מִמְתִים יָדְךָ ה' מִמְתִים מֵחֶלֶד וְכוּ'. אֲנִי

Texts used

Hebrew: Likutei Moharan Tinyana (Part II), Torah 37, edition 'Likutei Moharan Tinyana – rabenubook.com', public domain, via Sefaria — https://www.sefaria.org/Likutei_Moharan%2C_Part_II.37

English: our own paraphrase of the Hebrew, written for these videos. It is not copied from any published translation.

Verses and teachings of the Sages appear only as Rebbe Nachman quotes them inside this Torah.

How the text is shown

The Divine Name is shown as ה' and voiced as Hashem. Other Names are written in the customary form (אֱלֹקִים, קֵ-ל, קָהּ, שַׁ-דַּ-י, אֲדֹ-נָ-י, אֶקְיֶ-ה, צְבָקוֹת). No full Name is written or voiced.

Parenthetical source references inside the printed Hebrew are left off the screen to save space; the citation line names the source instead.

Long paragraphs are shown in consecutive pieces. Every Hebrew word on screen is from the edition above; nothing is reworded.

Cards labelled EXPLANATION (green), and every line marked 'our own reflection — not a quote', are our own words, not quotations.

Notes

Part 1, scene 12: This paragraph is harsh in the Hebrew; our English summarises it briefly. Its point is the contrast with children brought into the world in holiness, which the Rebbe calls very high in section two.

Every on-screen quotation in the full shiur, by part

Part 1 — Two Ways of Filling the Belly

Scene 3 · LM II:37 §1, on Tehillim 17:14–15 · paragraph §1.1

מִמְתִים יָדְךָ ה' מִמְתִים מֵחֶלֶד וְכוּ'. אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ וְכוּ'.

EN (our paraphrase): 'From those who die by Your hand, Hashem, from those who die of the world', and so on. 'In righteousness I will behold Your face', and so on.

Scene 4 · LM II:37 §1 · paragraph §1.2

הַכְּלָל – שֶׁעִקָּר הַתַּכְלִית הוּא רַק לַעֲבֹד וְלֵילֵךְ בְּדַרְכֵי ה' לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי לִזְכּוֹת לְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ עִקָּר הַתַּכְלִית, וְזֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁאֲנַחְנוּ נַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְאֵין רָאוּי לָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כַּוָּנָה אַחֶרֶת בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם לְמַלְאוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁאָמַר וְנַעֲשָׂה רְצוֹנוֹ.

EN (our paraphrase): The rule: the main purpose is only to serve and walk in the ways of Hashem for His sake, in order to merit to recognise Him and to know Him; that is the main purpose, and that is His will, that we recognise Him. A person should have no other intention in serving Him, only to fulfil the will of the One who spoke and His will was done.

Scene 5 · LM II:37 §1 · paragraph §1.3

כִּי יֵשׁ מִי שֶׁעוֹבֵד כָּל יָמָיו וְרוֹדֵף אַחַר תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, כְּדֵי לְמַלְאוֹת בִּטְנוֹ וּכְרֵסוֹ בְּתַאֲו‍ֹות עוֹלָם הַזֶּה. וְיֵשׁ מִי שֶׁעוֹבֵד וּמִשְׁתַּדֵּל, כְּדֵי לִזְכוֹת לָעוֹלָם הַבָּא, וְגַם זֶהוּ נִקְרָא מִלּוּי בֶּטֶן, שֶׁרוֹצֶה לְמַלְאוֹת בִּטְנוֹ וְתַאֲוָתוֹ עִם עוֹלָם הַבָּא.

EN (our paraphrase): For there is one who works all his days and chases the desires of this world, to fill his belly with them. And there is one who works and strives to merit the World to Come; and this too is called filling the belly, for he wants to fill his belly and his desire with the World to Come.

Scene 7 · LM II:37 §1, on Tehillim 17:14 · paragraph §1.4

וְזֶהוּ בְּחִינוֹת: חֶלְקָם בַּחַיִּים וּצְפוּנְךָ תְּמַלֵּא בִטְנָם. חֶלְקָם בַּחַיִּים וּצְפוּנְךָ – הַיְנוּ הֵן אוֹתָן שֶׁבּוֹחֲרִין חֶלְקָם בַּחַיִּים, דְּהַיְנוּ לְמַלְאוֹת תַּאֲוָתָם בְּחַיִּים חִיּוּתָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהֵן אוֹתָן שֶׁבּוֹחֲרִין בְּרֹב טוּב הַצָּפוּן, דְּהַיְנוּ עוֹלָם הַבָּא, וְזֶהוּ: וּצְפוּנְךָ, שֶׁבּוֹחֲרִין בַּטּוֹב הַצָּפוּן, דְּהַיְנוּ עוֹלָם הַבָּא, וּשְׁנֵיהֶם הֵם בְּחִינַת מִלּוּי בֶּטֶן כַּנַּ"ל:

EN (our paraphrase): This is 'their portion in life, and Your hidden treasure, You fill their belly'. 'Their portion in life, and Your hidden treasure': there are those who choose their portion in life, to fill their desires in this world; and there are those who choose the great hidden good, the World to Come. Both are filling the belly.

Scene 8 · LM II:37 §1 · paragraph §1.5

וְזֶהוּ: חֶלְקָם בְּחַיִּים וּצְפוּנְךָ – תְּמַלֵּא בִטְנָם, שֶׁאֵלּוּ שְׁתֵּי הַכִּתּוֹת, הֵן הַבּוֹחֲרִין בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהֵן הָעוֹבְדִין בִּשְׁבִיל הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת חֶלְקָם בַּחַיִּים וּצְפוּנְךָ, כַּנַּ"ל – שְׁנֵיהֶם הֵם בִּבְחִינַת תְּמַלֵּא בִטְנָם, שֶׁרוֹצִים לְמַלְאוֹת בִּטְנָם וְתַאֲוָתָם; זֶה – בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְזֶה – בָּעוֹלָם הַבָּא.

EN (our paraphrase): So 'their portion in life and Your hidden treasure: You fill their belly'. Both groups, those who choose this world and those who serve for the World to Come, are 'You fill their belly': they want to fill their belly and their desire, this one in this world, and that one in the World to Come.

Scene 9 · LM II:37 §1 · paragraph §1.6

רַק שֶׁזֶּה הַבּוֹחֵר בָּעוֹלָם הַבָּא הוּא חָכָם יוֹתֵר, שֶׁבּוֹחֵר בְּעוֹלָם עוֹמֵד, הַקַּיָּם וְהַנִּצְחִי, וּמְמָאֵס עוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהוּא עוֹבֵר וְכָלֶה. וְגַם בֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי טוֹב יוֹתֵר הַרְבֵּה לַעֲבֹד ה', אֲפִלּוּ אִם עוֹבֵד בִּשְׁבִיל עוֹלָם הַבָּא, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן גַּם זֶה נִקְרָא בְּחִינַת מִלּוּי בֶּטֶן כַּנַּ"ל.

EN (our paraphrase): Only, the one who chooses the World to Come is wiser: he chooses the world that stands, lasting and eternal, and despises this world, which passes and ends. And in truth it is surely much better to serve Hashem even for the World to Come; yet even so, this too is called filling the belly.

Scene 10 · LM II:37 §1, on Tehillim 17:14 · paragraph §1.7

וְזֶהוּ: יִשְׂבְּעוּ בָנִים – שֶׁהַשְּׂבִיעָה שֶׁלָּהֶם הוּא בָּנִים, כְּדֶרֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁכָּל עֲבוֹדָתָם הוּא כְּדֵי לְהַשְׁאִיר יְרֻשָּׁה לְבָנָיו.

EN (our paraphrase): And this is 'they are satisfied with children': their satisfaction is children, as is the way of the world, that all their work is to leave an inheritance to their children.

Scene 11 · LM II:37 §1 · paragraph §1.8

וּבֶאֱמֶת מִי שֶׁאֵינוֹ אִישׁ קָדוֹשׁ, וְרוֹדֵף אַחַר תַּאֲווֹת, וּמַנִּיחַ מָמוֹנוֹ לְבָנָיו, הוּא כְּמוֹ מִי שֶׁמְּלַכְלֵךְ עַצְמוֹ בְּטִנּוּף, וְלוֹקֵחַ טִנּוּף וּמְכַסֶּה עַל הַטִּנּוּף. כִּי בֶּאֱמֶת מָמוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא גָּבוֹהַּ מְאֹד, וְיֵשׁ בּוֹ כַּמָּה בְּחִינוֹת גְּבוֹהוֹת וּקְדוֹשׁוֹת עֶלְיוֹנוֹת מְאֹד, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. אֲבָל הַמָּמוֹן שֶׁל תַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה הוּא מוֹתָרוֹת, שֶׁנִּשְׁאָר מִן הָאָדָם מוֹתָרוֹת, אַחַר שֶׁמִּלֵּא תַּאֲוָתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַמּוֹתָרוֹת אַחַר כָּל תַּאֲווֹתָיו הוּא הַמָּמוֹן שֶׁנִּשְׁאָר אַחֲרָיו.

EN (our paraphrase): In truth, one who is not a holy man, who chases desires and leaves his money to his children, is like one who soils himself and covers the dirt with dirt. For holy money is very high, with many lofty and holy aspects, as explained elsewhere. But the money of this world's desires is what is left over, the surplus that remains after he has filled his desires in this world.

Scene 12 · LM II:37 §1, on Avos 3 and Rashi on Tehillim 8 · paragraph §1.9

גַּם הַבָּנִים שֶׁאֵינָם נוֹלָדִים בִּקְדֻשָּׁה, הֵם גַם־כֵּן מוֹתָרוֹת מַמָּשׁ, כִּי הֵם בָּאִים מִמּוֹתָרוֹת וְסִרְחוֹן וַעֲכִירַת הַמֹּחַ שֶׁיּוֹצֵא לַחוּץ, וּמִזֶּה נִתְהַוּוּ הַבָּנִים, בְּחִינַת טִפָּה סְרוּחָה, סִרְחוֹן מַמָּשׁ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָאִים הַבָּנִים עוֹלְלִים, לְשׁוֹן טִנוּף, כִּי עוֹלֵל פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: טִנוּף וְלִכְלוּךְ, וְכַנַּ"ל.

EN (our paraphrase): So too children who are not born in holiness are truly a leftover, coming from what is left over and unclean, as the Mishnah in Avos speaks of man's lowly origin; that is why children are called olelim, which Rashi explains as a word for soiling.

Scene 13 · LM II:37 §1 · paragraph §1.10

וּמִי שֶׁמַּנִּיחַ בָּנִים כָּאֵלּוּ, הוּא גְּנַאי וּבִזָּיוֹן, כִּי הֵם בְּחִינוֹת מוֹתָרוֹת וְטִנּוּף, עַל־כֵּן הוּא רוֹצֶה לְכַסּוֹת אוֹתָם וּלְיַפּוֹת אוֹתָם עִם הַמָּמוֹן, שֶׁהוּא גַם־כֵּן מוֹתָרוֹת גָּמוּר, שֶׁנִּשְׁאָר אַחַר כָּל הַתַּאֲווֹת כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ הַיְרֻשָּׁה שֶׁמַּשְׁאִיר לָהֶם אַחַר מוֹתוֹ, נִמְצָא שֶׁמְּכַסֶּה בְּטִנּוּף עַל טִנּוּף.

EN (our paraphrase): One who leaves such children, it is a disgrace; so he wants to cover them and adorn them with money, which is also complete leftover, remaining after all the desires. That is the inheritance he leaves them after his death: he covers leftover with leftover.

Scene 14 · LM II:37 §1, on Tehillim 17:14 · paragraph §1.10

וְזֶהוּ: יִשְׂבְּעוּ בָנִים – שֶׁהַשְּׂבִיעָה שֶׁלָּהֶם הוּא בָּנִים, שֶׁבִּשְׁבִילָם הֵם מְבַלִּים אֶת יְמֵיהֶם. וְהִנִּיחוּ יִתְרָם לְעוֹלְלֵיהֶם – שֶׁמְּכַסִּים בְּמוֹתָרוֹת עַל הָעוֹלְלִים, שֶׁהֵם גַם־כֵּן בְּחִינוֹת מוֹתָרוֹת כַּנַּ"ל, הַיְנוּ הַיְרֻשָּׁה שֶׁמַּנִּיחִים לַבָּנִים, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה מְבַלִּים יְמֵיהֶם כַּנַּ"ל.

EN (our paraphrase): And this is 'they are satisfied with children': their satisfaction is children, for whom they spend their days. 'And they leave their surplus to their little ones': they cover their little ones, who are also leftovers, with leftovers, the inheritance for which they spent their days.

Part 2 — In Righteousness I Will Behold Your Face

Scene 2 · LM II:37 §2, on Tehillim 17:15 · paragraph §2.1

אֲבָל אֲנִי, אֵין בּוֹחֵר לְעַצְמִי מִשְּׁתֵּי הַכִּתּוֹת הַנַּ"ל, כִּי־אִם לִזְכּוֹת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה', וְזֶהוּ: אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ; שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר, שֶׁבָּחַר לוֹ רַק לִזְכּוֹת בְּצִדְקוּת שֶׁלּוֹ לַחֲזוֹת פְּנֵי ה' וּלְהַכִּיר הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ,

EN (our paraphrase): But I choose neither of these two groups for myself, only to merit to behold the pleasantness of Hashem: 'In righteousness I will behold Your face'. King David said that he chose only to merit, through his righteousness, to behold the face of Hashem and to recognise the Creator,

Scene 3 · LM II:37 §2, on Yevamos 63b · paragraph §2.2

וְגַם הַבָּנִים שֶׁהוּא חָפֵץ לְהַשְׁאִיר, כַּוָּנָתוֹ רַק בִּשְׁבִילוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי לְהַשְׁלִים, כִּבְיָכוֹל, צֶלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ, כִּי הַבָּנִים דִּקְדֻשָּׁה הֵם גְּבוֹהִים מְאֹד. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה, כְּאִלּוּ מְמַעֵט אֶת הַדְּמוּת; כִּי כְּשֶׁבָּא וְנוֹלָד בֵּן בָּעוֹלָם, נוֹלָד וּבָא צֶלֶם אֱלֹקִים, כִּבְיָכוֹל, וְנִשְׁלָם צֶלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ.

EN (our paraphrase): and even the children he wishes to leave, his intention is only for Hashem's sake, to complete, as it were, His image and likeness; for holy children are very high. As our Sages said: whoever does not engage in having children, it is as if he diminishes the image. For when a son is born into the world, an image of Elokim, as it were, comes into the world, and His image is completed.

Scene 4 · LM II:37 §2, on Tehillim 17:15 · paragraph §2.3

וְזֶהוּ: אֶשְׂבְּעָה – דְּהַיְנוּ הַשְּׂבִיעָה שֶׁל בָּנִים, בְּחִינַת יִשְׂבְּעוּ בָנִים, הוּא רַק: בְּהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ, שֶׁעִקָּר שְׂבִיעָתוֹ שֶׁל בָּנִים הוּא רַק מַה שֶּׁהוּא מֵקִיץ וּמְעוֹרֵר בָּזֶה תְּמוּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת צֶלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ, כַּנַּ"ל:

EN (our paraphrase): And this is 'I will be satisfied': the satisfaction of children, 'they are satisfied with children', is only 'when I awake with Your image'. His main satisfaction in children is only that through them he awakens and arouses the image of Hashem, His image and likeness.

Scene 6 · LM II:37 §3 · paragraph §3.1

וְזֶהוּ: מִמְתִים יָדְךָ ה' וְכוּ'. כִּי יֵשׁ שֶׁהֵם מֵתִים מִיתָה טִבְעִיִּית, שֶׁהֵם נוֹלָדִים בְּלַחוּת שָׁרְשִׁיִּית וּשְׁאָר דְּבָרִים כָּאֵלּוּ, שֶׁעַל־יָדָם רָאוּי לָהֶם לִחְיוֹת מִסְפַּר שָׁנִים כָּאֵלּוּ, וְהֵם מִתְקַיְּמִים וְחַיִּים כָּל אוֹתָן הַשָּׁנִים, עַד שֶׁנִּפְסָק וְנִכְלֶה לַחוּתָם וְחִיּוּתָם, וְהֵם מֵתִים מֵחֶלֶד. וְזֶהוּ בְּחִינַת: מִמְתִים מֵחֶלֶד.

EN (our paraphrase): And this is 'from those who die by Your hand, Hashem'. For some die a natural death: they are born with a root strength and other such things, by which they are fit to live so many years, and they live all those years until their strength and vitality are used up, and they die from the world, mecheled. This is 'from those who die of the world'.

Scene 7 · LM II:37 §3 · paragraph §3.2

וְיֵשׁ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גּוֹזֵר עֲלֵיהֶם מִיתָה קֹדֶם זְמַנָּם בִּשְׁבִיל עֹנֶשׁ, וְזֶהוּ: מִמְתִים יָדְךָ ה' וְכוּ', וְאֵלּוּ רָאוּי לָהֶם עוֹלָם הַבָּא, מֵאַחַר שֶׁמֵּתוּ קֹדֶם זְמַנָּם. אֲבָל הַמֵּתִים מֵחֶלֶד הֵם בְּחִינַת בְּנֵי עוֹלָם הַזֶּה, שֶׁאֵין לָהֶם עוֹלָם הַבָּא, כִּי הֵם חַיִּים וְקַיָּמִים בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּלִי שׁוּם עֹנֶשׁ, עַד שֶׁמֵּתִים מֵחֶלֶד כַּנַּ"ל.

EN (our paraphrase): And there are some on whom Hashem decrees death before their time, as a punishment: this is 'from those who die by Your hand, Hashem'; and these deserve the World to Come, since they died before their time. But those who die of the world are people of this world, who have no World to Come, for they live and last in this world without any punishment, until they die of the world.

Scene 8 · LM II:37 §3, on Tehillim 17:14 · paragraph §3.3

וְדָוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר, שֶׁמִּשְּׁתֵּי הַכִּתּוֹת הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ בְּנֵי עוֹלָם הַזֶּה וּבְנֵי עוֹלָם הַבָּא, וְזֶהוּ:

EN (our paraphrase): And King David spoke of these two groups, the people of this world and the people of the World to Come. And this is:

Scene 9 · LM II:37 §3 · paragraph §3.4

מִמְתִים יָדְךָ ה', מִמְתִים מֵחֶלֶד, הַיְנוּ מִן הַמֵּתִים עַל־יְדֵי ה', וְיֵשׁ לָהֶם עוֹלָם הַבָּא, וּמִן הַמֵּתִים מֵחֶלֶד, דְּהַיְנוּ בְּנֵי עוֹלָם הַזֶּה, וְזֶהוּ:

EN (our paraphrase): 'from those who die by Your hand, Hashem, from those who die of the world': from those who die through Hashem, who have the World to Come; and from those who die of the world, the people of this world. And this is:

Scene 10 · LM II:37 §3 · paragraph §3.5

חֶלְקָם בַּחַיִּים וּצְפוּנְךָ, הַיְנוּ שְׁתֵּי הַכִּתּוֹת כַּנַּ"ל, שֶׁשְּׂנֵיהֶם בְּחִינַת: תְּמַלֵּא בִטְנָם, הַיְנוּ מִלּוּי בֶּטֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה אוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ:

EN (our paraphrase): 'their portion in life, and Your hidden treasure': the two groups, both of which are 'You fill their belly', filling the belly in this world or in the World to Come. And this is:

Scene 11 · LM II:37 §3 · paragraph §3.6

יִשְׂבְּעוּ בָּנִים וְהִנִּיחוּ יִתְרָם לְעוֹלְלֵיהֶם, כַּנַּ"ל, וְגַם מִי שֶׁבּוֹחֵר בָּעוֹלָם הַבָּא, וְרוֹצֶה לְהַשְׁאִיר זְכוּתוֹ לְבָנָיו, גַּם זֶה בְּחִינַת: יִשְׂבְּעוּ בָּנִים וְהִנִּיחוּ וְכוּ'.

EN (our paraphrase): 'they are satisfied with children, and leave their surplus to their little ones'. And even one who chooses the World to Come and wants to leave his merit to his children, this too is 'they are satisfied with children, and leave'.

Scene 12 · LM II:37 §3, on Tehillim 17:15 · paragraph §3.7

אֲבָל אֲנִי בּוֹחֵר לְעַצְמִי מִשְּׁתֵּי הַכִּתּוֹת הַנַּ"ל – בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ, שֶׁעִם כָּל הַצִּדְקוּת שֶׁלִּי אֶזְכֶּה לַחֲזוֹת פְּנֵי ה', אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ, כַּנַּ"ל.

EN (our paraphrase): But I choose for myself neither of these two groups: 'in righteousness I will behold Your face', that with all my righteousness I may merit to behold the face of Hashem; 'I will be satisfied when I awake with Your image'.

Scene 13 · LM II:37 §3 · paragraph §3.8

וְעִם כָּל זֶה טוֹב מְאֹד אֲפִלּוּ מִי שֶׁעוֹבֵד בִּשְׁבִיל עוֹלָם הַבָּא. וְגַם טוֹב לְהַשְׁאִיר זְכוּתוֹ לְבָנָיו, כַּמּוּבָא, שֶׁאֵין לָאָדָם לְקַבֵּל כָּל שְׂכָרוֹ, רַק יַשְׁאִיר מִזְּכוּתוֹ לְבָנָיו אַחֲרָיו.

EN (our paraphrase): And with all this, it is very good even for one who serves for the World to Come. And it is also good to leave one's merit to one's children, as is brought: a person should not receive all his reward, but leave some of his merit to his children after him.

Scene 14 · LM II:37 §3 · paragraph §3.9

רַק שֶׁהַצַּדִּיקִים הַשְּׁלֵמִים, אוֹהֲבֵי ה' בֶּאֱמֶת, כְּגוֹן דָּוִד וְכַיּוֹצֵא, אֵין בּוֹחֲרִים בְּכָל זֶה כְּלָל, וְאֵין רוֹצִים לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא וְלֹא לְהַשְׁאִיר זְכוּתָם וְצִדְקָתָם לִבְנֵיהֶם, רַק לְמַלְאוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וְכַנַּ"ל:

EN (our paraphrase): Only the complete tzaddikim, who truly love Hashem, like David and his like, choose none of this at all: they want neither this world, nor the World to Come, nor to leave their merit and righteousness to their children; only to fulfil His will.

Hebrew phrases in the Explainer

Scene 2 · §1.2: שֶׁעִקָּר הַתַּכְלִית הוּא רַק לַעֲבֹד וְלֵילֵךְ בְּדַרְכֵי ה' לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ,

Scene 3 · §1.3: וְגַם זֶהוּ נִקְרָא מִלּוּי בֶּטֶן,

Scene 4 · §1.4: חֶלְקָם בַּחַיִּים וּצְפוּנְךָ תְּמַלֵּא בִטְנָם.

Scene 5 · §1.6: רַק שֶׁזֶּה הַבּוֹחֵר בָּעוֹלָם הַבָּא הוּא חָכָם יוֹתֵר,

Scene 6 · §1.7: וְזֶהוּ: יִשְׂבְּעוּ בָנִים

Scene 7 · §2.1: אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ;

Scene 8 · §2.3: אֶשְׂבְּעָה – דְּהַיְנוּ הַשְּׂבִיעָה שֶׁל בָּנִים, בְּחִינַת יִשְׂבְּעוּ בָנִים, הוּא רַק: בְּהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ,

Scene 9 · §3.1: כִּי יֵשׁ שֶׁהֵם מֵתִים מִיתָה טִבְעִיִּית,

Scene 10 · §3.8: וְעִם כָּל זֶה טוֹב מְאֹד אֲפִלּוּ מִי שֶׁעוֹבֵד בִּשְׁבִיל עוֹלָם הַבָּא.

Hebrew phrases in the 1-minute recap

Scene 2 · §1.2: הַכְּלָל – שֶׁעִקָּר הַתַּכְלִית הוּא רַק לַעֲבֹד וְלֵילֵךְ בְּדַרְכֵי ה' לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ,

Scene 3 · §1.3: וְגַם זֶהוּ נִקְרָא מִלּוּי בֶּטֶן,

Scene 4 · §2.1: אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ;

Scene 5 · §2.2: כְּדֵי לְהַשְׁלִים, כִּבְיָכוֹל, צֶלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ,

⬇ Download sources (text)