthens the luminaries of fire, as in 'From on high He sent fire'. This is the burning of the Beis HaMikdash, which also came from the luminaries of light withdrawing.

Scene 9 · LM II:67 §4 · paragraph §4.1

וְזֶה בְּחִינַת: וַיַּצֶּת אֵשׁ בְּצִיּוֹן וַתֹּאכַל יְסוֹדוֹתֶיהָ. יְסוֹדוֹתֶיהָ – זֶה בְּחִינַת אַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר, מִבְּחִינַת תְּלָת גְּוָנִין דְּעֵינָא וּבַת עַיִן, שֶׁנֶּאֶכְלוּ וְנִשְׂרְפוּ עַל־יְדֵי: וַיַּצֶּת אֵשׁ בְּצִיּוֹן, עַל־יְדֵי הַהִתְגַּבְּרוּת מְאוֹרֵי אֵשׁ כַּנַּ"ל:

EN (our paraphrase): This is 'He kindled a fire in Zion, and it consumed her foundations'. 'Her foundations' are the four elements, which come from the luminaries of light, the three colors of the eye and the pupil. They were consumed and burned when 'He kindled a fire in Zion', when the luminaries of fire grew strong.

Part 5 — Splendor Instead of Ashes

Scene 2 · LM II:67 §5 · paragraph §5.1

וְהִנֵּה מַה שֶּׁעָבַר אַיִן, כִּי כְּבָר נִשְׂרַף בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ. אַךְ כָּעֵת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַפֶּה לָשׁוּב אֵלֵינוּ וְלַחֲזֹר וְלִבְנוֹת בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ, רָאוּי לָנוּ שֶׁלֹּא לְעַכֵּב, חַס וְשָׁלוֹם, בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, רַק לְהִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיָנוֹ. עַל־כֵּן מְאֹד צָרִיךְ לִזָּהֵר לָקוּם בַּחֲצוֹת, לִהְיוֹת מִתְאַבֵּל עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כִּי אוּלַי בַּגִּלְגּוּל הָרִאשׁוֹן הָיָה הוּא הַגּוֹרֵם שֶׁיֶּחֱרַב הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, וַאֲפִלּוּ אִם לָאו, אוּלַי הוּא מְעַכֵּב עַתָּה בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, וְנֶחֱשָׁב גַם־כֵּן כְּאִלּוּ הוּא גָּרַם לְהַחֲרִיבוֹ.

EN (our paraphrase): Now, what is past is past: our Beis HaMikdash has already burned. But now, when Hashem is waiting to return to us and build our Beis HaMikdash again, we must not hold up its building, Heaven forbid, but work for it. So a person must be very careful to rise at chatzos and mourn the destruction of the Beis HaMikdash. Perhaps in an earlier life he caused its destruction; and even if not, perhaps he is now holding up its building, and that counts as if he destroyed it.

Scene 3 · LM II:67 §5 · paragraph §5.2

עַל־כֵּן צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד לָקוּם בַּחֲצוֹת, וְלִהְיוֹת מִתְאַבֵּל מְאֹד עַל חֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִבְטִיחַ לְכָל הַמִּתְאַבֵּל עַל צִיּוֹן לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר. פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר דַּיְקָא.

EN (our paraphrase): So he must be very careful to rise at chatzos and mourn greatly over the destruction of the Beis HaMikdash. And Hashem has promised everyone who mourns for Zion: 'to give the mourners of Zion splendor instead of ashes'. Pe'er tachas efer, exactly.

Scene 4 · LM II:67 §5 · paragraph §5.2

פְּאֵר זֶה בְּחִינַת הַמֹּחִין, בְּחִינַת תְּפִלִּין, בְּחִינַת רֹאשׁ בַּיִת, בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַגְּוָנִין, בְּחִינַת תְּלָת גְּוָנִין דְּעֵינָא וּבַת עַיִן, בְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר, בְּחִינַת שַׁבָּת הַמֵּאִיר לְבֵית־הַמִּקְדָּשׁ כַּנַּ"ל. תַּחַת אֵפֶר – אֵפֶר זֶה בְּחִינַת מְאוֹרֵי אֵשׁ, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיוּ נִכְנָעִין מְאוֹרֵי אֵשׁ, שֶׁעַל־יָדָם נִשְׂרַף הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, וְיִתְגַּבְּרוּ מְאוֹרֵי אוֹר, שֶׁהֵם קִיּוּם הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר, כַּנַּ"ל.

EN (our paraphrase): Pe'er, splendor, is the mochin, the tefillin, the rosh bayis, the whole range of colors, the three colors of the eye and the pupil, the luminaries of light, Shabbos that lights the Beis HaMikdash. 'Instead of ashes': ashes are the luminaries of fire. The fire that burned the Mikdash will be subdued, and the luminaries of light, which keep the Mikdash standing, will grow strong. That is splendor instead of ashes.

Scene 6 · LM II:67 §5 · paragraph §5.3

נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁהוּא מִתְאַבֵּל עַל הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, עַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיעַ מְאוֹרֵי אֵשׁ, וּמִתְגַּבְּרִין מְאוֹרֵי אוֹר, שֶׁהֵם בְּחִינַת שַׁבָּת כַּנַּ"ל. וְזֶה מִתְאַבֵּל– רָאשֵׁי־תֵבוֹת: לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם. כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמִּתְאַבְּלִין, נִכְנָעִין מְאוֹרֵי אֵשׁ כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, כִּי אֲזַי מְאִירִין מְאוֹרֵי אוֹר, שֶׁהֵם בְּחִינַת שַׁבָּת, בְּחִינַת תְּלָת גְּוָנִין דְּעֵינָא וּבַת עַיִן, שֶׁהֵם מְאִירִין לְהַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, בִּבְחִינַת: אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ כַּנַּ"ל.

EN (our paraphrase): So by mourning for the Beis HaMikdash, he subdues the luminaries of fire, and the luminaries of light, which are Shabbos, grow strong. This is mis'abel, mourns: the first letters of 'Lo seva'aru esh bechol moshvoseichem', do not kindle fire in any of your dwellings. Through mourning, the fire is subdued. And 'on the day of Shabbos': for then the luminaries of light shine, the colors of the eye that light up the Beis HaMikdash.

Scene 7 · LM II:67 §5 · paragraph §5.4

וְזֶה שֶׁכָּתוּב: לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם. וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: לְדִרָתָם כְּתִיב – לְשׁוֹן דִּירָה. הַיְנוּ כִּי עַל־יְדֵי שַׁבָּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה דִּירָה, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁקִּיּוּמוֹ עַל־יְדֵי שַׁבָּת כַּנַּ"ל. גַּם דִּירָה מַמָּשׁ, כִּי עַל־יְדֵי שַׁבָּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין מְאוֹרֵי אֵשׁ, וְנִצּוֹלִין מִשְּׂרֵפוֹת כַּנַּ"ל. נִמְצָא שֶׁקִּיּוּם דִּירוֹת יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי שַׁבָּת כַּנַּ"ל:

EN (our paraphrase): This is what is written: 'to make the Shabbos for their generations', l'dorosam. Our Sages said it is spelled like dirah, a dwelling. Through Shabbos, the luminaries of light, a dwelling is made: the Beis HaMikdash, which stands through Shabbos. And also a real dwelling: through Shabbos the luminaries of fire are subdued and people are saved from fires. So the homes of Israel stand through Shabbos.

Scene 8 · LM II:67 §6 · paragraph §6.1

וְזֶהוּ: בְּרֵאשִׁית – רֹאשׁ בַּיִת, בְּחִינַת הַבַּעַל־הַבַּיִת שֶׁל הָעוֹלָם. הַיְנוּ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא הַיֹּפִי וְהַפְּאֵר שֶׁל הָעוֹלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף, בְּחִינַת: וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט הוּא הַמַּשְׁבִּיר וְכוּ', בְּחִינַת רֹאשׁ בַּיִת, בְּחִינַת בַּעַל־הַבַּיִת שֶׁל הָעוֹלָם. כִּי עַל־יָדוֹ קִיּוּם הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ וְקִיּוּם הַבָּתִּים וְהַדִּירוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּדֵּל הַשֵּׁם שֶׁל זֶה הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ בַּיִת, עַל־יְדֵי־זֶה נִפְתָּחִין הָעֵינַיִם שֶׁל יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל.

EN (our paraphrase): And this is Bereishis: rosh bayis, the master of the house of the world. That is the true tzaddik, the beauty and splendor of the world, who is Yosef, as in 'Yosef was the ruler, he was the provider'. He is the head of the house of the world, for through him the Beis HaMikdash and the homes and dwellings of Israel stand. And when the name of this tzaddik grows great, the eyes of Israel are opened.

Scene 9 · LM II:67 §6 · paragraph §6.2

וְזֶהוּ בְּרֵאשִׁית – לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל. בְּרֵאשִׁית, הַיְנוּ רֹאשׁ בַּיִת, בְּחִינַת הַצַּדִּיק הַנַּ"ל, שֶׁהוּא הַפְּאֵר שֶׁל הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, עַל־יָדוֹ נִפְתָּחִין עֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל:

EN (our paraphrase): This is 'Bereishis, before the eyes of all Israel'. Bereishis is rosh bayis, the tzaddik who is the splendor of the world; through him the eyes of all Israel are opened.

Part 6 — These Are the Offspring of Noach

Scene 2 · LM II:67 §7 · paragraph §7.1

וְזֶה בְּחִינַת הֶסְפֵּד עַל סִלּוּק הַצַּדִּיק. כִּי בְּרֵאשִׁית הוּא הֶסְפֵּד עַל נֹחַ, הַיְנוּ מַאֲמָר הַנַּ"ל עַל בְּרֵאשִׁית הוּא הֶסְפֵּד עַל סִלּוּק הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת נֹחַ. כִּי שָׁם נֶאֱמַר מִבְּחִינַת הַהַעֲלָמָה, שֶׁנִּתְעַלֵּם הַפְּאֵר שֶׁל יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ שֶׁנִּסְתַּלֵּק וְנִתְעַלֵּם הַצַּדִּיק שֶׁהוּא הַפְּאֵר שֶׁל יִשְׂרָאֵל,

EN (our paraphrase): This is also a eulogy for the passing of the tzaddik. Bereishis is a eulogy for Noach: the teaching above on Bereishis is a eulogy for the passing of the tzaddik, who is Noach. For it speaks of the hiding, when the splendor of Israel is hidden, when the tzaddik, the splendor of Israel, passes away and is concealed.

Scene 3 · LM II:67 §7 · paragraph §7.2

וְהִנֵּה לְהַצַּדִּיק שֶׁנִּסְתַּלֵּק, אֵין לוֹ הֶפְסֵד כְּלָל בַּמֶּה שֶׁנְּעֶלַּם וְנִסְתַּלֵּק, כִּי אִם נִתְעַלֵּם וְנִסְתַּלֵּק מִכָּאן, הוּא גָּדוֹל וּמְפֹאָר שָׁם בָּעוֹלָם הַבָּא, בְּחִינַת: אֶת הָאֱלֹקִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ. אֲבָל עַל הַדּוֹר יָתוֹם שֶׁנִּשְׁאֲרוּ וְעַל הַתּוֹלָדוֹת, דְּהַיְנוּ הַבָּנִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ, הוּא רַחֲמָנוּת גָּדוֹל מְאֹד, וְעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר כִּמְקוֹנֵן: אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ, כִּמְקוֹנֵן וְאוֹמֵר: אֵלֶּה הֵם הַתּוֹלָדוֹת וְהַבָּנִים שֶׁל הַצַּדִּיק, בְּחִינַת נֹחַ, שֶׁנִּסְתַּלֵּק, וְאֵלֶּה הֵם הַתּוֹלָדוֹת הַיְתוֹמִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ:

EN (our paraphrase): Now, the tzaddik who has passed away loses nothing by being hidden. Though he is hidden and gone from here, he is great and glorious there, in the World to Come, as in 'Noach walked with Elokim'. But there is very great pity on the orphaned generation left behind, and on the offspring, the children who remain. Of them it says, as a lament: 'These are the offspring of Noach', these are the children of the tzaddik who has gone, the orphans left behind.

Scene 4 · LM II:67 §8 · paragraph §8.1

כִּי דַּע, שֶׁכָּל הַדֹּרוֹת כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִן הַצַּדִּיק שֶׁהוּא הָרֹאשׁ, בְּחִינַת רֹאשׁ בַּיִת, בְּחִינַת הַבַּעַל־הַבַּיִת שֶׁל הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת: קוֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ, שֶׁכָּל הַדֹּרוֹת נִמְשָׁכִין מִן הָרֹאשׁ, דְּהַיְנוּ הַצַּדִּיק הַנַּ"ל.

EN (our paraphrase): For know: all the generations come from the tzaddik who is the head, the rosh bayis, master of the house of the world, as in 'He calls the generations from the head'. All the generations come from the head, the tzaddik.

Scene 5 · LM II:67 §8 · paragraph §8.2

וַאֲזַי כְּשֶׁיֵּשׁ זֶה הַצַּדִּיק שֶׁהוּא הָרֹאשׁ בַּיִת, אֲזַי יֵשׁ בְּחִינַת רֹאשׁ וְיֵשׁ בְּחִינַת בַּיִת, וַאֲזַי כֻּלָּנוּ, דְּהַיְנוּ כָּל בְּנֵי הַדּוֹר, כֻּלָּם בְּחִינַת בְּנֵי בַּיִת. אֲבָל כְּשֶׁנִּסְתַּלֵּק וְנִתְעַלֵּם זֶה הָרֹאשׁ שֶׁהוּא הַפְּאֵר, בְּחִינַת שֵׁם ה' כַּנַּ"ל, אֲזַי מִתְגַּבְּרִין, חַס וְשָׁלוֹם, שְׁמוֹת הַטֻּמְאָה שֶׁל הַחִיצוֹנִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר כַּנַּ"ל,

EN (our paraphrase): When there is such a tzaddik, a head of the house, there is a head and there is a house, and all of us, everyone in the generation, are members of the household. But when this head, the splendor, the Name of Hashem, passes and is hidden, then the names of impurity of the outside forces grow strong, Heaven forbid. These are the false celebrities spoken of above.

Scene 6 · LM II:67 §8 · paragraph §8.3

וְהֵם בְּחִינַת רֹאשׁ שֶׁל הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד רֹאשׁ הַנַּ"ל דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל חוּצוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת רֹאשׁ דְּסִטְרָא־אָחָרֳא, בְּחִינַת מְפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, בְּחִינַת שֵׁם הַטֻּמְאָה שֶׁל הַחִיצוֹנִים, חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲזַי אֵין בַּיִת, וּמִתְגַּלְגְּלִים בַּחוּצוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־כֵּן נִקְרָא רֹאשׁ כָּל חוּצוֹת, כִּי נִתְעַלֵּם, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת רֹאשׁ בַּיִת, וַאֲזַי אֵין בַּיִת, וּמִתְגַּלְגְּלִים בַּחוּצוֹת, חַס וְשָׁלוֹם.

EN (our paraphrase): They are the head of the Other Side, opposite the holy head: 'the head of every street'. That is the false leader, the impure name of the outside forces. And then there is no house, and people roll about in the streets, Heaven forbid. So it is called 'the head of every street': because the head of the house is hidden, there is no house, and they wander outside.

Scene 8 · LM II:67 §8 · paragraph §8.4

וְעַל זֶה נֶאֱמַר: תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת, בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים הַמְסֻלָּאִים בַּפָּז וְכוּ'. דְּהַיְנוּ שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מִתְגַּלְגְּלִים, חַס וְשָׁלוֹם, בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת, כִּי נִסְתַּלֵּק וְנִתְעַלֵּם הָרֹאשׁ בַּיִת, דְּהַיְנוּ הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי, וְנִתְגַּבֵּר, חַס וְשָׁלוֹם, הַהֵפֶךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁם שֶׁל הַטֻּמְאָה שֶׁל הַחִיצוֹנִים, בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל חוּצוֹת, כַּנַּ"ל:

EN (our paraphrase): Of this it says: 'Holy stones are poured out at the head of every street; the precious children of Zion, weighed against fine gold.' Holy Israel rolls about at the head of every street, Heaven forbid, because the head of the house, the true tzaddik, is hidden, and his opposite, the impure name of the outside forces, the head of every street, has grown strong.

Scene 9 · LM II:67 §8 · paragraph §8.5

וְיִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא הָיָה מְקוֹנֵן, וּמְחַבֵּב דַּם יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשְׁפַּךְ, וְהָיָה מִשְׁתַּתֵּף בְּצָרָתָן, וְהָיָה רוֹאֶה יִשְׂרָאֵל מוּלָכִים בְּקוֹלָרִין, וִידֵיהוֹן מְהָדְקִין לַאֲחוֹרָא, וְרֵחַיָּא עַל צַוְּארֵיהוֹן, וְהָיָה מִשְׁתַּתֵּף עִמָּהֶם, וְהָיָה מְקוֹנֵן עַל כָּל טִפָּה דָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל: בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים הַמְסֻלָּאִים בַּפָּז וְכוּ' תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ וְכוּ':

EN (our paraphrase): The prophet Yirmiyahu would lament and hold dear the blood of Israel that was spilled, and share in their suffering. He saw Israel led away in chains, their hands bound behind them and millstones on their necks, and he joined them. Over every drop of Jewish blood he lamented: 'The precious children of Zion, weighed against fine gold… holy stones are poured out.'

Scene 10 · LM II:67 §8 · paragraph §8.6

וְזֶהוּ: אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ, הַיְנוּ כִּמְקוֹנֵן עַל הַתּוֹלָדוֹת שֶׁנִּשְׁאֲרוּ כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה, הַיְנוּ שֶׁהָיָה וְנִסְתַּלֵּק וְכוּ' כַּנַּ"ל:

EN (our paraphrase): This is also 'These are the offspring of Noach': a lament over the offspring left behind. And this is 'Noach was a righteous man, perfect he was': he was, and has passed on.

Scene 11 · LM II:67 §8 · paragraph §8.7

וְהִנֵּה כָּל הַדֹּרוֹת כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִן הַצַּדִּיק שֶׁהוּא הָרֹאשׁ, בְּחִינַת קוֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת: אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ – שֶׁכָּל הַתּוֹלָדוֹת, דְּהַיְנוּ הַדֹּרוֹת, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִן נֹחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק, בְּחִינַת הָרֹאשׁ, בְּחִינַת קוֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ, כַּנַּ"ל:

EN (our paraphrase): So all the generations come from the tzaddik who is the head, 'He calls the generations from the head'. And this is 'These are the offspring of Noach': all the offspring, the generations, come from Noach, who is the tzaddik, the head.

Part 7 — The Beauty of the Esrog, and Rochel's Tears

Scene 2 · LM II:67 §9 · paragraph §9.1

וְדַע, שֶׁגַּם הִדּוּר הָאֶתְרוֹג נִמְשָׁךְ גַם־כֵּן מִן הָרֹאשׁ הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת קוֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ, בְּחִינַת הִדּוּר הָאֶתְרוֹג, שֶׁנִּמְשָׁךְ גַם־כֵּן מֵהָרֹאשׁ הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ הַצַּדִּיק הַנַּ"ל, שֶׁהוּא הָרֹאשׁ וְהַפְּאֵר וְהַהִדּוּר שֶׁל הָעוֹלָם כַּנַּ"ל.

EN (our paraphrase): And know: the beauty of the esrog also comes from that head. This is 'He calls hadoros, the generations, from the head': hidur, the beauty of the esrog, also comes from the head, the tzaddik who is the head, splendor and beauty of the world.

Scene 3 · LM II:67 §9 · paragraph §9.2

וְהִנֵּה עִקָּר הַהִדּוּר הֵם יִשְׂרָאֵל, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁגַּם חָם וְיֶפֶת הֵם תּוֹלְדוֹת נֹחַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עִקָּר הַהִדּוּר הֵם יִשְׂרָאֵל, שֶׁבָּאִים מִבְּנֵי שֵׁם. וְזֶה בְּחִינַת: הִדּוּר מִצְוָה עַד שְׁלִישׁ – זֶה בְּחִינַת שֵׁם, שֶׁהוּא הַשְּׁלִישׁ מִשְּׁלֹשָׁה בְּנֵי נֹחַ וְעַיֵּן בְּסַנְהֶדְרִין קיא מַה שֶּׁדָּרְשׁוּ עַל פָּסוּק: וְהַשְּׁלִישִׁית יִוָּתֵר בָּהּ – שְׁלִישִׁי שֶׁל נֹחַ, שְׁלִישִׁי שֶׁל שֵׁם, שֶׁהוּא עִקָּר הַהִדּוּר וְהַפְּאֵר כַּנַּ"ל. וְהוּא בְּחִינַת שֵׁם, שֵׁם דַּיְקָא, בְּחִינַת שֵׁם הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּאֵר וְהִדּוּר כַּנַּ"ל:

EN (our paraphrase): Now, the main beauty is Israel. Cham and Yefes are also offspring of Noach, yet the main beauty is Israel, who come from the children of Shem. This is 'beautifying a mitzvah, up to a third': that is Shem, the third of Noach's three sons, as the Sages expound in Sanhedrin, 'the third of Noach, the third of Shem'. He is the main beauty and splendor. And he is shem, a name: the holy Name, which is splendor and beauty.

Scene 5 · LM II:67 §9 · paragraph §9.3

וְהָבֵן הֵיטֵב לְקַשֵּׁר כָּל זֶה עִם מַה שֶּׁמְבֹאָר לְעֵיל בְּמַאֲמָר בְּרֵאשִׁית, וּבְסִימָן סו, כִּי הַכֹּל מְקֻשָּׁר יַחַד, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב

EN (our paraphrase): Understand well how to tie all this to what was explained above in the teaching on Bereishis, and in Torah sixty-six, for it is all bound together. Look there well.

Scene 6 · LM II:67 §10 · paragraph §10.1

שַׁיָּךְ לְעֵיל: רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ – זֶה בְּחִינַת עוּלִמְתָּא שַׁפִּירְתָּא דְּלֵית לָהּ עֵינִין. כִּי רָחֵל הָיְתָה יְפַת־תֹּאַר וִיפַת־מַרְאֶה, וְעַל־כֵּן עִקָּר הַהוֹלָדָה שֶׁל הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף, שֶׁהָיָה יְפֵה־תֹאַר וִיפֵה־מַרְאֶה, בְּחִינַת הַפְּאֵר וְהַיֹּפִי שֶׁל הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, הוּא מֵרָחֵל. אֲבָל עַכְשָׁו בַּגָּלוּת, אַחַר הַחֻרְבָּן, הִיא בִּבְחִינַת רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, וְעַל־כֵּן הִיא בְּחִינַת עוּלִמְתָּא שַׁפִּירְתָּא דְּלֵית לָהּ עֵינִין, כִּי מְאוֹר עֵינַיִם נִסְתַּלְּקִין עַל־יְדֵי הַבְּכִי כַּנַּ"ל, וְהָבֵן הֵיטֵב.

EN (our paraphrase): This belongs above: 'Rochel weeps for her children' is 'the beautiful maiden who has no eyes'. Rochel was fair of form and fair to look at, so the birth of the tzaddik, Yosef, who was fair of form and fair to look at, the beauty of the world, comes mainly from Rochel. But now, in exile, after the destruction, she is 'Rochel weeps for her children', the beautiful maiden with no eyes, because weeping takes away the light of the eyes.

Scene 8 · LM II:67 §10 · paragraph §10.2

וְעַל־יְדֵי־זֶה מְקֻשָּׁר הֵיטֵב מַאֲמָר הַנַּ"ל, שֶׁמַּתְחִיל לְדַבֵּר מֵעִנְיַן רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, וְאַחַר־כָּךְ מְדַבֵּר מֵהַהַעֲלָמָה, שֶׁנִּתְעַלֵּם הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא הַפְּאֵר וְהַיֹּפִי, בְּחִינַת יוֹסֵף, בְּחִינַת: וְיוֹסֵף הָיָה יְפֵה־תֹאַר וְכוּ', כִּי הַכֹּל עִנְיָן אֶחָד, כִּי עִקָּר הוֹלָדַת הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף וְכוּ' כַּנַּ"ל, הוּא מֵרָחֵל וְכוּ' כַּנַּ"ל:

EN (our paraphrase): This ties the whole teaching together. It begins with 'Rochel weeps for her children', and then speaks of the hiding of the tzaddik, the splendor and beauty, Yosef, 'and Yosef was fair of form'. For it is all one matter: the birth of the tzaddik, Yosef, comes mainly from Rochel.

Hebrew phrases in the Explainer

Scene 2 · §1.2: בְּרֵאשִׁית – לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל.

Scene 3 · §1.3: וְשָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגָּשֶׁם – זֶה מְאוֹר עֵינַיִם, שֶׁהוֹלֵךְ אַחַר הַבְּכִיָּה,

Scene 4 · §1.5: כִּי מַעֲרָב – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ,

Scene 5 · §1.7: וְזֶה בְּחִינַת כֹּתֶל מַעֲרָבִי, שֶׁשָּׁם הַשְּׁכִינָה בּוֹכָה וּמְיַלֶּלֶת עַל חֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ,

Scene 6 · §1.8: וְיֵשׁ מְאוֹרֵי אוֹר וּמְאוֹרֵי אֵשׁ, וְהֵם זֶה לְעֻמַּת זֶה;

Scene 7 · §2.2: נִפְתָּחִין הָעֵינַיִם שֶׁל הָעוֹלָם,

Scene 8 · §2.3: וּכְשֶׁמִּתְקָרֵב אֵלָיו, עַל־יְדֵי־זֶה רָאוּי לוֹ לְהִסְתַּכֵּל בְּעַצְמוֹ עַל כָּל הַמִּדּוֹת,

Scene 9 · §2.8: וְזֶה: רְאוּ כִּי קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל

Scene 10 · §2.9: וְזֶה בְּחִינַת שַׁבָּת – שִׁין בַּת. שִׁין – תְּלָת גְּוָנִין דְּעֵינָא,

Scene 11 · §2.13: וְזֶה בְּחִינַת בְּרֵאשִׁית – רֹאשׁ בַּיִת.

Scene 12 · §4.1: וַיַּצֶּת אֵשׁ בְּצִיּוֹן וַתֹּאכַל יְסוֹדוֹתֶיהָ.

Scene 13 · §5.1: עַל־כֵּן מְאֹד צָרִיךְ לִזָּהֵר לָקוּם בַּחֲצוֹת, לִהְיוֹת מִתְאַבֵּל עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ,

Scene 14 · §5.3: וְזֶה מִתְאַבֵּל– רָאשֵׁי־תֵבוֹת: לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם.

Scene 15 · §7.2: אֲבָל עַל הַדּוֹר יָתוֹם שֶׁנִּשְׁאֲרוּ

Scene 16 · §8.4: תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת,

Scene 17 · §9.2: הִדּוּר מִצְוָה עַד שְׁלִישׁ

Scene 18 · §10.1: רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ – זֶה בְּחִינַת עוּלִמְתָּא שַׁפִּירְתָּא דְּלֵית לָהּ עֵינִין.

Hebrew phrases in the 1-minute recap

Scene 2 · §1.7: וְזֶה בְּחִינַת כֹּתֶל מַעֲרָבִי, שֶׁשָּׁם הַשְּׁכִינָה בּוֹכָה וּמְיַלֶּלֶת עַל חֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ,

Scene 3 · §1.8: שֶׁכְּשֶׁנִּכְנָעִין וְנִסְתַּלְּקִין מְאוֹרֵי אוֹר, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי מִתְגַּבְּרִין מְאוֹרֵי אֵשׁ.

Scene 4 · §6.2: עַל־יָדוֹ נִפְתָּחִין עֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל:

Scene 5 · §5.2: לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר.

⬇ Download sources (text)