רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ

Texts used

Hebrew: Likutei Moharan (Part I), Torah 8, edition 'Likutei Moharan – rabenubook.com', public domain, via Sefaria — https://www.sefaria.org/Likutei_Moharan.8

English: our own paraphrase of the Hebrew, written for these videos. It is not copied from any published translation.

Verses and teachings of the Sages appear only as Rebbe Nachman quotes them inside this Torah.

How the text is shown

The Divine Name is shown as ה' and voiced as Hashem. Other Names are written in the customary form (אֱלֹקִים, קֵ-ל, קָהּ, שַׁ-דַּ-י, אֲדֹ-נָ-י, אֶקְיֶ-ה, צְבָקוֹת). No full Name is written or voiced.

Parenthetical source references inside the printed Hebrew are left off the screen to save space; the citation line names the source instead.

Long paragraphs are shown in consecutive pieces. Every Hebrew word on screen is from the edition above; nothing is reworded.

Cards labelled EXPLANATION (green), and every line marked 'our own reflection — not a quote', are our own words, not quotations.

Every on-screen quotation in the full shiur, by part

Part 1 — The Sigh That Fills What Is Missing

Scene 3 · Zechariah 4:2, as quoted in LM I:8 · paragraph §1.1

רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ עַל רֹאשָׁהּ

EN (our paraphrase): I saw, and behold, a menorah all of gold, with a bowl on its top.

Scene 4 · LM I:8 §1 · paragraph §1.2

הִנֵּה יָקָר גְּנּוּחֵי וְנֹהַ מֵאִישׁ יִשְׂרְאֵלִי, כִּי הוּא שְׁלֵמוּת הַחֶסְרוֹנוֹת, כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַנְּשִׁימָה, שֶׁהוּא הָרוּחַ חַיִּים, נִבְרָא הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם; וְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם יִהְיֶה גַּם־כֵּן בִּבְחִינַת הָרוּחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה;

EN (our paraphrase): How precious is the groan, the sigh, of a Jew, what people in Yiddish call a krechtz. For it makes whole whatever is lacking. Why? Because the world was created through breath, the spirit of life, as it is written: By the breath of His mouth all their hosts were made. And the renewal of the world in the future will also come through the spirit, as it is written: You send forth Your spirit, they are created, and You renew the face of the earth.

Scene 5 · LM I:8 §1 · paragraph §1.3

וְהוּא גַּם כֵּן חִיּוּת הָאָדָם, כִּי חִיּוּת הָאָדָם הוּא הַנְּשִׁימָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים; וּכְתִיב: כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו; וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים: אִם תֶּחְסַר הַנְּשִׁימָה – תֶּחְסַר הַחַיִּים.

EN (our paraphrase): Breath is also the life of a person, for a person's life is his breathing. As it is written: He blew into his nostrils the breath of life. And it is written: all that had the breath of the spirit of life in its nostrils. And as the wise have said: if the breathing is lacking, the life is lacking.

Scene 6 · LM I:8 §1 · paragraph §1.4

נִמְצָא, כִּי עִקַּר חִיּוּת כָּל הַדְּבָרִים הוּא בִּבְחִינַת רוּחַ, וּכְשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן בְּאֵיזֶה דָּבָר, עִקַּר הַחִסָּרוֹן הוּא בִּבְחִינַת הַחִיּוּת שֶׁל אוֹתוֹ הַדָּבָר, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים שֶׁל אוֹתוֹ הַדָּבָר, לַאֲשֶׁר הָרוּחַ הוּא הַמְקַיֵּם הַדָּבָר,

EN (our paraphrase): So the main life of every thing is its spirit. And when something is lacking, the lack is really in the life of that thing, in its spirit of life, since it is the spirit that keeps a thing in existence.

Scene 7 · LM I:8 §1 · paragraph §1.5

וְהָאֲנָחָה הוּא אֲרִיכַת הַנְּשִׁימָה, וְהוּא בִּבְחִינַת אֶרֶךְ אַפַּיִם, דְּהַיְנוּ מַאֲרִיךְ רוּחֵהּ, וְעַל כֵּן כְּשֶׁמִּתְאַנֵּחַ עַל הַחִסָּרוֹן וּמַאֲרִיךְ רוּחֵהּ, הוּא מַמְשִׁיךְ רוּחַ־הַחַיִּים לְהַחִסָּרוֹן, כִּי עִקַּר הַחִסָּרוֹן הוּא הִסְתַּלְּקוּת הָרוּחַ־חַיִּים כַּנַּ"ל, וְעַל כֵּן עַל־יְדֵי הָאֲנָחָה מַשְׁלִים הַחִסָּרוֹן:

EN (our paraphrase): And a sigh is a lengthening of the breath. It is like erech apayim, long patience, which means one who lengthens his spirit. So when a person sighs over something lacking and lengthens his breath, he draws the spirit of life to that lack. For the lack itself is just the spirit of life departing, as we said. And so, through the sigh, the lack is made whole.

Scene 9 · LM I:8 §2 · paragraph §2.1

אַךְ מֵאַיִן מְקַבְּלִין הָרוּחַ־חַיִּים, דַּע, שֶׁעִקַּר הָרוּחַ־חַיִּים מְקַבְּלִין מֵהַצַּדִּיק וְהָרַב שֶׁבַּדּוֹר, כִּי עִקַּר רוּחַ־הַחַיִּים הוּא בְּהַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם – הוּא הַתּוֹרָה, וְהַצַּדִּיקִים דְּבֵקִים בַּתּוֹרָה, וְעַל כֵּן עִקַּר הָרוּחַ־חַיִּים הוּא אֶצְלָם.

EN (our paraphrase): But from where does one receive this spirit of life? Know that the spirit of life is received mainly from the tzaddik, the Rav of the generation. For the spirit of life is above all in the Torah, as it is written: And the spirit of Elokim hovered over the face of the waters; this is the Torah. And the tzaddikim cling to the Torah, so the spirit of life is found mainly with them.

Scene 10 · LM I:8 §2 · paragraph §2.2

וּכְשֶׁהוּא מְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק וְהָרַב שֶׁבַּדּוֹר, כְּשֶׁהוּא מִתְאַנֵּחַ וּמַאֲרִיךְ רוּחֵהּ, מַמְשִׁיךְ רוּחַ־הַחַיִּים מֵהַצַּדִּיק שֶׁבַּדּוֹר, שֶׁהוּא דָּבוּק בְּהַתּוֹרָה, אֲשֶׁר שָׁם הָרוּחַ.

EN (our paraphrase): And when a person is bound to the tzaddik and Rav of the generation, then when he sighs and lengthens his breath, he draws the spirit of life from that tzaddik, who clings to the Torah, where the spirit is.

Scene 11 · LM I:8 §2 · paragraph §2.3

וְזֶהוּ שֶׁנִּקְרָא הַצַּדִּיק: אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ – שֶׁיּוֹדֵעַ לַהֲלֹךְ נֶגֶד רוּחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד. כִּי הַצַּדִּיק מַמְשִׁיךְ וּמַשְׁלִים הָרוּחַ־ חַיִּים שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד כַּנַּ"ל.

EN (our paraphrase): This is why the tzaddik is called: a man in whom there is spirit. As Rashi explains there, he knows how to go along with the spirit of each and every person. For the tzaddik draws and completes the spirit of life of each and every one.

Scene 13 · LM I:8 §2 · paragraph §2.4

וְזֶה בְּחִינַת רוּחַ צְפוֹנִית הַמְנַשֶּׁבֶת בַּכִּנּוֹר שֶׁל דָּוִד, כִּי כִּנּוֹר שֶׁל דָּוִד הָיָה שֶׁל חָמֵשׁ נִימִין, כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תוֹרָה, וְרוּחַ צָפוֹן שֶׁהָיְתָה מְנַשֶּׁבֶת בּוֹ הוּא בְּחִינַת: וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם הַנַּ"ל; כִּי רוּחַ צָפוֹן הוּא בְּחִינַת הָרוּחַ הַצָּפוּן בְּלִבּוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים,

EN (our paraphrase): This is the meaning of the north wind that blew on King David's harp. David's harp had five strings, corresponding to the five books of the Torah. And the north wind that blew on it is the spirit of Elokim hovering over the waters, mentioned above. For the north wind, tzafon, is the spirit hidden, tzafun, in a person's heart: the spirit of life.

Scene 14 · LM I:8 §2 · paragraph §2.5

כִּי צָפוֹן חָסֵר, וְהַחִסָּרוֹן הוּא בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְיִתֶּן לְךָ מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ; יְמַלֵּא ה' כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ; וְעִקַּר הָרוּחַ־חַיִּים הוּא בַּלֵּב, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּתִקּוּנֵי־זֹהַר: כֻּלְּהוֹ שַׁיְפִין מִתְנַהֲגִין בָּתַר לִבָּא כְּמַלְכָּא כוּ', כְּמָא דְּאַתְּ אָמַר: אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁם הָרוּחַ לָלֶכֶת כוּ';

EN (our paraphrase): For the north is the side left lacking, as the Gemara in Bava Basra teaches, and lack is felt in the heart. As it is written: He will give you the requests of your heart; and: May Hashem fulfil all your requests. And the main spirit of life is in the heart, as the Tikkunei Zohar says: all the limbs follow the heart, like a king, as it is said: wherever the spirit was to go, they went.

Scene 15 · LM I:8 §2 · paragraph §2.6

כִּי הָרוּחַ הוּא בַּלֵּב, וְהַחִסָּרוֹן הוּא הִסְתַּלְּקוּת הָרוּחַ, שֶׁמְּקוֹמוֹ בַּלֵּב, וְעַל כֵּן נִרְגָּשׁ הַחִסָּרוֹן בַּלֵּב, וְעַל כֵּן כְּשֶׁנִּתְמַלֵּא הַחִסָּרוֹן שֶׁהוּא בִּבְחִינַת הָרוּחַ כַּנַּ"ל, נֶאֱמַר: וְיִתֶּן לְךָ מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ, יְמַלֵּא ה' וְכוּ', הַיְנוּ כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם מְקַבְּלִין הָרוּחַ־חַיִּים מֵהַתּוֹרָה, נִקְרָאִים עַל שֵׁם צָפוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ:

EN (our paraphrase): For the spirit is in the heart, and a lack is the spirit departing from its place in the heart; that is why a lack is felt in the heart. So when the lack is filled through the spirit, it is said: He will give you the requests of your heart, may Hashem fulfil them. And therefore Israel, who receive the spirit of life from the Torah, are called by the name tzafon, as it is written: Against Your people they plot in secret, they take counsel against Your hidden ones, tzefunecha.

Part 2 — The Storm Wind and the Thirteen Attributes

Scene 2 · LM I:8 §3 · paragraph §3.1

אַךְ רְשָׁעִים, הַדּוֹבְרִים עַל צַדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז, מֵאַיִן מְקַבְּלִין הֵם הָרוּחַ לְהַשְׁלִים הַחִסָּרוֹן. אַךְ דַּע, שֶׁיֵּשׁ רַב דִּקְלִפָּה, וְהוּא בְּחִינַת עֵשָׂו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּעֵשָׂו: יֶשׁ לִי רָב; וְהוּא בְּחִינַת אַלּוּפֵי עֵשָׂו, וּכְמוֹ שֶׁתִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: רַבְרְבֵי עֵשָׂו, בְּחִינַת הָרַב דִּקְלִפָּה,

EN (our paraphrase): But the wicked, who speak arrogantly against the tzaddik with pride and contempt: from where do they receive the spirit to fill what they lack? Know that there is a rav of the klipah, the other side, and he is the aspect of Esav. As it is written of Esav: I have much, yesh li rav. And he is the chiefs of Esav, which Onkelos translates as: the great ones of Esav; the aspect of the rav of the klipah.

Scene 3 · LM I:8 §3 · paragraph §3.2

וּמֵהֶם מְקַבְּלִין הָרְשָׁעִים הָרוּחַ, וְהוּא בְּחִינַת רוּחַ הַטֻּמְאָה, בְּחִינַת רוּחַ סְעָרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִיר; וְעַל כֵּן הָרוּחַ שֶׁלָּהֶם גָּדוֹל וְתַקִּיף לְפִי שָׁעָה, כְּמוֹ רוּחַ־סְעָרָה שֶׁהוּא גָּדוֹל בִּשְׁעָתוֹ.

EN (our paraphrase): From them the wicked receive their spirit. It is a spirit of impurity, a stormy wind, as it is written: Behold, Esav my brother is a hairy man, sa'ir, like se'arah, a storm. That is why their spirit is great and strong for the moment, like a storm wind, which is powerful while it lasts.

Scene 4 · LM I:8 §3 · paragraph §3.3

וְעַל כֵּן: כָּל צוֹרְרָיו יָפִיחַ בָּהֶם – יָפִיחַ דַּיְקָא, שֶׁמִּתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם עַל־יְדֵי בְּחִינַת רוּחַ פִּיו, שֶׁהוּא גָּדוֹל בִּשְׁעָתוֹ, אַךְ שֶׁאֵין לוֹ קִיּוּם כְּלָל, וְלַסּוֹף כָּלֶה וְנֶאֱבָד, וּמְסָעֵר גּוּפֵהּ וְנִשְׁמָתֵהּ;

EN (our paraphrase): And so it says: All his enemies, he blows at them. He blows, precisely: he overpowers them with the breath of his mouth, which is great while it lasts. But it has no endurance at all; in the end he perishes and is lost, and the storm sweeps away his body and soul.

Scene 5 · LM I:8 §3 · paragraph §3.4

וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: וּמְשַׁלֵּם לְשׂנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ. וּמְשַׁלֵּם – לְשׁוֹן שְׁלֵמוּת הַחִסָּרוֹן שֶׁנִּמְשָׁךְ לוֹ, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת אֲרִיכַת הָרוּחַ. וְזֶהוּ: אֶל פָּנָיו, כִּי פָּנָיו הוּא בְּחִינַת הָרוּחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָּם – זֶה הַחֹטֶם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים; כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו; אַךְ הוּא לְהַאֲבִידוֹ, כִּי אַף שֶׁהוּא גָּדוֹל לְפִי שָׁעָה, לַסּוֹף נֶאֱבָד כַּנַּ"ל.

EN (our paraphrase): As it is written: He repays those who hate Him to their face, to destroy them. Repays, meshalem, speaks of filling the lack drawn to him: a lengthening of the spirit. To their face: the face stands for the spirit, as it is written: The look of their faces testifies against them, which the Gemara explains as the nose, the place of breath, as it is written: He blew into his nostrils the breath of life. But it is to destroy them: though he is great for the moment, in the end he is lost.

Scene 6 · LM I:8 §3 · paragraph §3.5

וְזֶהוּ בְּחִינַת: אֶרֶךְ אַפַּיִם לָרְשָׁעִים, כִּי הָרוּחַ הַנְּשִׁימָה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶךְ אַפַּיִם, וְהַיְנוּ מַאֲרִיךְ אַפֵּהּ וְגָבֵי דִּילֵהּ, כִּי אַף שֶׁלְּפִי שָׁעָה הָרוּחַ גָּדוֹל וְתַקִּיף, בְּחִינַת מַאֲרִיךְ אַפֵּהּ, אַךְ לַסּוֹף גָּבֵי דִּילֵהּ כַּנַּ"ל.

EN (our paraphrase): This is the meaning of the teaching: Hashem is long-patient even with the wicked. For the spirit, the breath, is long patience. He lengthens His patience, but then He collects what is His. For though for the moment their spirit is great and strong, as if patience were being extended to them, in the end it is collected.

Scene 7 · LM I:8 §3 · paragraph §3.6

וְעַל כֵּן נִקְרָאִים יִשְׂרָאֵל עֲנִיָּה סֹעֲרָה, כִּי הֵם עַכְשָׁו תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת עֵשָׂו אִישׁ שָׂעִיר, בְּחִינַת רוּחַ־סְעָרָה הַנַּ"ל; אַךְ הַדָּבוּק בְּצַדִּיקִים מְקַבֵּל הָרוּחַ־חַיִּים, שְׁלֵמוּת הַחִסָּרוֹן, מֵהַצַּדִּיק וְהָרַב דִּקְדֻשָּׁה:

EN (our paraphrase): That is why Israel is called: afflicted, storm-tossed. For now they are under the rule of Esav, the hairy man, the stormy wind. But whoever clings to the tzaddikim receives the spirit of life, the filling of what is lacking, from the tzaddik, the Rav of holiness.

Scene 9 · LM I:8 §4 · paragraph §4.1

וְעַל כֵּן וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה – כִּי הַחִסָּרוֹן הוּא מֵחֲמַת עֲווֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אֵין מִיתָה בְּלֹא חֵטְא, וְאֵין יִסּוּרִים בְּלֹא עָוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וּפָקַדְתִּי בְּשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וּבִנְגָעִים עֲו‍ֹנָם. וְעַל כֵּן הַצַּדִּיק, הַמַּמְשִׁיךְ רוּחַ הַחַיִּים וּמַשְׁלִים הַחִסָּרוֹן, מְכַפֵּר הֶעָו‍ֹן.

EN (our paraphrase): Therefore: A wise man will atone for it. For a lack comes because of sins, as our Sages said: There is no death without sin, and no suffering without iniquity, as it is written: I will punish their transgression with the rod, and their iniquity with plagues. So the tzaddik, who draws the spirit of life and fills the lack, atones for the sin.

Scene 10 · LM I:8 §4 · paragraph §4.1

וְהוּא מִגֹּדֶל רַחֲמָנוּת וַחֲנִינוּת מֵהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁצִּמְצֵם עַצְמוֹ לִהְיוֹת הָרוּחַ־חַיִּים אֵצֶל הַצַּדִּיקִים, דְּהַיְנוּ שֶׁהֵם יְקַבְּלוּ הָרוּחַ־חַיִּים מֵהַתּוֹרָה, וְהֵם מַמְשִׁיכִין רוּחַ הַחַיִּים אֶל הַחֶסְרוֹנוֹת, וּבָזֶה מְכַפְּרִין הָעֲווֹנוֹת.

EN (our paraphrase): And this is out of the Creator's great mercy and grace, blessed be His Name. He contracted Himself so that the spirit of life would rest with the tzaddikim: they receive the spirit of life from the Torah, and draw it to whatever is lacking, and in this way they atone for sins.

Scene 11 · LM I:8 §4 · paragraph §4.2

וְזֶהוּ בְּחִינַת שְׁלשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת: ה' ה', קֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם. אֶרֶךְ אַפַּיִם הוּא בְּחִינַת הָרוּחַ, שֶׁהוּא מַאֲרִיךְ רוּחֵהּ, בְּחִינַת אֲנָחָה עַל הַחִסָּרוֹן,

EN (our paraphrase): And this is the aspect of the Thirteen Attributes of Mercy: Hashem, Hashem, Kel, merciful and gracious, long-patient. Long-patient, erech apayim, is the spirit: one lengthens his breath, which is the sigh over what is lacking.

Scene 12 · LM I:8 §4 · paragraph §4.3

וְהַיְנוּ: וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁמְּקַבְּלִין הָרוּחַ־ חַיִּים מֵהַצַּדִּיק רַב דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא רַב חֶסֶד, הֶפֶךְ עֵשָׂו רַב דִּקְלִפָּה, שֶׁהוּא אַדְמוֹנִי, תֹּקֶף הַדִּין. וְהַיְנוּ: וֶאֱמֶת, כִּי הַצַּדִּיק מְקַבֵּל הָרוּחַ־חַיִּים מֵהַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת: תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ.

EN (our paraphrase): And this is: abundant in kindness and truth, rav chesed ve'emes. As we said, the spirit of life is received from the tzaddik, the Rav of holiness, who is abundant in kindness, the opposite of Esav, the rav of the klipah, who is red, the harshness of judgement. And: truth; for the tzaddik receives the spirit of life from the Torah, which is called: The Torah of truth was in his mouth.

Scene 13 · LM I:8 §4 · paragraph §4.4

וְהַיְנוּ: נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים – לָאֲלָפִים זֶה בְּחִינַת אַלּוּפֵי עֵשָׂו, רַבְרְבֵי עֵשָׂו, שֶׁהֵם רַב דִּקְלִפָּה. וְזֶהוּ: נֹצֵר חֶסֶד – שֶׁחֶסֶד בְּחִינַת הָרַב דִּקְדֻשָּׁה, נוֹצֵר וּמַמְתִּיק בְּחִינַת אַלּוּפֵי עֵשָׂו, רַבְרְבֵי עֵשָׂו,

EN (our paraphrase): And this is: preserving kindness for thousands, la'alafim. Thousands, alafim, hints at the chiefs, the alufim, of Esav, the great ones of Esav, the rav of the klipah. Preserving kindness: kindness, the Rav of holiness, guards against and sweetens the chiefs of Esav.

Scene 14 · LM I:8 §4 · paragraph §4.5

וְעַל כֵּן נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶשַׁע, כִּי עַל־יְדֵי רוּחַ הַחַיִּים, שְׁלֵמוּת הַחִסָּרוֹן, שֶׁמַּמְשִׁיכִין מֵהַצַּדִּיק עַל־יְדֵי אֲנָחָה – עַל־יְדֵי־זֶה נִתְכַּפְּרִין הָעֲווֹנוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת: וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ: נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶשַׁע כַּנַּ"ל:

EN (our paraphrase): And therefore: forgiving iniquity and transgression. For through the spirit of life, the filling of what is missing, drawn from the tzaddik through a sigh, sins are atoned. This is: A wise man will atone for it; and this is: forgiving iniquity and transgression.

Part 3 — Who May Stand Up to the Wicked

Scene 2 · LM I:8 §5 · paragraph §5.1

וְהִנֵּה כְּשֶׁמִּתְאַנֵּחַ, מַמְשִׁיךְ רוּחַ הַחַיִּים אֶל הַחִסָּרוֹן, שֶׁמִּתְאַנֵּחַ עָלָיו וּמַשְׁלִים אוֹתוֹ. אַךְ לְהִתְגָּרוֹת בָּרְשָׁעִים אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּשֶׁמִּתְגָּרֶה בְּהָרָשָׁע, וְהוּא מִתְאַנֵּחַ, וּמַמְשִׁיךְ הָרוּחַ מֵהָרַב שֶׁלּוֹ דִּקְלִפָּה, וְהָרוּחַ שֶׁלּוֹ גָּדוֹל בִּשְׁעָתוֹ, וְעַל כֵּן: כָּל צוֹרְרָיו יָפִיחַ בָּהֶם כַּנַּ"ל, וְיוּכַל לְהַזִּיק לוֹ, חַס וְשָׁלוֹם.

EN (our paraphrase): Now, when a person sighs, he draws the spirit of life to the lack he is sighing over, and makes it whole. But to pick a quarrel with the wicked is not possible. For when one quarrels with a wicked man, the wicked man too sighs, and draws spirit from his rav of the klipah, and his spirit is great for its hour. So: All his enemies, he blows at them; and he could harm him, Heaven forbid.

Scene 3 · LM I:8 §5 · paragraph §5.2

וְעַל כֵּן לָאו כָּל אָדָם יָכוֹל לְהִתְגָּרוֹת בָּרְשָׁעִים, אִם לֹא מִי שֶׁהוּא צַדִּיק גָּמוּר, וְצַדִּיק גָּמוּר הוּא, כְּשֶׁהוּא בִּבְחִינַת: לֹא יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כָּל אָוֶן, דְּהַיְנוּ שֶׁכְּבָר גֵּרֵשׁ וּבִטֵּל כָּל הָרָע שֶׁלּוֹ, עַד שֶׁבָּטוּחַ שֶׁלֹּא יֶאֱרַע לוֹ שׁוּם מִכְשׁוֹל עֲבֵרָה:

EN (our paraphrase): So not everyone may provoke the wicked, only one who is a complete tzaddik. And a complete tzaddik is one who has reached the level of: No wrong will befall the tzaddik. That is, he has already driven out and nullified all the evil in himself, until he is sure that no stumbling into sin will happen to him.

Scene 5 · LM I:8 §5 · paragraph §5.3

וְהָעִנְיָן – כִּי יֵשׁ ד' יְסוֹדוֹת: אֵשׁ, רוּחַ, מַיִם, עָפָר. וּלְמַעְלָה בְּשָׁרְשָׁם הֵם אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת הוי"ה, וּלְמַטָּה הֵם מְעֹרָבִים טוֹב וָרָע, וְהַצַּדִּיק גָּמוּר, שֶׁהִבְדִּיל וְהִפְרִישׁ הָרָע מִן הַטּוֹב לְגַמְרֵי, עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאַר לוֹ שׁוּם רַע מֵאֶחָד מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת הַנַּ"ל, שֶׁהֵם כְּלַל הַמִּדּוֹת, כַּיָּדוּעַ, וּכְשֶׁהוּא בִּבְחִינָה זוֹ, מֻתָּר לְהִתְגָּרוֹת בָּרְשָׁעִים.

EN (our paraphrase): The explanation is this. There are four elements: fire, air, water and earth. Above, at their root, they are the four letters of the Name Havayah; below, they are mixed of good and evil. The complete tzaddik is one who has separated the evil from the good completely, until no evil at all is left in him from any one of these four elements, which, as is known, include all the character traits. When he is on this level, he may provoke the wicked.

Scene 6 · LM I:8 §5 · paragraph §5.4

וְהָעִנְיָן – כִּי כָּל רָשָׁע, הַהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִנּוֹר, שֶׁיְּקַבֵּל דֶּרֶךְ שָׁם הָרוּחַ שֶׁלּוֹ לְהַשְׁלִים הַחִסָּרוֹן, וְהַצִּנּוֹר הוּא דֶּרֶךְ הַמִּדָּה רָעָה מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת שֶׁהִמְשִׁיךְ וְהִגְבִּיר, הוּא הַדֶּרֶךְ וְהַצִּנּוֹר שֶׁמְּקַבֵּל דֶּרֶךְ שָׁם הָרוּחַ־חַיִּים שֶׁלּוֹ לְהַשְׁלִים חֶסְרוֹנוֹ, וּכְשֶׁהַצַּדִּיק רוֹצֶה לְהַשְׁפִּילוֹ, הוּא מֻכְרָח לֵירֵד לְהַמִּדָּה רָעָה הַהִיא, שֶׁהִגְבִּיר עָלָיו הָרָשָׁע, לְהַכְנִיעָהּ וּלְקַלְקֵל הַצִּנּוֹר הַהוּא שֶׁל הָרָשָׁע, שֶׁמְּקַבֵּל מִשָּׁם הַחִיּוּת שֶׁלּוֹ,

EN (our paraphrase): For every wicked person must have a channel through which he receives his spirit to fill what he lacks. That channel is the bad trait, from one of the four elements, that he drew upon himself and strengthened; that is the pathway through which his spirit of life reaches him. And when the tzaddik wants to bring him down, he must go down into that very bad trait which the wicked man strengthened in himself, to subdue it and to spoil that channel from which the wicked man draws his life.

Scene 7 · LM I:8 §5 · paragraph §5.5

וְעַל כֵּן מֻכְרָח שֶׁיִּהְיֶה זֶה הַצַּדִּיק צַדִּיק גָּמוּר, שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם רָע, לְמַעַן לֹא יִהְיֶה כֹּחַ לְהָרוּחַ־סְעָרָה, שֶׁהוּא הָרוּחַ־חַיִּים שֶׁל הָרָשָׁע, לִשְׁלֹט וּלְהַזִּיק, חַס וְשָׁלוֹם, לְהַצַּדִּיק בְּעֵת שֶׁיּוֹרֵד לְהַמִּדָּה רָעָה שֶׁל הָרָשָׁע לְקַלְקְלָהּ, כִּי אֵין לְהָרָע שׁוּם תְּפִיסָה וַאֲחִיזָה בְּהַצַּדִּיק גָּמוּר, וְאֵין לוֹ מָקוֹם לֶאֱחֹז בּוֹ.

EN (our paraphrase): So this tzaddik must be a complete tzaddik, with no evil in him at all. Then the storm wind, which is the wicked man's spirit of life, will have no power to rule over him and harm him, Heaven forbid, when he goes down into the wicked man's bad trait to spoil it. For evil has no grip or hold at all on a complete tzaddik, and no place to take hold of him.

Scene 8 · LM I:8 §5 · paragraph §5.6

וְגַם מֵהַמִּדָּה רָעָה בְּעַצְמָהּ שֶׁיּוֹרֵד לְהַכְנִיעָהּ אֵין לוֹ שׁוּם תְּפִיסָה, חַס וְשָׁלוֹם, רַק מַה שֶּׁיּוֹרֵד לְתוֹכָהּ הוּא לְהַכְנִיעָהּ וּלְהַשְׁפִּילָהּ, בִּבְחִינַת בראשית י״ג:א׳: וַיַּעַל אַבְרָם מִמִּצְרַיִם.

EN (our paraphrase): Even the bad trait itself, which he goes down into in order to subdue it, has no grip on him at all, Heaven forbid. He goes into it only to subdue it and bring it low, like the verse: And Avram went up out of Egypt.

Part 4 — Not Swallowed, and the Depth of Halachah

Scene 2 · LM I:8 §5 · paragraph §5.7

וְזֶהוּ: מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָרֶץ, רָאשֵׁי־תֵבוֹת: אֵשׁ, רוּחַ, מַיִם, עָפָר, שֶׁהֵם כָּל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁהֵם כְּלַל כָּל הַמִּדּוֹת, שֶׁצְּרִיכִין לְבָרְרָם בְּבֵרוּר גָּמוּר, עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה בּוֹ שׁוּם אֲחִיזָה מִשּׁוּם רַע שֶׁבְּשׁוּם מִדָּה מֵהָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת הַנַּ"ל, וַאֲזַי הוּא צַדִּיק גָּמוּר כַּנַּ"ל. וְאָז דַּיְקָא, כְּשֶׁמַּבְדִּיל הָרָע מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת: אֵשׁ, רוּחַ, מַיִם, עָפָר, אֲזַי הוּא: מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָרֶץ כַּנַּ"ל;

EN (our paraphrase): And this is: He brings the wicked low, to the ground, mashpil resha'im adei aretz. Its first letters spell esh, ruach, mayim, afar: fire, air, water, earth, the four elements, which include all the traits. They must be refined completely, until no hold of evil remains in any trait of the four elements; then he is a complete tzaddik. And precisely then, when he separates the evil from the four elements, fire, air, water, earth, he brings the wicked low, to the ground.

Scene 3 · LM I:8 §5 · paragraph §5.8

מַה שֶּׁאֵין כֵּן צַדִּיק שֶׁאֵינוֹ גָמוּר, אַף שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם עֲבֵרָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן לֹא הִבְדִּיל הָרָע לְגַמְרֵי, וְהָרָע עֲדַיִן בְּכֹחַ, וְעַל כֵּן אָסוּר לוֹ לְהִתְגָּרוֹת בָּרְשָׁעִים, כִּי יֵשׁ מָקוֹם לְהָרָע לֶאֱחֹז בּוֹ, וְיוּכַל לְהַזִּיק לוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, הָאֲרִיכוּת־רוּחַ שֶׁל הָרָשָׁע, שֶׁהוּא גָּדוֹל בִּשְׁעָתוֹ, בִּבְחִינַת רוּחַ־סְעָרָה כַּנַּ"ל.

EN (our paraphrase): Not so a tzaddik who is not complete. Even if he has no sin at all, he has not yet separated the evil entirely; the evil is still there in potential. So he is forbidden to provoke the wicked, for the evil has a place to take hold of him, and the wicked man's long breath, great for its hour like a storm wind, could harm him, Heaven forbid.

Scene 4 · LM I:8 §5 · paragraph §5.9

וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: וְהָכְּתִיב אַל תִּתְחַר בִּמְרֵעִים, מִי שֶׁלִּבּוֹ נוֹקְפוֹ אוֹמֵר כֵּן. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: הַיָּרֵא מֵעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ – שֶׁבְּיָדוֹ דַּיְקָא.

EN (our paraphrase): This is what our Sages said: But is it not written, Do not compete with evildoers? That is said by one whose heart troubles him. Rashi explains: one who fears the sins in his hand. In his hand, precisely.

Scene 5 · LM I:8 §5 · paragraph §5.9

זֶהוּ שֶׁאָמַרְנוּ, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין לוֹ שׁוּם עֲבֵרָה, רַק שֶׁהוּא יָרֵא עֲדַיִן מֵעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ וְכֹחוֹ לַעֲשׂוֹת, כִּי הָרָע עֲדַיִן בְּכֹחַ, כִּי לֹא זָכָה עֲדַיִן לִבְחִינַת: לֹא יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כָּל אָוֶן, וְאֵינוֹ בָּטוּחַ עֲדַיִן שֶׁלֹּא יֶאֱרַע לוֹ מִכְשׁוֹל עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל כֵּן אָסוּר לוֹ לְהִתְגָּרוֹת בָּרְשָׁעִים כַּנַּ"ל.

EN (our paraphrase): This is what we said: in truth he has no sin at all; he only still fears the sins that are in his hand, within his power to do, because the evil is still there in potential. He has not yet reached: No wrong will befall the tzaddik, and he is not yet sure that he will not stumble into sin, Heaven forbid. So he may not provoke the wicked.

Scene 6 · LM I:8 §5 · paragraph §5.10

וְזֶהוּ: תַּחֲרִישׁ כְּבַלַּע רָשָׁע צַדִּיק מִמֶּנּוּ; וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: צַדִּיק מִמֶּנּוּ בּוֹלֵעַ. בּוֹלֵעַ דַּיְקָא, כִּי הוּא בּוֹלֵעַ אוֹתוֹ מַמָּשׁ בַּאֲרִיכַת הָרוּחַ שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא גָּדוֹל בִּשְׁעָתוֹ; אֲבָל צַדִּיק גָּמוּר אֵינוֹ בּוֹלֵעַ, כִּי אֵין לִבּוֹ נוֹקְפוֹ מֵחֲשַׁשׁ מִכְשׁוֹל עֲבֵרָה כַּנַּ"ל, כִּי כְּבָר בִּטֵּל הָרָע לְגַמְרֵי מִכָּל הַמִּדּוֹת וְהַתַּאֲווֹת שֶׁל כָּל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת,

EN (our paraphrase): And this is: Why are You silent when the wicked swallows one more righteous than he? Our Sages said: one more righteous than he, he swallows. Swallows, precisely: he swallows him up with his long breath, which is great for its hour. But a complete tzaddik he does not swallow, for his heart does not trouble him with fear of stumbling, since he has already nullified the evil entirely from all the traits and desires of all four elements.

Scene 7 · LM I:8 §5 · paragraph §5.11

וְעַל כֵּן זֶה הַצַּדִּיק גָּמוּר וְכָל הַנִּלְוִים אֵלָיו מֻתָּרִים לְהִתְגָּרוֹת בָּרְשָׁעִים, כִּי זֶה הַצַּדִּיק יָכוֹל לֵירֵד לְתוֹךְ כָּל הַצִּנּוֹרוֹת שֶׁל כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁלָּהֶם, שֶׁהִגְבִּירוּ עַל עַצְמָם וּלְשַׁבְּרָם וּלְבַטְּלָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָרֶץ, כַּנַּ"ל:

EN (our paraphrase): So this complete tzaddik, and all who join themselves to him, may provoke the wicked. For this tzaddik can go down into all the channels of all their bad traits, which they strengthened in themselves, and break them and nullify them. And through this he brings the wicked low, to the ground.

Scene 9 · LM I:8 §6 · paragraph §6.1

וְלָבוֹא לָזֶה, לְהַפְרִישׁ וּלְהַבְדִּיל וּלְבַטֵּל הָרָע מֵהַטּוֹב, הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה; וְלִמּוּד הַתּוֹרָה יִהְיֶה לָלוּן לְעָמְקָהּ שֶׁל הֲלָכָה, הַיְנוּ לִלְמֹד פּוֹסְקִים, כִּי יֵשׁ בְּהַתּוֹרָה אֲחִיזַת הַטּוֹב וְהָרָע, שֶׁנֶּאֱחָזִין מִבְּחִינַת אִסּוּר וְהֶתֵּר, טָמֵא וְטָהוֹר, כָּשֵׁר וּפָסוּל, שֶׁיֵּשׁ בְּהַתּוֹרָה, וְכָל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מְבָרֵר הַהֲלָכָה הוּא מְעֹרָב טוֹב וָרַע,

EN (our paraphrase): And to come to this, to separate, divide and nullify the evil from the good, is through Torah and prayer. The learning of Torah should be to rest in the depth of halachah, that is, to learn the poskim, the halachic decisors. For in the Torah there is a hold for good and evil, through forbidden and permitted, impure and pure, fit and unfit. And as long as one has not clarified the halachah, it is mixed, good and evil.

Scene 10 · LM I:8 §6 · paragraph §6.2

וְעַל כֵּן אֵינוֹ יָכוֹל לְהַפְרִישׁ וּלְבַטֵּל הָרַע מֵהַטּוֹב, וְהוּא בִּבְחִינַת: וְדֹרֵשׁ רָעָה תְבוֹאֶנּוּ; עַד אֲשֶׁר הוּא מְעַיֵּן וּמְבָרֵר הַפְּסַק־הֲלָכָה, וּמְבָרֵר הָאָסוּר וְהַמֻּתָּר וְכוּ', דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי לִמּוּד פּוֹסְקִים, אֲזַי מַפְרִישׁ הַטּוֹב מֵהָרַע. אַךְ לִזְכּוֹת לְזֶה הַשֵּׂכֶל, שֶׁיּוּכַל לָלוּן לְעָמְקָהּ שֶׁל הֲלָכָה, הוּא עַל־יְדֵי תְּפִלָּה, כִּי מִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַשֵּׂכֶל:

EN (our paraphrase): So he cannot yet separate and nullify the evil from the good; he is like the verse: One who seeks evil, it will come to him. Until he studies and clarifies the final halachic ruling, what is forbidden and what is permitted, through learning the poskim; then he separates the good from the evil. But to merit this understanding, to be able to rest in the depth of halachah, comes through prayer, for that is where understanding is drawn from.

Part 5 — The Spring, the Garden and the River from Eden

Scene 2 · LM I:8 §7 · paragraph §7.1

וְהָעִנְיָן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּתִקּוּנֵי־זֹהַר: גַּן – דָּא אוֹרַיְתָא, כִּי הַתּוֹרָה נִקְרֵאת גַּן; וְנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל הַמְעַיְּנִים וּמְבִינִים בְּהַתּוֹרָה, הֵם בְּחִינַת עֲשָׂבִין וּדְשָׁאִין דְּאִתְרְבִיאוּ בַּגָּן. וּמֵאַיִן הֵם גְּדֵלִים, הוּא מִמַּעְיָן, דָּא חָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: מַעְיַן גַּנִּים.

EN (our paraphrase): The explanation is as the Tikkunei Zohar says: Gan, a garden, this is the Torah; for the Torah is called a garden. And the souls of Israel who study and understand the Torah are the grasses and herbs that grow in the garden. And from where do they grow? From a spring, which is wisdom, as it is written: a spring of gardens.

Scene 3 · LM I:8 §7 · paragraph §7.2

וּמֵהֵיכָן מְקַבְּלִין הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמַּעְיָן, הוּא מֵהַתְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וּמַעְיָן מִבֵּית ה' יֵצֵא, הוּא הַתְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה.

EN (our paraphrase): And from where do we receive this wisdom and understanding, the spring? From prayer. As it is written: And a spring shall go out from the House of Hashem; this is prayer, as it is written: For My house shall be called a house of prayer.

Scene 4 · LM I:8 §7 · paragraph §7.3, §7.4

וְהוּא בְּחִינַת מֵבִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. כִּי תְּפִלָּה הוּא בְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, כִּי תְּפִלָּה הוּא שֶׁמַּאֲמִין שֶׁיֵּשׁ מְחַדֵּשׁ, אֲשֶׁר בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנוֹ לְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע, וְהוּא בְּחִינוֹת בְּרִיאָה בְּכֹחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ; שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתְּפִלָּה שֶׁמִּשָּׁם יוֹצֵא מַעְיַן הַחָכְמָה כַּנַּ"ל. וְהַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת בְּרִיאָה בְּפֹעַל,

EN (our paraphrase): And this is bringing from potential into actual. For prayer is like the renewal of the world: to pray is to believe that there is a Renewer, Who can do as He wishes and change nature. That is creation in potential, as it is written: You made them all with wisdom; and that is prayer, from which the spring of wisdom flows. And the Torah is creation in actuality.

Scene 5 · LM I:8 §7 · paragraph §7.5

וּכְשֶׁמִּתְפַּלֵּל עַל אֵיזֶה דָבָר, הוּא בְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, וְהוּא בְּחִינַת בְּרִיאָה בְּכֹחַ, וְהוּא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַחָכְמָה, שֶׁהוּא בִּתְּפִלָּה כַּנַּ"ל, וּמַעְיָן מִבֵּית ה' יֵצֵא – זֶה הַתְּפִלָּה, כִּי שָׁם נִתְעוֹרֵר הַחָכְמָה כַּנַּ"ל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַמַּעְיָן, הוּא הַחָכְמָה, אֶל הַתּוֹרָה, וְשָׁם יוֹצֵא אֶל הַפֹּעַל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה; כִּי בְּהַתּוֹרָה הוּא הִתְגַּלּוּת הַחָכְמָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה מַעְיַן גַּנִּים, שֶׁהַמַּעְיָן מַשְׁקֶה הַגָּן, וְעַל־יְדֵי־זֶה אִתְרְבִיאוּ עֲשָׂבִין וּדְשָׁאִין כַּנַּ"ל.

EN (our paraphrase): So when a person prays for something, it is like renewing the world, creation in potential, an awakening of wisdom in prayer. A spring shall go out from the House of Hashem: this is prayer, where wisdom awakens. From there the spring, wisdom, flows into the Torah, and there it comes out into action, as it is written: From His mouth come knowledge and understanding; for in the Torah wisdom is revealed. So it becomes a spring of gardens: the spring waters the garden, and the grasses and herbs grow.

Scene 7 · LM I:8 §7 · paragraph §7.6

וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הַמְעַיֵּן בִּתְפִלָּתוֹ בָּא לִידֵי כְּאֵב לֵב וְכוּ', שֶׁנֶּאֱמַר: תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחֲלָה לֵב. מַאי תַּקַּנְתֵּהּ, יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעֵץ חַיִּים תַּאֲוָה בָאָה.

EN (our paraphrase): This is what our Sages said: One who looks into his prayer, expecting it to be answered, comes to heartache, as it is said: Hope deferred makes the heart sick. What is his remedy? Let him busy himself with Torah, as it is said: and a tree of life is desire fulfilled.

Scene 8 · LM I:8 §7 · paragraph §7.7

זֶהוּ שֶׁאָמַרְנוּ, כִּי בְּהַתְּפִלָּה עֲדַיִן הוּא בְּכֹחַ וְאֵינוֹ יוֹצֵא אֶל הַפֹּעַל, עַד שֶׁבָּא אֶל הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת בְּרִיאָה בְּפֹעַל, וַאֲזַי נַעֲשֶׂה בַּקָּשָׁתוֹ עַל־יְדֵי שֶׁיּוֹצֵא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל:

EN (our paraphrase): This is what we said: in prayer, things are still in potential and do not come out into action until they reach the Torah, which is creation in actuality. Then his request is fulfilled, by going out from potential into action.

Scene 9 · Bereishis 2:10, as quoted in LM I:8 §7 · paragraph §7.8

וְהַיְנוּ דִּכְתִיב: וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים.

EN (our paraphrase): As it is written: And a river went out from Eden to water the garden, and from there it divided and became four heads.

Scene 10 · LM I:8 §7 · paragraph §7.9

עֵדֶן הוּא בְּחִינַת הַתְּפִלָּה, כִּי עֵדֶן עַיִן לֹא רָאֲתָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִן הַטֶּבַע, כִּי עַל־יְדֵי תְּפִלָּה מְשַׁנֶּה הַטֶּבַע כַּנַּ"ל [שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֵדֶן עַיִן לֹא רָאֲתָה, כִּי לְמַעְלָה מֵהַטֶּבַע אֵין לָנוּ שׁוּם תְּפִיסָא]. וְהַיְנוּ:

EN (our paraphrase): Eden is prayer. For Eden is: No eye has seen it, as our Sages said, and that is the aspect of prayer, which is above nature, since through prayer one changes nature. That is why it is called Eden, which no eye has seen: above nature we have no grasp at all. And so:

Scene 11 · LM I:8 §7 · paragraph §7.10

וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן – הַיְנוּ מֵהַתְּפִלָּה כַּנַּ"ל, וּמַעְיָן מִבֵּית ה' יֵצֵא; לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן – הוּא הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל, מַעְיַן גַּנִּים.

EN (our paraphrase): And a river went out from Eden: from prayer, a spring shall go out from the House of Hashem. To water the garden: the Torah, the spring of gardens.

Scene 12 · LM I:8 §7 · paragraph §7.11

וְכַאֲשֶׁר נִמְשָׁךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מֵהַתְּפִלָּה אֶל הַגָּן, שֶׁהוּא הַתּוֹרָה, אֲזַי אִתְרְבִיאוּ עֲשָׂבִין וּדְשָׁאִין, נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, כְּלוֹמַר, שֶׁגְּדֵלִים בְּהַגָּן וּמְבִינִים וּמַשְׂכִּילִים בְּהַתּוֹרָה, וַאֲזַי זוֹכֶה לָלוּן בְּעָמְקָהּ שֶׁל הֲלָכָה לְבָרֵר הַדִּין: הָאָסוּר וְהַמֻּתָּר, הַטָּהוֹר וְכוּ', וּבָזֶה מַפְרִישׁ הַטּוֹב מֵהָרָע כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ:

EN (our paraphrase): And when the spring of wisdom flows from prayer into the garden, the Torah, then the grasses and herbs grow: the souls of Israel. That is, they grow in the garden and understand and grasp the Torah, and then he merits to rest in the depth of halachah, to clarify the law: forbidden and permitted, pure and so on. And through this he separates the good from the evil. And this is:

Scene 13 · LM I:8 §7 · paragraph §7.12

וּמִשָּׁם יִפָּרֵד – כִּי עַל־יְדֵי־זֶה נִפְרָד הָרָע מֵהָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת וְלֹא נִשְׁאָר רַק הַטּוֹב, וַאֲזַי:

EN (our paraphrase): And from there it divided: for through this the evil is divided away from the four elements, and only the good remains. And then:

Scene 14 · LM I:8 §7 · paragraph §7.13

וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים – הֵם אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת הוי"ה, שֶׁהֵם שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב שֶׁל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת כַּנַּ"ל:

EN (our paraphrase): And became four heads: these are the four letters of the Name Havayah, the root of the good in the four elements.

Part 6 — Tzitzis and the White Tallis

Scene 2 · LM I:8 §8 · paragraph §8.1

וְזֶהוּ בְּחִינוֹת אַרְבַּע צִיצִית, כִּי אַרְבַּע צִיצִית הֵם בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: כֹּה אָמַר ה' מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ; שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיעִין הָרוּחַ־סְעָרָה, שֶׁהוּא הָרוּחַ שֶׁל הַמִּתְנַגְּדִים, הַחוֹלְקִים עַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים,

EN (our paraphrase): And this is the aspect of the four tzitzis. The four tzitzis are the spirit of life, as it is written: Thus says Hashem: Come from the four winds, O spirit. Through them one subdues the stormy wind, the spirit of the opponents who quarrel with the true tzaddikim,

Scene 3 · LM I:8 §8 · paragraph §8.2

שֶׁמַּמְשִׁיכִין אֲרִיכַת הָרוּחַ שֶׁלָּהֶם מֵהָרַב דִּקְלִפָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵשָׂו אִישׁ שָׂעִיר כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן צִיצִית הוּא לְשׁוֹן שֵׂעָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַיִּקָּחֵנִי בְּצִיצִית רֹאשִׁי; כִּי עַל־יָדָם נִכְנָע עֵשָׂו אִישׁ שָׂעִיר, בְּחִינַת רוּחַ־סְעָרָה כַּנַּ"ל.

EN (our paraphrase): who draw their long breath from the rav of the klipah, Esav, the hairy man. That is why tzitzis means hair, as it is written: and he took me by a lock, a tzitzis, of my head. For through the tzitzis, Esav the hairy man, the stormy wind, is subdued.

Scene 5 · LM I:8 §8 · paragraph §8.3

וְזֶה בְּחִינַת טַלִּית לָבָן, שֶׁנִּתְעַטֵּף הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְסִדֵּר שְׁלשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת, כִּי הַשְּׁלשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הֵן בְּחִינוֹת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת טַלִּית, שֶׁהוּא אַרְבַּע כְּנָפוֹת, בְּחִינוֹת הָרוּחַ מֵאַרְבַּע רוּחוֹת כַּנַּ"ל. וְהַיְנוּ טַלִּית לָבָן, הֶפֶךְ בְּחִינוֹת רוּחַ דִּקְלִפָּה, בְּחִינַת עֵשָׂו, שֶׁהוּא אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: כְּטַלִּית – כְּטַלִּית דַּיְקָא, בְּחִינַת טַלִּית דִּקְלִפָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת טַלִּית אָדוֹם, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ הָרוּחַ שֶׁל הָרְשָׁעִים כַּנַּ"ל,

EN (our paraphrase): And this is the white tallis in which, as our Sages describe, the Holy One, blessed be He, wrapped Himself when He set out the Thirteen Attributes; for they are the spirit of life of holiness. A tallis has four corners: the spirit from the four winds. And it is white, the opposite of the spirit of the klipah, Esav, who came out red, all over like a hairy mantle. Rashi explains: like a tallis. Precisely: a tallis of the klipah, a red tallis, from which the spirit of the wicked is drawn.

Scene 6 · LM I:8 §8 · paragraph §8.4

וְעַל־יְדֵי טַלִּית דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת טַלִּית לָבָן, מַכְנִיעִין אוֹתוֹ, כִּי מִשָּׁם נִמְשָׁךְ הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן נִתְעַטֵּף הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּטַלִּית לָבָן דַּיְקָא וְסִדֵּר לִפְנֵי מֹשֶׁה שְׁלשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי עַל־יְדֵי טַלִּית דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בִּבְחִינוֹת מַקִּיף, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים, בְּחִינוֹת: סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ, נִכְנָע טַלִּית דִּקְלִפָּה, בְּחִינַת הָרוּחַ דִּקְלִפָּה.

EN (our paraphrase): And through the tallis of holiness, the white tallis, he is subdued; for from there the spirit of life of holiness is drawn, the Thirteen Attributes of Mercy. That is why the Holy One, blessed be He, wrapped Himself in a white tallis, precisely, and set out before Moshe the Thirteen Attributes of Mercy. For the tallis of holiness surrounds, and that is the spirit of life, as it is written: Round and round goes the wind. Through it the tallis of the klipah, the spirit of the klipah, is subdued.

Scene 7 · LM I:8 §8 · paragraph §8.5

וְזֶהוּ: לֶאֱחוֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ וְיִנָּעֲרוּ רְשָׁעִים מִמֶּנָּה; כִּי עַל־יְדֵי הָאַרְבַּע כְּנָפוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאַרְבַּע רָאשִׁים הַנַּ"ל, עַל־יָדָם וְיִנָּעֲרוּ רְשָׁעִים, בְּחִינַת מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָרֶץ – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: אֵשׁ, רוּחַ, מַיִם, עָפָר, כַּנַּ"ל:

EN (our paraphrase): And this is: To take hold of the corners of the earth, and the wicked shall be shaken out of it. For through the four corners, the spirit of life of holiness, the four heads mentioned above, the wicked are shaken off. That is: He brings the wicked low to the ground, mashpil resha'im adei aretz, whose first letters are fire, air, water, earth.

Scene 8 · Rabbah bar bar Chanah, as quoted in LM I:8 §8 · paragraph §8.6, §8.7

וְזֶה פֵּרוּשׁ: אָמַר רַבָּה בַּר בַּר־ חָנָה: אָמַר לִי הַהוּא טַיְעָא: תָּא וְאַחְוֵי לָךְ מֵתֵי מִדְבָּר. אַזְלִי וַחֲזֵיתִינְהוּ, וְדָמוּ כְּמָאן דִּמְבַסְּמוּ, וְגָנוּ אַפַּרְקִיד, וַהֲוָה זְקִיפָא בִּרְכֵּהּ דְּחַד מִנַּיְהוּ, וְעַיֵל טַיְעָא תּוּתֵהּ בִּרְכֵּהּ כִּי רָכִיב גַּמְלָא וּזְקִיפָא רֻמְחֵהּ, וְלָא נְגַע בֵּהּ.

EN (our paraphrase): And this is the meaning of the story. Rabbah bar bar Chanah said: A certain Arab merchant said to me, Come, and I will show you the dead of the desert. I went and saw them. They looked as if they were in high spirits, and they lay on their backs. The knee of one of them was raised, and the merchant rode in under his knee on a camel, with his spear held upright, and did not touch it.

Scene 9 · Rabbah bar bar Chanah, as quoted in LM I:8 §8 · paragraph §8.7

פַּסְקֵי חֲדָא קַרְנָא דִּתְכֶלְתָּא דְּחַד מִנַּיְהוּ, וְלָא הֲוֵי מִסְתַּגֵי לָן. אָמַר לִי: דִּלְמָא שָׁקַלְתְּ מִידֵי מִנַּיְהוּ, דִּגְמִירֵי, דְּמָאן דְּשָׁקִיל מִידֵי מִנַּיְהוּ לָא מִסְתַּגֵי לֵהּ. אַזְלִי אַהֲדַרְתֵּהּ, וְהָדַר מִסְתַּגֵי לָן:

EN (our paraphrase): I cut off one corner of the tekhelet, the blue tzitzis, of one of them, and we could not move on. He said to me: Perhaps you took something from them? For we have a tradition that whoever takes something from them cannot move on. I went and returned it, and then we could move on.

Part 7 — The Dead of the Desert

Scene 2 · LM I:8 §8 · paragraph §8.8

תָּא וְאַחְוֵי לָךְ מֵתֵי מִדְבָּר – הַיְנוּ שֶׁהֶרְאָה לוֹ הָרְשָׁעִים, שֶׁאֵינָם דְּבֵקִים בַּצַּדִּיקִים, וְהֵם נִקְרָאִין מֵתֵי מִדְבָּר, כִּי מִדְבָּר לֹא הָיְתָה רוּחַ צְפוֹנִית מְנַשֶּׁבֶת בּוֹ, הַיְנוּ בְּחִינַת רוּחַ הַחַיִּים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהִיא בְּחִינַת רוּחַ צְפוֹנִית שֶׁהָיְתָה מְנַשֶּׁבֶת בַּכִּנּוֹר שֶׁל דָּוִד כַּנַּ"ל. וְהָרְשָׁעִים הַלָּלוּ, שֶׁאֵינָם דְּבֵקִים בַּצַּדִּיקִים, וְאֵין לָהֶם הָרוּחַ דִּקְדֻשָּׁה, וְהֵם בְּחַיֵּיהֶם קְרוּאִים מֵתִים, וְהֶרְאָה לוֹ מֵהֵיכָן מַגִּיעַ לָהֶם שְׁלֵמוּת הַחִסָּרוֹן. וְזֶהוּ שֶׁהֶרְאָה לוֹ:

EN (our paraphrase): Come, and I will show you the dead of the desert: he showed him the wicked who do not cling to the tzaddikim. They are called the dead of the desert, because in the desert the north wind did not blow, as the Gemara says; that is the spirit of life of holiness, the north wind that blew on David's harp. These wicked, who do not cling to the tzaddikim and have no holy spirit, are called dead even in their lifetime. And he showed him from where their filling of the lack comes. And this is what he showed him:

Scene 3 · LM I:8 §8 · paragraph §8.9

דַּהֲווֹ דָּמוּ כִּמְבַסְּמִי – פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ שְׁמוּאֵל: כִּשְׁתוּיֵי יָיִן, בְּחִינַת עֵשָׂו אַדְמוֹנִי, שֶׁהוּא הָרַב דִּקְלִפָּה, אֲשֶׁר מִשָּׁם מְקַבְּלִין הָרְשָׁעִים הָרוּחַ־חַיִּים שֶׁלָּהֶם לְהַשְׁלִים הַחִסָּרוֹן. וְזֶהוּ:

EN (our paraphrase): They looked as if in high spirits: Rabbeinu Shmuel explains, like men who had drunk wine. That is Esav, the red one, the rav of the klipah, from whom the wicked receive their spirit of life to fill their lack. And this is:

Scene 4 · LM I:8 §8 · paragraph §8.10

וְגָנוּ אַפַּרְקִיד – פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ שְׁמוּאֵל: פְּנֵיהֶם לְמַעְלָה. פְּנֵיהֶם זֶה בְּחִינַת הָרוּחַ כַּנַּ"ל, הַכָּרַת פְּנֵיהֶם וְכוּ', וְהַיְנוּ לְמַעְלָה, כִּי הָרוּחַ שֶׁלָּהֶם גָּדוֹל לְפִי שָׁעָה, עַד אֲשֶׁר עוֹלָה הַצְלָחָתָם לְמַעְלָה כַּנַּ"ל, בְּחִינַת: כָּל צוֹרְרָיו יָפִיחַ בָּהֶם כַּנַּ"ל.

EN (our paraphrase): And they lay on their backs: Rabbeinu Shmuel explains, their faces upward. Their faces stand for the spirit, as in: the look of their faces. Upward: for their spirit is great for the moment, until their success rises up high, like: All his enemies, he blows at them.

Scene 5 · LM I:8 §8 · paragraph §8.11

וַהֲוָה גְּבַהּ בִּרְכֵּהּ דְּחַד מִנַּיהוּ – זֶה מוֹרֶה עַל גֹּדֶל הַהַצְלָחָה שֶׁל הָרְשָׁעִים, כִּי הֶעְדֵּר הַהַצְלָחָה נִקְרָא בִּרְכַּיִם כּוֹשְׁלוֹת, וּגְּבַהּ בִּרְכֵּהּ הַיְנוּ רוּם הַהַצְלָחָה.

EN (our paraphrase): And the knee of one of them was raised high: this shows how great is the success of the wicked. For lack of success is called stumbling knees, and a raised knee means success at its height.

Scene 7 · LM I:8 §8 · paragraph §8.12

וְעַיֵל טַיְעָא תּוּתֵהּ בִּרְכֵּהּ – הַיְנוּ הַצַּדִּיק, שֶׁנִּקְרָא טַיְעָא, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י בְּכָל מָקוֹם: סוֹחֵר יִשְׁמָעֵאל, וְסוֹחֵר הוּא בְּחִינַת הָרוּחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ, וְהַיְנוּ הַצַּדִּיק, שֶׁמְּקַבֵּל הָרוּחַ מֵהַקְּדֻשָּׁה. וְזֶהוּ סוֹחֵר יִשְׁמָעֵאל, עַל שֵׁם: כִּי שָׁמַע ה' אֶל עָנְיֵךְ; כִּי הַצַּדִּיק שׁוֹמֵעַ כָּל הָאֲנָחוֹת שֶׁל הַדְּבֵקִים בּוֹ, כִּי מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים לְכָל אֶחָד, כִּי הוּא אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ כַּנַּ"ל.

EN (our paraphrase): And the merchant rode in under his knee: this is the tzaddik, called a merchant; as Rashi explains everywhere, a tayya is an Ishmaelite merchant. A merchant goes around, like the spirit: Round and round goes the wind. So this is the tzaddik, who receives the spirit from holiness. And Ishmaelite, from: for Hashem has heard your affliction. For the tzaddik hears all the sighs of those who cling to him, since from him comes life for each one; he is a man in whom there is spirit.

Scene 8 · LM I:8 §8 · paragraph §8.13

כִּי רָכִיב גַּמְלָא – בְּחִינַת: גּוֹמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד; זֶה בְּחִינַת רַב חֶסֶד כַּנַּ"ל.

EN (our paraphrase): On a camel, gamla: like the verse: A man of kindness does good, gomel, to his own soul. That is: abundant in kindness.

Scene 9 · LM I:8 §8 · paragraph §8.14

וּזְקִיף רֻמְחָא – רוֹמַח הוּא בְּחִינַת רוּחַ מֵ"ם, בְּחִינַת: וְרוּחַ אֶלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָיִם, הַיְנוּ הַתּוֹרָה שֶׁנִתְּנָה לְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁשָׁם הָרוּח חַיִים כַּנַ"ל, כְּלוֹמַר שְׁהַצַדִיק הָיָה לוֹ בְּחִינַת הָרוּחַ שֶׁמְּקַבֵּל מֵהַתּוֹרָה כַּנַּ"ל, וְעִם כָּל זֶה נָחִית תְּחוֹת בִּרְכֵּהּ, תַּחַת הַצְלָחַת הָרָשָׁע, בְּחִינַת כְּבַלַּע רָשָׁע צַדִּיק מִמֶּנּוּ.

EN (our paraphrase): With his spear upright: romach, a spear, is ruach mem, spirit and the letter mem, forty. That is: the spirit of Elokim hovered over the face of the waters, the Torah, which was given in forty days, where the spirit of life is. That is, the tzaddik had the spirit that he receives from the Torah; and yet he went down under the knee, under the wicked man's success, as in: when the wicked swallows one more righteous than he.

Part 8 — Give Back What You Took

Scene 2 · LM I:8 §8 · paragraph §8.15

וְקָא פַּסְקֵי קַרְנָא דִּתְכֶלְתָּא דְּחַד מִנַּיְהוּ – הַיְנוּ שֶׁפָּסַק וְשִׁבֵּר הַמִּדָּה רָעָה מֵאֶחָד מֵאַרְבַּע יְסוֹדוֹת, שֶׁהִגְבִּיר וְהִמְשִׁיךְ הָרָשָׁע עַל עַצְמוֹ, שֶׁהוּא הַצִּנּוֹר שֶׁלּוֹ כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: וְקָא פַּסְקֵי קַרְנָא דִּתְכֶלְתָּא וְכוּ', הַיְנוּ שֶׁפָּסַק אַחַת מִן הַצִּיצִית שֶׁלָּהֶם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁפָּסַק וְשִׁבֵּר הַמִּדָּה רָעָה שֶׁלָּהֶם שֶׁהוּא הַצִּנּוֹר שֶׁלָּהֶם, כִּי כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת נִמְשָׁכִין מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁשָּׁרְשָׁם אַרְבַּע צִיצִית כַּנַּ"ל.

EN (our paraphrase): And he cut off one corner of the tekhelet of one of them: that is, he cut off and broke the bad trait, from one of the four elements, that the wicked man had strengthened and drawn upon himself, which is his channel. That is: he cut off one of their tzitzis. Cutting a tzitzis means cutting and breaking their bad trait, their channel; for all bad traits come from the four elements, whose root is the four tzitzis.

Scene 3 · LM I:8 §8 · paragraph §8.16

וְלָא מִסְתַּגֵּי לָן – כְּלוֹמַר, שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא עָלְתָה לוֹ לְהַשְׁפִּיל אֶת הָרָשָׁע וְלָצֵאת מִתַּחַת בִּרְכָּיו, אַף־עַל־פִּי שֶׁפָּסַק וְשִׁבֵּר הַמִּדָּה רָעָה שֶׁל הָרָשָׁע, שֶׁנִּמְשֶׁכֶת מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁשָּׁרְשָׁם אַרְבַּע צִיצִית כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת: וְקָא פַּסְקֵי קַרְנָא דִּתְכֶלְתָּא דְּחַד מִנַּיְהוּ כַּנַּ"ל, אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא הָיָה יָכוֹל לְהַשְׁפִּילוֹ וְלָצֵאת מִתַּחַת בִּרְכָּיו, בְּחִינַת: וְלָא מִסְתַּגֵי לָן, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ, שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִין לָצֵאת מִשָּׁם, הַיְנוּ כַּנַּ"ל.

EN (our paraphrase): And we could not move on: that is, even so, he did not succeed in bringing the wicked man down and getting out from under his knee. Even though he had cut and broken the wicked man's bad trait, which comes from the four elements rooted in the four tzitzis, still he could not bring him down and get out from under his knee. That is: we could not move on; meaning, they could not get out of there.

Scene 5 · LM I:8 §8 · paragraph §8.17

אָמַר לִי: דִּלְמָא שַׁקְלִית מִידֵי מִנַּיְהוּ – הַיְנוּ, שֶׁמָּא יֵשׁ לְךָ אֶחָד מֵאַרְבַּע יְסוֹדוֹת שֶׁלֹּא תִּקַּנְתָּ בִּשְׁלֵמוּת לְהַפְרִיד מִמֶּנּוּ הָרָע לְגַמְרֵי, וְעַל כֵּן לָא מִסְתַּגֵי לָן, כַּמְבֹאָר לְעֵיל, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁנִּשְׁאָר בּוֹ אֵיזֶה אֲחִיזָה בְּעָלְמָא מֵהָרָע שֶׁל אֵיזֶה מִדָּה, אֵינוֹ יָכוֹל לְהַכְנִיעַ אֶת הָרָשָׁע.

EN (our paraphrase): He said to me: Perhaps you took something from them? That is: perhaps there is one of the four elements in you that you have not fully repaired, separating the evil from it completely; that is why we cannot move on. As explained above, as long as any hold at all of the evil of some trait remains in a person, he cannot subdue the wicked.

Scene 6 · LM I:8 §8 · paragraph §8.17

וְזֶהוּ: דִּלְמָא שַׁקְלִית מִידֵי מִנַּיְהוּ – שֶׁמָּא לָקַחְתָּ קְצָת מֵהֶם, הַיְנוּ, שֶׁמָּא יֵשׁ בְּךָ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה מֵאֵיזֶה מִדָּה רָעָה שֶׁל הָרְשָׁעִים, שֶׁלָּקַחְתָּ לְעַצְמְךָ אֵיזֶה מִדָּה וְתַאֲוָה שֶׁלָּהֶם, וְעַל כֵּן לָא מִסְתַּגֵי לָן, וְעַל כֵּן אֵין אָנוּ יְכוֹלִין לָצֵאת מֵהֶם כַּנַּ"ל.

EN (our paraphrase): And this is: Perhaps you took something from them: perhaps you took a little from them, meaning, perhaps you still have some hold of one of the wicked men's bad traits, some trait or desire of theirs that you took for yourself; and so we cannot move on, we cannot get away from them.

Scene 7 · LM I:8 §8 · paragraph §8.18

דִּגְמִירֵי דְּמָאן דְּשָׁקִיל מִידֵי מִנַּיְהוּ לָא מִסְתַּגֵי לֵהּ – הַיְנוּ כַּנַּ"ל, שֶׁיֵּשׁ לָנוּ קַבָּלָה, שֶׁכָּל מִי שֶׁלּוֹקֵחַ לְעַצְמוֹ אֵיזֶה דְּבַר תַּאֲוָה וּמִדָּה רָעָה שֶׁל הָרְשָׁעִים, הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה מֵהַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁלָּהֶן, אֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מֵהֶם וּלְהַכְנִיעָם כַּנַּ"ל.

EN (our paraphrase): For we have a tradition that whoever takes something from them cannot move on: as above, we have a received teaching that whoever takes for himself any desire or bad trait of the wicked, meaning that some hold of their bad traits is still in him, cannot get away from them and subdue them.

Scene 8 · LM I:8 §8 · paragraph §8.19

אַזְלִי אַהֲדַרְתֵּהּ – הַיְנוּ שֶׁהֶחֱזַרְתִּי מַה שֶּׁהָיָה אֶצְלִי אֵיזֶה מְעַט אֲחִיזַת הָרַע מֵהַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁלָּהֶם, הֶחֱזַרְתִּי וְהִפְרַשְׁתִּי מִמֶּנִּי.

EN (our paraphrase): I went and returned it: that is, whatever small hold of evil from their bad traits had been with me, I gave back and separated from myself.

Scene 9 · LM I:8 §8 · paragraph §8.20

וְהֲדַר מִסְתַּגֵי לָן – שֶׁאָז עָלְתָה בְּיָדֵינוּ לָצֵאת מִתַּחַת בִּרְכָּיו לְהַכְנִיעוֹ וּלְהַשְׁפִּילוֹ, כַּמְבֹאָר לְעֵיל, שֶׁצַּדִּיק גָּמוּר שֶׁמַּפְרִישׁ מֵעַצְמוֹ כָּל אֲחִיזַת הָרַע שֶׁלָּהֶם לְגַמְרֵי, הוּא יָכוֹל לָצֵאת מֵהֶם וּלְהַכְנִיעָם וּלְהַשְׁפִּילָם, בִּבְחִינַת: מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָרֶץ כַּנַּ"ל:

EN (our paraphrase): And then we could move on: then we succeeded in getting out from under his knee, to subdue him and bring him low. As explained above, a complete tzaddik, who separates from himself every hold of their evil completely, can get away from them and subdue them and bring them low, as in: He brings the wicked low to the ground.

Part 9 — The Golden Menorah

Scene 2 · LM I:8 §8 · paragraph §8.21

וְזֶהוּ: רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב – הִיא הַתּוֹרָה, הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב.

EN (our paraphrase): And this is: I saw, and behold, a menorah all of gold: this is the Torah, more desirable than gold.

Scene 3 · LM I:8 §8 · paragraph §8.22

וְגֻלָּהּ עַל רֹאשָׁהּ – פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: מַעְיָן, הוּא הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', הוּא הַתְּפִלָּה.

EN (our paraphrase): And a bowl on its top: Rashi explains, a spring. That is the spring that goes out from the House of Hashem: prayer.

Scene 4 · LM I:8 §8 · paragraph §8.23

וְשִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ – הֵם הַנְּשָׁמוֹת דְּאִתְרְבִיאוּ בַּגָּן, הַנֶּחֱלָקִים לְשֶׁבַע כִּתּוֹת.

EN (our paraphrase): And its seven lamps: these are the souls that grow in the garden, divided into seven groups.

Scene 5 · LM I:8 §8 · paragraph §8.24

שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת – הֵם מ"ט אוֹרוֹת, שֶׁהוּא אוֹר הַגָּנוּז לֶעָתִיד, בְּחִינַת: עֵדֶן עַיִן לֹא רָאֲתָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתְּפִלָּה כַּנַּ"ל.

EN (our paraphrase): Seven and seven pipes: these are forty-nine lights, the light hidden away for the future, as Rashi explains there; that is: Eden, which no eye has seen, which is prayer.

Scene 6 · LM I:8 §8 · paragraph §8.25

וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ – פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: שְׁנֵי אִילָנוֹת, הַיְנוּ אִילָנָא דְּחַיֵּי וְאִילָנָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ טוֹב וָרָע כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ:

EN (our paraphrase): And two olive trees by it: Rashi explains, two trees; that is, the Tree of Life and the Tree of Death, good and evil. And this is:

Scene 7 · LM I:8 §8 · paragraph §8.26

אֶחָד מִיָּמִין וְאֶחָד מִשְּׂמֹאל, כַּנַּ"ל. וּמִשָּׁם יִפָּרֵד, שֶׁנִּפְרָד הָרָע מֵהַטּוֹב, זֶה לְיָמִין וְזֶה לִשְׂמֹאל.

EN (our paraphrase): one on the right and one on the left. That is: and from there it divided; the evil is separated from the good, this one to the right and that one to the left.

Scene 8 · LM I:8 §8 · paragraph §8.27

וָאֹמַר אֶל הַמַּלְאָךְ: מָה אֵלֶּה. וַיַּעַן וְכוּ' לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי – הַיְנוּ בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים הַנַּ"ל, בְּחִינַת: כֹּה אָמַר ה' מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וְכוּ' כַּנַּ"ל,

EN (our paraphrase): And I said to the angel: What are these? And he answered: Not by might and not by power, but by My spirit. That is the spirit of life, as in: Thus says Hashem: Come from the four winds, O spirit.

Scene 9 · LM I:8 §8 · paragraph §8.28

כִּי עַל־יְדֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְבָרְרִין הַטּוֹב מִן הָרָע כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כָּל מַרְאֵה הַמְּנוֹרָה כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְרוּחַ הַחַיִּים וְנִשְׁלָם כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת כַּנַּ"ל.

EN (our paraphrase): For through Torah and prayer, by which good is separated from evil, which is the whole vision of the menorah, one merits the spirit of life, and all lacks are made whole.

Scene 11 · LM I:8 §8 · paragraph §8.29

וְזֶהוּ: לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי אָמַר ה' צְבָקוֹת. מִי אַתָּה הַר הַגָּדוֹל לִפְנֵי זְרֻבָּבֶל לְמִישֹׁר וְכוּ' – כִּי זְרֻבָּבֶל הָיָה אָז הַצַּדִּיק הַדּוֹר, וְעָמְדוּ כְּנֶגְדּוֹ כַּמָּה רְשָׁעִים לְבַטְּלוֹ מֵעֲבוֹדָתוֹ, כַּמְבֹאָר בִּפְסוּקִים רַבִּים, וְעַל זֶה נֶאֱמַר שָׁם: לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי וְכוּ'

EN (our paraphrase): And this is: Not by might and not by power, but by My spirit, says Hashem of hosts. Who are you, great mountain? Before Zerubavel you shall become a plain. For Zerubavel was then the tzaddik of the generation, and many wicked people stood against him to stop his work, as many verses tell. And about this it was said there: Not by might and not by power, but by My spirit.

Scene 12 · LM I:8 §8 · paragraph §8.29

שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הָרוּחַ־חַיִּים הַנַּ"ל שֶׁמַּמְשִׁיךְ הַצַּדִּיק הַגָּמוּר וְכוּ' כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה יַכְנִיעַ וְיַפִּיל כָּל הַשּׂוֹנְאִים, בְּחִינַת: מִי אַתָּה הַר הַגָּדוֹל לִפְנֵי זְרֻבָּבֶל לְמִישֹׁר – שֶׁכָּל הַמּוֹנְעִים הָעוֹמְדִים לְפָנָיו כְּהַר, כֻּלָּם יִתְבַּטְּלוּ עַל־יְדֵי בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים הַנַּ"ל, כַּנַּ"ל:

EN (our paraphrase): That is: through drawing down the spirit of life, which the complete tzaddik draws, he will subdue and bring down all the enemies. Who are you, great mountain, before Zerubavel? A plain. All those who block his way and stand before him like a mountain will all be nullified through the spirit of life.

Part 10 — Short of Breath in Egypt, a Full Mouth After

Scene 2 · LM I:8 §9 · paragraph §9.1

וְהִנֵּה מְבֹאָר לְמַעְלָה, כִּי הָרוּחַ־חַיִּים הוּא בְּהַתּוֹרָה, בְּחִינַת: וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל־פְּנֵי הַמָּיִם כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן בְּמִצְרַיִם, שֶׁהָיָה קֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה, וְלֹא הָיָה לָהֶם מֵהֵיכָן לְקַבֵּל הָרוּחַ־חַיִּים, נֶאֱמַר בָּהֶם: מִקֹּצֶר רוּחַ, כִּי לֹא הָיָה לָהֶם מֵאַיִן לְקַבֵּל הָרוּחַ־חַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶךְ אַפַּיִם, מַאֲרִיךְ רוּחֵהּ

EN (our paraphrase): Now, it was explained above that the spirit of life is in the Torah, as in: the spirit of Elokim hovered over the face of the waters. So in Egypt, before the Torah was given, when they had nowhere to receive the spirit of life from, it is said of them: from shortness of spirit. For they had nowhere to receive the spirit of life, which is long patience, a lengthened spirit.

Scene 3 · LM I:8 §9 · paragraph §9.1

וְעַל כֵּן נֶאֱמַר בָּהֶם מִקֹּצֶר רוּחַ, שֶׁהוּא הֶפֶךְ אֶרֶךְ אַפַּיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים, שֶׁמַּמְשִׁיכִין עַל־יְדֵי אֲנָחָה לְהַשְׁלִים הַחִסָּרוֹן כַּנַּ"ל, כִּי הָרוּחַ הוּא שְׁלֵמוּת הַחִסָּרוֹן כַּנַּ"ל, בְּחִינַת: וְיִתֶּן לְךָ מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ.

EN (our paraphrase): That is why it says of them: from shortness of spirit, the opposite of long patience, which is the spirit of life drawn through a sigh to fill the lack. For the spirit is the filling of the lack, as in: He will give you the requests of your heart.

Scene 4 · LM I:8 §9 · paragraph §9.2

וְזֶהוּ בְּחִינַת: הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ – שֶׁנִּתְמַלֵּא הַחִסָּרוֹן. וְזֶהוּ בְּחִינַת מְלָאפוּם – מְלֹא פּוּם.

EN (our paraphrase): And this is: Open your mouth wide, and I will fill it: the lack is filled. This is the vowel melafum, melo pum, a full mouth.

Scene 5 · LM I:8 §9 · paragraph §9.3

וְהָעִנְיָן, כִּי מְלָאפוּ"ם הוּא יוּ"ד וָא"ו, וְהוּא בְּחִינַת יוּ"ד מִינֵי דְּפִיקִין, כְּנֶגֶד יוּ"ד הַדִּבְּרוֹת, וְהַדֹּפֶק הוּא עַל־יְדֵי הָרוּחַ, כַּיָּדוּעַ. וְעַל כֵּן הֵם עֲשָׂרָה מִינֵי דְּפִיקִין, כְּנֶגֶד עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, כִּי הָרוּחַ שֶׁהוּא הַדֹּפֶק, הוּא בְּהַתּוֹרָה כַּנַּ"ל, וְהַוָּא"ו הוּא בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הָרוּחַ,

EN (our paraphrase): The explanation: the melafum is written as a yud and a vav. The yud stands for the ten kinds of pulse, corresponding to the Ten Commandments; for the pulse comes from the spirit, as is known. That is why there are ten kinds of pulse, like the Ten Commandments: the spirit, the pulse, is in the Torah. And the vav stands for drawing the spirit along,

Scene 7 · LM I:8 §9 · paragraph §9.4

וְהַיְנוּ מְלָאפוּם – מְלֹא פּוּם, כִּי עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הָרוּחַ נִשְׁלָם הַחִסָּרוֹן, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ – שֶׁנִּתְמַלֵא הַחִסָּרוֹן כַּנַּ"ל, שֶׁזֶהוּ בְּחִינַת מְלָאפוּם – מְלֹא פּוּם כַּנַּ"ל.

EN (our paraphrase): and that is melafum, melo pum: for by drawing the spirit, the lack is filled. This is: Open your mouth wide and I will fill it, the lack is filled; the aspect of melafum, a full mouth.

Scene 8 · LM I:8 §9 · paragraph §9.5

וְזֶהוּ שֶׁדִּקְדֵּק: אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם; וְקִבְּלוּ הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׁם הָרוּחַ, וַאֲזַי דַּיְקָא: הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ, בְּחִינַת מְלָאפוּם כַּנַּ"ל, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַחִסָּרוֹן,

EN (our paraphrase): And this is why the verse is careful to say: I am Hashem your Elokim who brought you up from the land of Egypt; and they received the Torah, where the spirit is. And then, precisely: Open your mouth wide and I will fill it, a full mouth, the filling of the lack.

Scene 9 · LM I:8 §9 · paragraph §9.6

כִּי דַּיְקָא אַחַר יְצִיאַת מִצְרַיִם, בְּחִינַת: הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, שֶׁאָז נִתְבַּטֵּל בְּחִינַת מִקֹּצֶר רוּחַ הַנַּ"ל, כִּי קִבְּלוּ הַתּוֹרָה, שֶׁשָּׁם הָרוּחַ־חַיִּים כַּנַּ"ל, עַל כֵּן אָז דַּיְקָא: הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַחִסָּרוֹן, בְּחִינַת מְלֹא פּוּם, בְּחִינַת: יְמַלֵּא ה' כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ כַּנַּ"ל.

EN (our paraphrase): For precisely after leaving Egypt, as it says: who brought you up from the land of Egypt, the shortness of spirit was gone, since they received the Torah, where the spirit of life is. So precisely then: Open your mouth wide and I will fill it, the filling of the lack, a full mouth, like: May Hashem fulfil all your requests.

Scene 10 · LM I:8 §9 · paragraph §9.7

וְעַל כֵּן נִזְכָּר יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּפָרָשַׁת צִיצִית, כִּי צִיצִית בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים, בְּחִינַת מֵאַרְבַּע רוּחוֹת וְכוּ' כַּנַּ"ל:

EN (our paraphrase): And that is why the Exodus from Egypt is mentioned in the portion of tzitzis: for tzitzis are the spirit of life, from the four winds.

Scene 11 · LM I:8 §9 (the writer’s note) · paragraph §9.8

גַּם דִּבֵּר אָז מֵעִנְיַן שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שְׁעוֹת הַיּוֹם וּשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שְׁעוֹת הַלַּיְלָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שְׁנֵים־עָשָׂר צֵרוּפֵי הֲוַיָ"ה, בְּכָל שָׁעָה יֵשׁ צֵרוּף אַחֵר, וְכָל שָׁעָה נֶחֱלֶקֶת לְתתר"ף חֲלָקִים, וְכָל חֵלֶק וָחֵלֶק מִתתר"ף חֲלָקִים, יֵשׁ בּוֹ גַּם כֵּן צֵרוּף הַשֵּׁם, וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת רוּחַ הַחַיִּים שֶׁבְּהַדֹּפֶק. וְלֹא זָכִיתִי לִשְׁמֹעַ בֵּאוּר עִנְיָן זֶה הֵיטֵב, גַּם שָׁכַחְתִּי קְצָת מִזֶּה, וְהַמַּשְׂכִּילִים יָבִינוּ:

EN (our paraphrase): He also spoke then about the twelve hours of the day and the twelve hours of the night, in which there are twelve combinations of the Name Havayah: each hour has a different combination. And every hour is divided into one thousand and eighty parts, and each of those parts also has a combination of the Name. And all this is the spirit of life in the pulse. I did not merit to hear the explanation of this well, and I also forgot some of it; the wise will understand.

Scene 12 · Tehillim 68:18, as quoted in LM I:8 §10 · paragraph §10.1

רֶכֶב אֱלֹקִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן,

EN (our paraphrase): The chariot of Elokim is twice ten thousand, thousands of shin'an.

Scene 13 · LM I:8 §10 · paragraph §10.2

אַלְפֵי – בְּחִינַת אַלּוּפֵי עֵשָׂו, וְעַל־יְדֵי רֶכֶב אֱלֹקִים רִבֹּתַיִם, בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִין הָרוּחַ־חַיִּים הָרַבָּנִים דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה: אַלְפֵי שִׁנְאָן, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אַל תִּקְרֵי שִׁנְאָן, אֶלָּא שֶׁאֵינָן, הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי קַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁשָּׁם הָרוּחַ דְּהָרַב דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטְּלִין וְנִכְנָעִין אַלּוּפֵי עֵשָׂו, רַבְרְבֵי עֵשָׂו, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָרַב דִּקְלִפָּה, בִּבְחִינַת אַלְפֵי שֶׁאֵינָן – שֶׁאַלּוּפֵי עֵשָׂו, רַבְרְבֵי עֵשָׂו, נִתְבַּטְּלִין וְאֵינָן:

EN (our paraphrase): Thousands, alfei, hints at the chiefs, the alufim, of Esav. And through the chariot of Elokim, twice ten thousand, which is the giving of the Torah, from which the Rabbis of holiness receive the spirit of life, comes: alfei shin'an. As our Sages taught: do not read shin'an but she'einan, that are not. Through receiving the Torah, where the spirit of the Rav of holiness is, the chiefs of Esav, the rav of the klipah, are nullified and subdued: thousands that are no more.

Part 11 — Songs from the Corner of the Earth

Scene 2 · Yeshayahu 24:16, as quoted in LM I:8 §11 · paragraph §11.1

מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ צְבִי לַצַּדִּיק, וָאֹמַר רָזִי־לִי רָזִי־לִי, אוֹי לִי, בֹּגְדִים בָּגָדוּ וּבֶגֶד בּוֹגְדִים בָּגָדוּ.

EN (our paraphrase): From the corner of the earth we have heard songs: glory to the tzaddik. But I said: My secret is mine, my secret is mine, woe is me! The traitors have betrayed, the traitors have dealt treacherously.

Scene 3 · LM I:8 §11 · paragraph §11.2

מִכְּנַף הָאָרֶץ – זֶה בְּחִינַת כַּנְפֵי הַצִּיצִית, שֶׁשָּׁם הָרוּחַ־חַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת כִּנּוֹר שֶׁל דָּוִד, שֶׁהָיָה מְנַגֵּן עַל־יְדֵי הָרוּחַ צְפוֹנִית וְכוּ' כַּנַּ"ל, כִּי הַנְּגִינָה וְהַזְּמִירוֹת נִמְשָׁכִין מֵהָרוּחַ־חַיִּים שֶׁבְּכַנְפֵי רֵאָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶהוּ: זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ – בְּחִינַת הַנִּגּוּן שֶׁל כִּנּוֹר שֶׁל דָּוִד, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת כַּנְפֵי הַצִּיצִית, בְּחִינַת מִכְּנַף הָאָרֶץ כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיעִין הָרְשָׁעִים, בִּבְחִינַת: לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ וְיִנָּעֲרוּ רְשָׁעִים מִמֶּנָּה.

EN (our paraphrase): From the corner of the earth: these are the corners of the tzitzis, where the spirit of life is, which is David's harp that played by the north wind. For melody and song are drawn from the spirit of life in the lobes of the lungs, as is known. And this is: we have heard songs, the melody of David's harp, the spirit of life, the corners of the tzitzis. And through it the wicked are subdued, as in: To take hold of the corners of the earth, and the wicked shall be shaken out of it.

Scene 4 · LM I:8 §11 · paragraph §11.3

וְזֶהוּ: צְבִי לַצַּדִּיק – פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: עָתִיד לִהְיוֹת מַצָּב וּתְקוּמָה לַצַּדִּיקִים, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי עַל־יְדֵי הָרוּחַ־חַיִּים הַנַּ"ל מִתְגַּבְּרִין הַצַּדִּיקִים עַל הָרְשָׁעִים כַּנַּ"ל.

EN (our paraphrase): And this is: glory to the tzaddik. Rashi explains: in the future there will be a standing and a rising for the tzaddikim. That is as above: through the spirit of life the tzaddikim overcome the wicked.

Scene 5 · LM I:8 §11 · paragraph §11.4

וְזֶהוּ: וָאֹמַר רָזִי־לִי וְכוּ' אוֹי לִי – פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: שֶׁנִּגְלוּ לִי שְׁנֵי רָזִים: רַז פֻּרְעָנִיּוּת וְרַז יְשׁוּעָה, וַהֲרֵי תִּרְחַק הַיְשׁוּעָה עַד וְכוּ'. הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי הָרוּחַ שֶׁל הָרָשָׁע גָּדוֹל בִּשְׁעָתוֹ, בִּבְחִינַת רוּחַ־סְעָרָה, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַצָּרוֹת וַאֲרִיכַת הַגָּלוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל.

EN (our paraphrase): And this is: I said, my secret is mine, woe is me. Rashi explains: two secrets were revealed to me, the secret of punishment and the secret of salvation, and the salvation is still far off. That is as above: the wicked man's spirit is great for its hour, a stormy wind, and from it come all the troubles and the long exile of Israel.

Scene 6 · LM I:8 §11 · paragraph §11.5

וְזֶהוּ: בֹּגְדִים בָּגָדוּ וּבֶגֶד בּוֹגְדִים בָּגָדוּ – כִּי יְנִיקַת הַבּוֹגְדִים וְהָרְשָׁעִים הוּא מִבְּחִינַת פְּגַם הַבְּגָדִים, דְּהַיְנוּ פְּגַם הַצִּיצִית, שֶׁהֵם בְּכַנְפֵי הַבֶּגֶד, דְּהַיְנוּ מִפְּגַם הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁאֲחִיזָתָן וְשָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן הוּא בְּחִינַת אַרְבַּע צִיצִית כַּנַּ"ל.

EN (our paraphrase): And this is: the traitors, bogdim, have betrayed. For the traitors and the wicked draw their nourishment from a flaw in the garments, begadim, that is, a flaw in the tzitzis, which are on the corners of the garment; meaning, from a flaw in the four elements, whose hold and upper root is the four tzitzis.

Scene 7 · LM I:8 §11 · paragraph §11.6

אֲבָל סוֹף כָּל סוֹף: פַּחַד וָפַחַת וָפָח עָלֶיךָ יוֹשֵׁב הָאָרֶץ וְכוּ' – כִּי כָל הָרְשָׁעִים יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, כִּי לַסּוֹף כָּלֶה וְנֶאֱבָד וְכוּ' כַּנַּ"ל, כִּי הַצַּדִּיקִים גְּמוּרִים מַכְנִיעִין אוֹתָם וּמַשְׁפִּילִים רְשָׁעִים עֲדֵי אָרֶץ עַל־יְדֵי הָרוּחַ־חַיִּים שֶׁלָּהֶם, שֶׁהוּא בְּחִינַת צִיצִית, בְּחִינַת מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ כַּנַּ"ל.

EN (our paraphrase): But in the very end: Terror and pit and snare are upon you, dweller of the earth. For all the wicked will kneel and fall; in the end they perish and are lost, because the complete tzaddikim subdue them and bring the wicked low to the ground through their spirit of life, which is the tzitzis: From the corner of the earth we have heard songs.

Scene 9 · LM I:8 §11 · paragraph §11.7

כִּנּוֹר שֶׁל חָמֵשׁ נִימִין – בְּחִינַת הַתּוֹרָה, וְכֵן כָּתוּב בַּזֹּהַר: וְתוֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה – אִלֵּין דְּתָפְשִׂין בְּכִנּוֹרָא.

EN (our paraphrase): A harp of five strings: this is the Torah. And so the Zohar says on: and those who handle the Torah, these are the ones who play the harp.

Scene 10 · LM I:8 §11 · paragraph §11.8

חָמֵשׁ אֻנֵי אִית לָרֵאָה, כִּי רוּחַ הַחַיִּים הוּא בְּהָרֵאָה, וּמִשָּׁם הַמְשָׁכַת הָרוּחַ שֶׁל הָאֲנָחָה, כַּיָדוּעַ בְּחוּשׁ, וְעַל־כֵּן אִית לָהּ חָמֵשׁ אֻנֵי לָרֵאָה, כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה־חֻמְּשֵׁי־ תּוֹרָה, חֲמִשָּׁה נִימִין דְּכִנּוֹר דְּדָוִד, שֶׁשָּׁם הָרוּחַ־חַיִּים כַּנַּ"ל: עַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, תִּקּוּן י: כַּנְפֵי מִצְוָה, אִנּוּן ה' קִשְׁרִין, לָקֳבֵל שְׁמַע וְכוּ', דְּאִנּוּן לָקֳבֵל ה' נִימִין דְּכִנּוֹר דְּדָוִד וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. גַּם עַיֵּן בְּהַשְׁמָטוֹת הַזֹּהַר:

EN (our paraphrase): The lung has five lobes, for the spirit of life is in the lung; from there the breath of a sigh is drawn, as anyone can feel. So the lung has five lobes, corresponding to the five books of the Torah, the five strings of David's harp, where the spirit of life is. See the Tikkunim, Tikkun ten: the corners of the mitzvah are five knots, corresponding to the Shema, corresponding to the five strings of David's harp; see there. And see also the additions to the Zohar.

Hebrew phrases in the Explainer

Scene 2 · §1.2: הִנֵּה יָקָר גְּנּוּחֵי וְנֹהַ מֵאִישׁ יִשְׂרְאֵלִי, כִּי הוּא שְׁלֵמוּת הַחֶסְרוֹנוֹת,

Scene 3 · §1.5: עַל־יְדֵי הָאֲנָחָה מַשְׁלִים הַחִסָּרוֹן:

Scene 4 · §2.1: שֶׁעִקַּר הָרוּחַ־חַיִּים מְקַבְּלִין מֵהַצַּדִּיק וְהָרַב שֶׁבַּדּוֹר,

Scene 5 · §2.4: רוּחַ צְפוֹנִית הַמְנַשֶּׁבֶת בַּכִּנּוֹר שֶׁל דָּוִד,

Scene 6 · §3.2: הָרוּחַ שֶׁלָּהֶם גָּדוֹל וְתַקִּיף לְפִי שָׁעָה,

Scene 7 · §3.6: אַךְ הַדָּבוּק בְּצַדִּיקִים מְקַבֵּל הָרוּחַ־חַיִּים, שְׁלֵמוּת הַחִסָּרוֹן,

Scene 8 · §4.1: וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה

Scene 9 · §4.2: אֶרֶךְ אַפַּיִם הוּא בְּחִינַת הָרוּחַ,

Scene 10 · §5.2: לָאו כָּל אָדָם יָכוֹל לְהִתְגָּרוֹת בָּרְשָׁעִים,

Scene 11 · §5.7: מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָרֶץ,

Scene 12 · §5.10: צַדִּיק מִמֶּנּוּ בּוֹלֵעַ.

Scene 13 · §6.1: לָלוּן לְעָמְקָהּ שֶׁל הֲלָכָה,

Scene 14 · §7.2: וּמַעְיָן מִבֵּית ה' יֵצֵא,

Scene 15 · §7.8: וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן,

Scene 16 · §8.5: לֶאֱחוֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ וְיִנָּעֲרוּ רְשָׁעִים מִמֶּנָּה;

Scene 17 · §8.8: תָּא וְאַחְוֵי לָךְ מֵתֵי מִדְבָּר

Scene 18 · §8.17: דִּלְמָא שַׁקְלִית מִידֵי מִנַּיְהוּ

Scene 19 · §8.27: לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי

Scene 20 · §9.2: הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ

Scene 21 · §11.1: מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ צְבִי לַצַּדִּיק,

Hebrew phrases in the 1-minute recap

Scene 2 · §1.2: הִנֵּה יָקָר גְּנּוּחֵי וְנֹהַ מֵאִישׁ יִשְׂרְאֵלִי, כִּי הוּא שְׁלֵמוּת הַחֶסְרוֹנוֹת,

Scene 3 · §2.1: שֶׁעִקַּר הָרוּחַ־חַיִּים מְקַבְּלִין מֵהַצַּדִּיק וְהָרַב שֶׁבַּדּוֹר,

Scene 4 · §3.3: שֶׁאֵין לוֹ קִיּוּם כְּלָל,

Scene 5 · §6.1: עַל־יְדֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה;

Scene 6 · §8.27: לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי

⬇ Download sources (text)