מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁטָּעַם בֶּאֱמֶת טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל

Texts used

Hebrew: Likutei Moharan Tinyana (Part II), Torah 40, edition 'Likutei Moharan Tinyana – rabenubook.com', public domain, via Sefaria — https://www.sefaria.org/Likutei_Moharan%2C_Part_II.40

English: our own paraphrase of the Hebrew, written for these videos. It is not copied from any published translation.

Verses and teachings of the Sages appear only as Rebbe Nachman quotes them inside this Torah.

How the text is shown

The Divine Name is shown as ה' and voiced as Hashem. Other Names are written in the customary form (אֱלֹקִים, קֵ-ל, קָהּ, שַׁ-דַּ-י, אֲדֹ-נָ-י, אֶקְיֶ-ה, צְבָקוֹת). No full Name is written or voiced.

Parenthetical source references inside the printed Hebrew are left off the screen to save space; the citation line names the source instead.

Long paragraphs are shown in consecutive pieces. Every Hebrew word on screen is from the edition above; nothing is reworded.

Cards labelled EXPLANATION (green), and every line marked 'our own reflection — not a quote', are our own words, not quotations.

Notes

Part 2, scene 9: The Hebrew notes that the Rebbe did not finish this teaching.

Every on-screen quotation in the full shiur, by part

Part 1 — Why the Air of the Land Makes Wise

Scene 3 · LM II:40 §1 · paragraph §1.1

מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁטָּעַם בֶּאֱמֶת טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הוּא יָכוֹל לְהַכִּיר בְּאַחֵר, אִם הָיָה אֵצֶל צַדִּיק עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה אִם לָאו, וְאִם אוֹתוֹ הַצַּדִּיק הוּא גָּדוֹל בְּמַעֲלָה אוֹ קָטָן, וְאִם הוּא צַדִּיק אֲמִתִּי אִם לָאו, אוֹ אִם הוּא בְּעַצְמוֹ צַדִּיק.

EN (our paraphrase): One who knows of the Land of Israel, who has truly tasted the taste of the Land of Israel, can recognise in another whether he was with a tzaddik for Rosh Hashanah or not; whether that tzaddik is great or small in level; whether he is a true tzaddik or not; or whether he himself is a tzaddik.

Scene 4 · LM II:40 §1, on Bava Basra 158b · paragraph §1.2

כִּי טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל יְכוֹלִין לְצַיֵּר לִפְנֵי מִי שֶׁיּוֹדֵעַ טַעַם שֵׂכֶל. כִּי רַק מִי שֶׁהוּא אִישׁ בּוּר, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לֵידַע זֹאת, אֲבָל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מִשֵּׂכֶל, כְּגוֹן לוֹמְדִים שֶׁמַּרְגִּישִׁים מְעַט טַעַם הַשֵּׂכֶל בִּפְשָׁט וְקֻשְׁיָא כְּדֶרֶךְ הַלּוֹמְדִים, אוֹ חֲכָמִים בְּחָכְמוֹת אֲחֵרוֹת, שֶׁמַּרְגִּישִׁים טַעַם שֵׂכֶל, יְכוֹלִין לְהָבִין טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים.

EN (our paraphrase): For the taste of the Land of Israel can be described to one who knows the taste of understanding. Only an ignorant man cannot know it; but one who knows understanding, like learners who feel a little of its taste in a plain answer and a question, as learners do, or the wise in other wisdoms, who feel the taste of understanding, can understand the taste of the Land of Israel; for the air of the Land of Israel makes wise.

Scene 5 · LM II:40 §1, on Devarim 11:12 and Bereishis 3:7 · paragraph §1.3

וְטַעַם הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל בְּוַדַּאי יָקָר מְאֹד, אַךְ עִקָּר מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל־יְדֵי הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּמַחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִסְתַּכֵּל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה, עַל־יְדֵי־זֶה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקֻדֶּשֶׁת וַאֲוִירָהּ מַחְכִּים, כִּי עֵינַיִם עַל־שֵׁם הַחָכְמָה, כִּי הִתְפַּתְּחוּת הַחָכְמָה נִקְרָא בְּחִינַת עֵינַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: עַל־שֵׁם הַחָכְמָה נֶאֱמַר. וּמֵחֲמַת שֶׁעֵינֵי ה' בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּסְתַּכֵּל בָּהּ תָּמִיד, עַל־יְדֵי־זֶה אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים.

EN (our paraphrase): The taste of wisdom and understanding is surely very precious; but the main quality of the holiness of the Land is only through Hashem's watching over it. Because Hashem looks at the Land always, as it is written, 'the eyes of Hashem your Elokim are always upon it, from the beginning of the year to the end of the year', the Land is holy and its air makes wise. For eyes stand for wisdom, as in 'the eyes of both of them were opened', which Rashi says is said of wisdom.

Scene 7 · LM II:40 §1, on Yeshayahu 49:3 and Sukkah 25a · paragraph §1.4

אַךְ מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ וְנִתְעוֹרֵר זֹאת אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת עֵינַיִם לְהַשְׁגִּיחַ כַּנַּ"ל, זֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בָּהֶם, בִּבְחִינַת: יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר. וְעַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת נַעֲשִׂין בְּחִינַת תְּפִלִּין, שֶׁנִּקְרָאִין פְּאֵר, וְהַתְּפִלִּין הֵם בְּחִינַת מֹחִין, וְנִכְנָסִין לִפְנִים וּבוֹקְעִין בָּעֵינַיִם, וּמִזֶּה נַעֲשֶׂה הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים כַּנַּ"ל. וְעַל־שֵׁם זֶה נִקְרָא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמְּקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ, מִבְּחִינַת: יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר, כַּנַּ"ל.

EN (our paraphrase): But from where is this drawn and awakened with Hashem, these eyes that watch? It comes through the souls of Israel, in whom Hashem takes pride: 'Israel, in whom I glory'. Through that glory tefillin are made, which are called pe'er, glory; and tefillin are mind. They enter within and break through into the eyes, and from this comes Hashem's watching, as it were, which makes the holiness of the Land, its air that makes wise. That is why it is called the Land of Israel.

Scene 8 · LM II:40 §1, on Sanhedrin 46a · paragraph §1.5

אַךְ בְּוַדַּאי לֹא כָּל הָעִתִּים שָׁווֹת בְּהִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי לִפְעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, יֵשׁ שֶׁנִּתְרַחֵק אֶחָד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי אַדְּרַבָּא, הַשְּׁכִינָה צוֹעֶקֶת: קַלַּנִי מֵרֹאשִׁי, קַלַּנִי מִזְּרוֹעִי. הַיְנוּ שֶׁצַּעֲקָתָהּ, שֶׁנִּתְקַלְקֵל וְנִפְגַּם בְּחִינַת הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפָּאֵר בָּהֶם, וְנִפְגַּם בְּחִינַת הַתְּפִלִּין, שֶׁנַּעֲשִׂין מִן הַהִתְפָּאֲרוּת כַּנַּ"ל. וְזֶה: קַלַּנִי מֵרֹאשִׁי, קַלַּנִי מִזְּרוֹעִי, מֵרֹאשִׁי מִזְּרוֹעִי דַּיְקָא, בְּחִינַת תְּפִלִּין וְכַנַּ"ל.

EN (our paraphrase): But surely not all times are equal in Israel's closeness to Hashem. Sometimes, Heaven forbid, someone moves away from Him, and then, on the contrary, the Shechinah cries: 'my head is heavy, my arm is heavy'. Her cry is that the glory is damaged, that He cannot take pride in them, and the tefillin made from that glory are damaged: 'my head', 'my arm', precisely, the places of the tefillin.

Scene 9 · LM II:40 §1 · paragraph §1.6

רַק כְּשֶׁאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְנִתּוֹסֵף עוֹד יִשְׂרָאֵל שֶׁרוֹצֶה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכָל מַה שֶּׁנִּתּוֹסְפִין יוֹתֵר רַבִּים מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁרוֹצִים לְעָבְדוֹ וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו, אֲזַי נִתְגַּדֵּל וְנִתּוֹסֵף יוֹתֵר הִתְפָּאֲרוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל הַמִּתְקָרְבִים אֵלָיו. וְעַל־יְדֵי זֶה הַהִתְפָּאֲרוּת נַעֲשִׂין תְּפִלִּין מֹחִין, וּמִזֶּה נַעֲשֶׂה קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים, עַל־יְדֵי עֵינֵי הַשְׁגָּחָתוֹ כַּנַּ"ל:

EN (our paraphrase): Only when one Jew comes close to Hashem, and another Jew is added who wants to serve Him, and the more Jews are added who want to serve Him and come close, then His glory grows more and more, for He takes pride in His people Israel who come close to Him. Through this glory tefillin, mind, are made, and from this comes the holiness of the Land, its air that makes wise, through the eyes of His watching.

Part 2 — The King in His Beauty

Scene 2 · LM II:40 §2 · paragraph §2.1

אַךְ מִי שֶׁיָּכוֹל לִרְאוֹת זֹאת הַהִתְפָּאֲרוּת, שֶׁמִּתְפָּאֵר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא מְקַבֵּל בְּחִינַת פְּאֵר וּמֹחִין מִן זֹאת הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁרוֹאֶה, וְנַעֲשִׂין אֶצְלוֹ גַם־כֵּן בְּחִינַת תְּפִלִּין, וְנִכְנָסִין לִפְנִים כַּנַּ"ל, וּבוֹקְעִין בָּעֵינַיִם כַּנַּ"ל, וַאֲזַי נַעֲשִׂין עֵינָיו גַם־כֵּן בִּבְחִינַת עֵינֵי ה'. וַאֲזַי בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא מִסְתַּכֵּל וְרוֹאֶה, נַעֲשֶׂה שָׁם גַם־כֵּן בְּחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים, כִּי עִקָּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא רַק מִבְּחִינַת עֵינַיִם הַנַּ"ל.

EN (our paraphrase): But one who can see this glory, Hashem's pride in His people Israel, receives glory and mind from the glory he sees; tefillin are made in him too, entering within and breaking through into the eyes, and then his eyes too become like the eyes of Hashem. Then wherever he looks and sees, there too the air becomes like the air of the Land of Israel that makes wise, for the main holiness of the Land is only from those eyes.

Scene 3 · LM II:40 §2 · paragraph §2.2

אֲבָל מִי הוּא זֶה שֶׁיּוּכַל לִרְאוֹת אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיּוּכַל לִרְאוֹת הִתְפָּאֲרוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אָמְנָם מִי שֶׁרוֹאֶה אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא מְקָרֵב בְּנֵי־אָדָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהוּא עִקָּר הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, נִמְצָא שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁמִּתְפָּאֵר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַמּוֹ, כִּי עַל־יָדוֹ כָּל הַהִתְקָרְבוּת וְהַהִתְפָּאֲרוּת.

EN (our paraphrase): But who can see Hashem, who can see His glory? Yet one who sees the true tzaddik, who brings people close to serving Him, through whom Israel mainly comes close to their Father in Heaven: the tzaddik himself is the glory in which Hashem takes pride in His people, for through him is all the closeness and all the glory.

Scene 4 · LM II:40 §2 · paragraph §2.3

אֲזַי מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בּוֹ. וְעִקָּר הַדָּבָר בְּעֵת הַקִּבּוּץ, בְּעֵת שֶׁמִּתְקַבְּצִים אֵלָיו הָעוֹלָם הַבָּאִים לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבַר ה', וּבְיוֹתֵר – בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה, שֶׁאָז הוּא הַקִּבּוּץ הַגָּדוֹל, אֲזַי הַהִתְפָּאֲרוּת גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, מֵחֲמַת שֶׁמִּתְקַבְּצִים הַרְבֵּה בְּנֵי־אָדָם הַחֲפֵצִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי נִתְגַּדֵּל וְנִתּוֹסֵף פְּאֵר וְיֹפִי הַצַּדִּיק, כִּי הוּא בְּעַצְמוֹ הַהִתְפָּאֲרוּת כַּנַּ"ל,

EN (our paraphrase): Then whoever looks at him; and above all at the time of the gathering, when people gather to him to hear the word of Hashem, and most of all on Rosh Hashanah, the great gathering. Then the glory is greatest, because many people gather who want to come close to Hashem, and the beauty and glory of the tzaddik grows, for he himself is the glory.

Scene 5 · LM II:40 §2 · paragraph §2.4

אֲזַי מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בֶּאֱמֶת בְּזֶה הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי, אֲזַי הוּא גַם־כֵּן מְקַבֵּל מִן הַהִתְפָּאֲרוּת הַזֹּאת, וְנַעֲשִׂין אֶצְלוֹ גַם־כֵּן בְּחִינַת תְּפִלִּין מֹחִין כַּנַּ"ל, וַאֲזַי נַעֲשִׂין עֵינָיו גַם־כֵּן כַּנַּ"ל בִּבְחִינַת עֵינֵי ה'. וַאֲזַי גַּם בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא מִסְתַּכֵּל, נַעֲשֶׂה גַם־כֵּן בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים, כִּי הוּא מַחְכִּים הָאֲוִיר עַל־יְדֵי הִסְתַּכְּלוּתוֹ בְּעֵינָיו הַנַּ"ל, שֶׁנַּעֲשִׂין מִן הַהִתְפָּאֲרוּת כַּנַּ"ל.

EN (our paraphrase): Then one who truly looks at this true tzaddik also receives from this glory; tefillin, mind, are made in him too, and his eyes become like the eyes of Hashem. Then wherever he looks, it too becomes like the Land of Israel, its air that makes wise; for he makes the air wise by looking with those eyes, which come from the glory.

Scene 6 · LM II:40 §2, on Yeshayahu 33:17 and Koheles 7:23 · paragraph §2.5

וְזֶה פֵּרוּשׁ: מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ, הַיְנוּ כְּשֶׁתִּזְכֶּה לִרְאוֹת מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ, דְּהַיְנוּ הַצַּדִּיק בְּיָפְיוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ, דְּהַיְנוּ בְּעֵת הַקִּבּוּץ, שֶׁאֲזַי הוּא יָפְיוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה: עֵינֶיךָ תִּרְאֶינָה אֶרֶץ מַרְחַקִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. כִּי הַחָכְמָה נִקְרָא מַרְחַקִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה, הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתִּרְאֶה אֶת הַצַּדִּיק בְּיָפְיוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה בְכָל מָקוֹם שֶׁתִּרְאֶה בְּעֵינֶיךָ, יִהְיֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: עֵינֶיךָ תִּרְאֶינָה אֶרֶץ מַרְחַקִּים כַּנַּ"ל.

EN (our paraphrase): This explains 'your eyes shall behold the King in His beauty': when you merit to see the King in His beauty, the tzaddik in his beauty and glory, at the time of the gathering, then 'your eyes shall see a land far off', the Land of Israel, its air that makes wise. For wisdom is called far off, as it is written, 'I said, I will be wise, but it was far from me'. So wherever you look with your eyes, it will become like the air of the Land that makes wise.

Scene 8 · LM II:40 §3 · paragraph §3.1

נִמְצָא, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּאֲוָה וְהִשְׁתּוֹקְקוּת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בִּפְרָט מִי שֶׁטָּעַם טַעַם הָאֱמֶת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁפּוֹגֵעַ וּמִתְוַעֵד יַחַד עִם אָדָם שֶׁהָיָה אֵצֶל צַדִּיק אֲמִתִּי עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, הוּא מְחֻיָּב לְהַרְגִּישׁ אָז טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הָאִישׁ נַעֲשֶׂה גַּם זֶה הָאֲוִיר בִּבְחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל, וְרָאוּי שֶׁיִּתְעוֹרֵר לוֹ עַתָּה הִשְׁתּוֹקְקוּת וְגַעְגּוּעִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ. וְעִקָּר הַדָּבָר – שֶׁיִּהְיֶה בֶּאֱמֶת וּבִתְמִימוּת:

EN (our paraphrase): So one who has desire and longing for the Land of Israel, especially one who has tasted the true taste of the Land, when he meets and spends time with someone who was with a true tzaddik for Rosh Hashanah, must then feel the taste of the Land of Israel; for through this man the air there too becomes like the Land. And his longing and yearning for the Land should be stirred now, each according to his level. The main thing is that it be in truth and simplicity.

Scene 9 · LM II:40 §4, on Koheles Rabbah 1 and Iyov 22:25 · paragraph §4.1

וְיֵשׁ בָּזֶה עוֹד עִנְיָנִים, כִּי אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ. נִמְצָא שֶׁאֵין מְמַלֵּא תַּאֲוָתוֹ וּרְצוֹנוֹ בְּמָמוֹן לְעוֹלָם, כִּי תָּמִיד חָסֵר לוֹ כַּנַּ"ל. אֲבָל יֵשׁ בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת: וְכֶסֶף תוֹעָפוֹת לָךְ, שֶׁהוּא לְשׁוֹן כָּפוּל. נִמְצָא שֶׁבְּזֶה הַשֶּׁפַע נִתְמַלֵּא רְצוֹנוֹ, מֵאַחַר שֶׁהִיא כְּפוּלָה:

EN (our paraphrase): There are more matters in this: no one dies with even half his desire fulfilled. So one never fills his desire and will with money, for he always lacks. But there is a doubled abundance, as in 'and silver in abundance for you', a doubled word; with that abundance his will is filled, since it is doubled.

Hebrew phrases in the Explainer

Scene 2 · §1.1: שֶׁטָּעַם בֶּאֱמֶת טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל,

Scene 3 · §1.2: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים.

Scene 4 · §1.3: תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ

Scene 5 · §1.4: יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר.

Scene 6 · §1.5: הַשְּׁכִינָה צוֹעֶקֶת: קַלַּנִי מֵרֹאשִׁי, קַלַּנִי מִזְּרוֹעִי.

Scene 7 · §2.3: וְעִקָּר הַדָּבָר בְּעֵת הַקִּבּוּץ,

Scene 8 · §2.5: מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ,

Scene 9 · §3.1: הִשְׁתּוֹקְקוּת וְגַעְגּוּעִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל,

Hebrew phrases in the 1-minute recap

Scene 2 · §1.3: תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ

Scene 3 · §1.4: יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר.

Scene 4 · §2.3: וְעִקָּר הַדָּבָר בְּעֵת הַקִּבּוּץ,

Scene 5 · §2.5: מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ,

⬇ Download sources (text)