וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה קְרָא אֶת

Texts used

Hebrew: Likutei Moharan (Part I), Torah 6, edition 'Likutei Moharan – rabenubook.com', public domain, via Sefaria — https://www.sefaria.org/Likutei_Moharan.6

English: our own paraphrase of the Hebrew, written for these videos. It is not copied from any published translation.

Verses and teachings of the Sages appear only as Rebbe Nachman quotes them inside this Torah.

How the text is shown

The Divine Name is shown as ה' and voiced as Hashem. Other Names are written in the customary form (אֱלֹקִים, קֵ-ל, קָהּ, שַׁ-דַּ-י, אֲדֹ-נָ-י, אֶקְיֶ-ה, צְבָקוֹת). No full Name is written or voiced.

Parenthetical source references inside the printed Hebrew are left off the screen to save space; the citation line names the source instead.

Long paragraphs are shown in consecutive pieces. Every Hebrew word on screen is from the edition above; nothing is reworded.

Cards labelled EXPLANATION (green), and every line marked 'our own reflection — not a quote', are our own words, not quotations.

Every on-screen quotation in the full shiur, by part

Part 1 — Two Kinds of Honour

Scene 3 · Devarim 31:14, as quoted in LM I:6 · paragraph §1.1

וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְכוּ':

EN (our paraphrase): And Hashem said to Moshe: call Yehoshua, and so on.

Scene 5 · LM I:6 §1 · paragraph §1.2

כִּי צָרִיךְ כָּל אָדָם לְמַעֵט בִּכְבוֹד עַצְמוֹ וּלְהַרְבּוֹת בִּכְבוֹד הַמָּקוֹם, כִּי מִי שֶׁרוֹדֵף אַחַר הַכָּבוֹד אֵינוֹ זוֹכֶה לִכְבוֹד אֱלֹקִים, אֶלָּא לְכָבוֹד שֶׁל מְלָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: כְּבֹד מְלָכִים חֲקֹר דָּבָר; וְהַכֹּל חוֹקְרִים אַחֲרָיו וְשׁוֹאֲלִים: מִי הוּא זֶה וְאֵיזֶהוּ, שֶׁחוֹלְקִים לוֹ כָּבוֹד הַזֶּה, וְחוֹלְקִים עָלָיו, שֶׁאוֹמְרִים שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַכָּבוֹד הַזֶּה.

EN (our paraphrase): Every person must lessen his own honour and increase the honour of Hashem. For one who chases after honour does not receive the honour of Elokim, only the honour of kings, of which it says: the honour of kings is to search out a matter. Everyone looks into him and asks: who is this, and why is he given such honour? And people argue against him, saying he does not deserve it.

Scene 6 · LM I:6 §1 · paragraph §1.3

אֲבָל מִי שֶׁבּוֹרֵחַ מִן הַכָּבוֹד, שֶׁמְּמַעֵט בִּכְבוֹד עַצְמוֹ וּמַרְבֶּה בִּכְבוֹד הַמָּקוֹם – אֲזַי הוּא זוֹכֶה לְכָבוֹד אֱלֹקִי, וְאָז אֵין בְּנֵי־אָדָם חוֹקְרִים עַל כְּבוֹדוֹ, אִם הוּא רָאוּי אִם לָאו, וְעָלָיו נֶאֱמַר: כְּבֹד אֱלֹקִים הַסְתֵּר דָּבָר; כִּי אָסוּר לַחֲקֹר עַל הַכָּבוֹד הַזֶּה:

EN (our paraphrase): But one who runs away from honour, lessening his own honour and increasing the honour of Hashem, receives a Divine honour. Then people do not look into his honour, whether he deserves it or not. Of him it says: the honour of Elokim is to conceal a matter. For it is forbidden to search into this kind of honour.

Scene 8 · LM I:6 §2 · paragraph §2.1

וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לַכָּבוֹד הַזֶּה אֶלָּא עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה. וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה – כְּשֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ יִדֹּם וְיִשְׁתֹּק,

EN (our paraphrase): And this honour can only be reached through teshuvah. And the heart of teshuvah is this: when a person hears himself insulted, he is still and silent.

Scene 9 · LM I:6 §2 · paragraph §2.2

כִּי לֵית כָּבוֹד בְּלֹא כָּ"ף. וְהַכָּ"ף הוּא כֶּתֶר,

EN (our paraphrase): For there is no kavod without a kaf. And the kaf is keter, the crown.

Scene 11 · LM I:6 §2 · paragraph §2.3

הַיְנוּ קֹדֶם הַתְּשׁוּבָה, עֲדַיִן אֵין לוֹ הֲוָיָה, כְּאִילוּ עַדֲיִן לֹא נִתְהַוָּה בָּעוֹלָם, כִּי טוֹב לוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא מִשֶּׁנִּבְרָא, וּכְשֶׁבָּא לְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְלַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה,

EN (our paraphrase): Before teshuvah a person does not yet truly exist, as if he had not yet come into being in the world, for it would be better for him not to have been created. But when he comes to purify himself and do teshuvah,

Scene 12 · LM I:6 §2 · paragraph §2.4

וְזֶה בְּחִינַת כֶּתֶר, כִּי כֶּתֶר לְשׁוֹן הַמְתָּנָה, בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין לוֹ. מָשָׁל לְאֶחָד, שֶׁבָּא לִקְנוֹת אֲפַרְסְמוֹן, אוֹמְרִים לוֹ: הַמְתֵּן וְכוּ'. וְזֶה בְּחִינַת כֶּתֶר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: כַּתַּר לִי זְעֵיר וַאֲחַוֶּךָּ;

EN (our paraphrase): And this is keter, for keter means waiting, which is teshuvah. As the Sages said: one who comes to purify himself is helped. It is like a man who comes to buy balsam; they tell him: wait. And this is keter, as it says: wait for me a little, and I will tell you.

Part 2 — From Dam to Dom: Blood Becomes Silence

Scene 2 · LM I:6 §2 · paragraph §2.5

הַיְנוּ שְׁפִיכוּת דָּמִים וּבִזְיוֹנוֹת, עַל שֵׁם: וּבֹזַי יֵקָלּוּ; כִּי עֲדַיִן הַדָּם שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי שֶׁבַּלֵּב, שֶׁשָּׁם מְדוֹר הַיֵּצֶר הָרָע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ; עֲדַיִן הוּא בְּתֹקֶף וָעֹז, וּבִשְׁבִיל זֶה בָּאִין עָלָיו בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, כִּי זֶה בְּחִינַת הַסְתָּרַת וְהַחְזָרַת פְּנֵי אקי"ה, גִּימַטְרִיָּא דָּם.

EN (our paraphrase): That is, bloodshed and insults, as it says: those who scorn Me shall be lightly esteemed. For the blood in the left chamber of the heart, where the evil inclination dwells, as it says: the heart of a fool is to his left, is still strong and powerful. That is why insults and bloodshed come upon him, for this is the hiding and turning away of the face of Ekyeh, whose number is dam.

Scene 4 · LM I:6 §2 · paragraph §2.6

וְתִקּוּן לָזֶה – שֶׁיַּהֲפֹךְ דַּם לְדֹם, שֶׁיִּהְיֶה מִן הַשּׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים, וְלֹא יְדַקְדֵּק עַל בִּזְיוֹן כְּבוֹדוֹ;

EN (our paraphrase): And the repair for this is to turn dam into dom, blood into stillness: to be among those who hear their shame and do not answer back, and not to be exacting about insults to his honour.

Scene 5 · LM I:6 §2 · paragraph §2.6

וּכְשֶׁמְּקַיֵּם דֹּם לַה', אָז הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַפִּיל לוֹ חֲלָלִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: דּוֹם לַה' וְהִתְחוֹלֵל לוֹ וְהוּא יַפִּיל לְךָ חֲלָלִים, הַיְנוּ: וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי, הַיְנוּ עַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַעֵט הַדָּם שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי,

EN (our paraphrase): And when he keeps 'be still before Hashem', the Holy One, blessed be He, casts down his slain for him, as it says: be still before Hashem and wait for Him, and He will cast down your slain. That is: my heart is hollow within me. Through this the blood in the left chamber is lessened.

Scene 7 · LM I:6 §2 · paragraph §2.7

וְזֶה בְּחִינַת זְבִיחַת הַיֵּצֶר הָרָע, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְכָבוֹד אֱלֹקִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי; וְדָרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל זְבִיחַת הַיֵּצֶר הָרָע:

EN (our paraphrase): And this is slaughtering the evil inclination, and through it he earns Divine honour, as it says: one who offers thanks as a sacrifice honours Me. And the Sages expounded this verse about slaughtering the evil inclination.

Scene 8 · LM I:6 §3 · paragraph §3.1

וְצָרִיךְ לֶאֱחֹז תָּמִיד בְּמִדַּת הַתְּשׁוּבָה, כִּי מִי יֹאמַר זִכִּיתִי לִבִּי, טָהַרְתִּי מֵחַטָּאתִי; כִּי בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם אוֹמֵר: חָטָאתִי, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי – אֲפִלּוּ זֶה אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר בְּבַר לֵבָב בְּלִי פְּנִיָּה.

EN (our paraphrase): One must always hold on to the trait of teshuvah. For who can say: I have cleansed my heart, I am pure of my sin? Even when a person says, I have sinned, I have done wrong, I have rebelled, even this he cannot say with a completely pure heart, free of every self-interest.

Scene 9 · LM I:6 §3 · paragraph §3.2

וְזֶהוּ: מִי יֹאמַר זִכִּיתִי לִבִּי, טָהַרְתִּי מֵחַטָּאתִי, הַיְנוּ מִי יוּכַל לוֹמַר, שֶׁלִבּוֹ זַךְ וְטָהוֹר מִפְּנִיּוֹת, אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאוֹמֵר: חָטָאתִי וְכוּ'. וְזֶהוּ: מִי יֹאמַר וְכוּ': טָהַרְתִּי מֵחַטָּאתִי, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה טָהוֹר מִן הֶ"חָטָאתִי, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי" שֶׁאָמַר, כִּי גַּם אָז אֵינוֹ זַךְ וְטָהוֹר בְּלִי פְּנִיּוֹת כַּנַּ"ל.

EN (our paraphrase): This is the meaning of: who can say, I have cleansed my heart? Who can say his heart is clean and free of personal motives, even while he is saying 'I have sinned'? And: I am pure of my sin, meaning pure even of the 'I have sinned, I have done wrong, I have rebelled' that he said, for even then he was not entirely free of motives.

Scene 10 · LM I:6 §3 · paragraph §3.3

נִמְצָא, שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַל הַתְּשׁוּבָה הָרִאשׁוֹנָה, הַיְנוּ עַל "חָטָאתִי, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי" שֶׁאָמַר, כִּי עָלָיו נֶאֱמַר: בִּשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי; כִּי עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה זוֹכֶה לִכְבוֹד ה'; וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי.

EN (our paraphrase): So a person must do teshuvah for his first teshuvah, for the 'I have sinned, I have done wrong, I have rebelled' that he said. Of him it says: with his lips they honour Me, since through teshuvah one earns the honour of Hashem; but his heart is far from Me.

Part 3 — Teshuvah upon Teshuvah, in Two Worlds

Scene 2 · LM I:6 §3 · paragraph §3.4

וַאֲפִלּוּ אִם יוֹדֵעַ אָדָם בְּעַצְמוֹ, שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה, אַף עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָה הָרִאשׁוֹנָה, כִּי מִתְּחִלָּה, כְּשֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה, עָשָׂה לְפִי הַשָּׂגָתוֹ, וְאַחַר־כָּךְ בְּוַדַּאי כְּשֶׁעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה, בְּוַדַּאי הוּא מַכִּיר וּמַשִּׂיג יוֹתֵר אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

EN (our paraphrase): And even if a person knows he has done complete teshuvah, he must still do teshuvah for that first teshuvah. For at first he repented according to his understanding; but afterwards, when he does teshuvah, he surely recognises and grasps Hashem more.

Scene 3 · LM I:6 §3 · paragraph §3.4

נִמְצָא לְפִי הַשָּׂגָתוֹ שֶׁמַּשִּׂיג עַכְשָׁו, בְּוַדַּאי הַשָּׂגָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה הוּא בִּבְחִינַת גַּשְׁמִיּוּת, נִמְצָא שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַל הַשָּׂגָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה, עַל שֶׁהִתְגַּשֵּׁם אֶת רוֹמְמוּת אֱלֹקוּתוֹ.

EN (our paraphrase): So by the understanding he has now, his earlier understanding was surely something physical. He must do teshuvah for his first understanding, for having pictured Hashem's greatness in physical terms.

Scene 5 · LM I:6 §3 · paragraph §3.5

וְזֶה בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, שֶׁיִּהְיֶה כֻּלּוֹ שַׁבָּת, הַיְנוּ כֻּלּוֹ תְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹקֶיךָ; כִּי עִקָּר עוֹלָם הַבָּא הוּא הַשָּׂגַת אֱלֹקוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְיֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם. נִמְצָא, בְּכָל עֵת שֶׁיַּשִּׂיגוּ הַשָּׂגָה יְתֵרָה, אֲזַי יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה עַל הַהַשָּׂגָה הָרִאשׁוֹנָה.

EN (our paraphrase): And this is the World to Come, which will be entirely Shabbos, that is, entirely teshuvah, as it says: and you shall return to Hashem your Elokim. For the essence of the World to Come is knowing Hashem, as it says: they shall all know Me, from the smallest to the greatest. So every time they reach a greater understanding, they will do teshuvah for the earlier one.

Scene 6 · LM I:6 §3 · paragraph §3.6

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: כָּל הַזּוֹבֵחַ אֶת יִצְרוֹ – הַיְנוּ בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת: וְלִבִּי חָלָל בְּקִרְבִּי, בְּחִינַת דֹּם לַה', בְּחִינַת אקי"ה, בְּחִינַת כֶּתֶר, בְּחִינַת כָּבוֹד, כַּנַּ"ל, וּמִתְוַדֶּה עָלָיו – הַיְנוּ שֶׁמִּתְוַדֶּה עַל זְבִיחַת יִצְרוֹ, הַיְנוּ שֶׁעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָתוֹ וְהַשָּׂגָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה, כְּאִלּוּ כִּבְּדוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת.

EN (our paraphrase): This is what the Sages said: whoever slaughters his evil inclination, that is teshuvah, 'my heart is hollow within me', 'be still before Hashem', Ekyeh, keter, honour, as above; and confesses over it, meaning he confesses over the slaughtering itself, doing teshuvah for his teshuvah and his first understanding, it is as if he honoured the Holy One, blessed be He, in two worlds.

Scene 7 · LM I:6 §3 · paragraph §3.6

כִּי תְּשׁוּבָה הָרִאשׁוֹנָה, בְּחִינַת כְּבוֹד עוֹלָם הַזֶּה, וְאַחַר הַתְּשׁוּבָה, שֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגָה יְתֵרָה וּמַכִּיר בְּיוֹתֵר אֶת רוֹמְמוּת אֱלֹקוּתוֹ, וְעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָתוֹ – זֹאת הַתְּשׁוּבָה הוּא בְּחִינַת כְּבוֹד עוֹלָם הַבָּא.

EN (our paraphrase): For the first teshuvah is the honour of this world. And after it, when he reaches a higher understanding and recognises more of Hashem's greatness, and does teshuvah for his teshuvah, this teshuvah is the honour of the World to Come.

Scene 8 · LM I:6 §3 · paragraph §3.7

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אוֹר יְקָרוֹת וְקִפָּאוֹן – אוֹר שֶׁהוּא יָקָר בָּעוֹלָם הַזֶּה יִהְיֶה קָפוּי וְקַל לָעוֹלָם הַבָּא. נִמְצָא, בָּעוֹלָם הַבָּא, כְּשֶׁיִּזְכּוּ לְהַשָּׂגָה יְתֵרָה בֶּאֱלֹקוּתוֹ, בְּוַדַּאי יִתְחָרְטוּ וְיַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה עַל הַשָּׂגַת עוֹלָם הַזֶּה, כִּי הַשָּׂגַת עוֹלָם הַזֶּה בִּבְחִינַת גֶּשֶׁם נֶגֶד הַשָּׂגַת עוֹלָם הַבָּא,

EN (our paraphrase): This is what the Sages said on the verse: the light shall be precious and dim. A light that is precious in this world will be thin and light in the World to Come. So in the World to Come, when they reach a higher understanding of Hashem, they will surely regret and do teshuvah for their understanding in this world, for compared with that one, this world's understanding is something physical.

Scene 9 · LM I:6 §3 · paragraph §3.8

וְזֶה כְּאִלּוּ כִּבְּדוֹ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת, כִּי הַזְבִיחַת הַיֵּצֶר הִיא תְּשׁוּבָה הָרִאשׁוֹנָה, הוּא בְּחִינַת כְּבוֹד עוֹלָם הַזֶּה, וְהַוִּדּוּי עַל זְבִיחַת הַיֵּצֶר, הַיְנוּ תְּשׁוּבָה שְׁנִיָּה, הִיא בְּחִינַת כְּבוֹד עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהַכָּבוֹד הָרִאשׁוֹן נַעֲשָׂה קָפוּי וְקַל נֶגֶד הַכָּבוֹד הַשֵּׁנִי.

EN (our paraphrase): And this is 'as if he honoured the Holy One, blessed be He, in two worlds'. Slaughtering the inclination is the first teshuvah, the honour of this world; and confessing over it, the second teshuvah, is the honour of the World to Come, where the first honour becomes thin and light compared with the second.

Scene 10 · LM I:6 §3 · paragraph §3.9

כִּי הָאָדָם עַל־יְדֵי שֶׁמַּחֲרִישׁ, נַעֲשֶׂה בְּחִינַת אקי"ה כַּנַּ"ל, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, מַה שֶּׁמַּחֲרִישׁ לָאָדָם, אֵין זֶה בִּשְׁבִיל אקי"ה, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי זֶה אֵין שַׁיָּךְ אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵין זֶה אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיְּקַבְּלוּ עָנְשָׁם בָּעוֹלָם הַבָּא, שֶׁאָז מְסַדְּרִין לְעֵינָיו עֲווֹנוֹתָיו, וְיוֹכִיחַ אוֹתוֹ עַל פָּנָיו, וְזֶה: אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ:

EN (our paraphrase): For a person, by keeping silent, becomes Ekyeh, as explained. But when the Holy One, blessed be He, keeps silent with a person, it is not for that reason, Heaven forbid, for that does not apply to Him. It is only so that they receive their punishment in the World to Come, when his sins are set out before his eyes and He rebukes him to his face. And this is: I will rebuke you, and set it out before your eyes.

Part 4 — Running and Returning, and the Shape of the Aleph

Scene 2 · LM I:6 §4 · paragraph §4.1

וּכְשֶׁרוֹצֶה אָדָם לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה, צָרִיךְ לִהְיוֹת בָּקִי בַּהֲלָכָה, וְצָרִיךְ לִהְיוֹת לוֹ שְׁנֵי בְּקִיאוּת, הַיְנוּ בָּקִי בְּרָצוֹא, בָּקִי בְּשׁוֹב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: זַכָּאָה מַאן דְּעַיֵל וְנָפִיק. וְזֶה בְּחִינַת: אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה – בְּחִינַת עַיֵל, בְּחִינַת בָּקִי בְּרָצוֹא; וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךּ – בְּחִינַת וְנָפִיק, בְּחִינַת בָּקִי בְּשׁוֹב.

EN (our paraphrase): When a person wants to walk in the ways of teshuvah, he must be expert in halachah, and he needs two kinds of expertise: expert in running forward and expert in returning, as the Zohar says: fortunate is one who enters and leaves. This is: if I ascend to the heavens, You are there; that is entering, expert in running. And if I make my bed in the depths, here You are; that is leaving, expert in returning.

Scene 4 · LM I:6 §4 · paragraph §4.2

וְזֶה: אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי. אֲנִי לְדוֹדִי – זֶה בְּחִינַת עַיֵל, וְדוֹדִי לִי – זֶה בְּחִינַת וְנָפִיק. וְזֶה סוֹד כַּוָּנַת אֱלוּל, וְזֶה עִקַּר כְּבוֹדוֹ.

EN (our paraphrase): And this is: I am my Beloved's, and my Beloved is mine. 'I am my Beloved's' is entering; 'and my Beloved is mine' is leaving. This is the secret of the kavanos of Elul. And this is the essence of His honour.

Scene 5 · LM I:6 §4 · paragraph §4.3, §4.4

וְזֶה: וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ. דְּרָכֶיךָ – לְשׁוֹן רַבִּים, הַיְנוּ עַיֵל וְנָפִיק, וּכְשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵלּוּ הַשְּׁנֵי בְּקִיאוּת הַנַּ"ל, אֲזַי הוּא הוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה וְזוֹכֶה לִכְבוֹד ה', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ; הַיְנוּ שֶׁזּוֹכֶה לְכֶּתֶר, כִּי לֵית כָּבוֹד בְּלֹא כָּף, וְאָז יְמִין ה' פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ. וְזֶה סוֹד כַּוָּנַת אֱלוּל:

EN (our paraphrase): And this is: and you shall honour it by not doing your own ways. 'Ways' is plural: entering and leaving. When he has these two kinds of expertise, he walks in the ways of teshuvah and earns the honour of Hashem; he earns keter, for there is no kavod without a kaf. And then the right hand of Hashem is stretched out to receive his teshuvah. This is the secret of the kavanos of Elul.

Scene 8 · LM I:6 §5 · paragraph §5.1

וְעַל־יְדֵי הַדְּמִימָה וְהַשְּׁתִיקָה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת חִירִיק, כַּמּוּבָא בְּתִּקּוּנִים. וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר – דָּא חִירִיק, וְזֶה בְּחִינַת: וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי – הֲדֹם זֶה בְּחִינַת דְּמִימָה. וְזֶה בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל תְּמוּנַת א.

EN (our paraphrase): Through stillness and silence the chirik is formed, as the Tikkunei Zohar brings: and under His feet was like a work of sapphire brick; this is the chirik. And this is: and the earth is My footstool; hadom, footstool, is stillness. And this is the lower point in the shape of the aleph.

Scene 9 · LM I:6 §5 · paragraph §5.2

וּנְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁעַל הָאָלֶף זֶה בְּחִינַת כֶּתֶר, בְּחִינַת: וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא, דְּמִתְכַּסְיָא לְעֵילָא מִוָּא"ו שֶׁבָּאָלֶ"ף, דְמִתְקַרְיָא רָקִיעַ, וְהַנְּקֻדָּה הִיא כִּסֵּא דְּמִתְכַּסְיָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרֹשׁ, וּבַמְכֻסֶּה מִמְּךָ אַל תַּחְקֹר. וְזֶה בְּחִינַת: כְּבוֹד אֱלֹקִים הַסְתֵּר דָּבָר, בְּחִינַת כֶּתֶר.

EN (our paraphrase): And the upper point above the aleph is keter, as it says: above the firmament over their heads, like sapphire stone, the likeness of a throne, kisei, which is covered, above the vav of the aleph that is called the firmament. The point is the covered throne, as it says: do not seek what is too wondrous for you, and do not search what is covered from you. And this is: the honour of Elokim is to conceal a matter; this is keter.

Scene 10 · LM I:6 §5 · paragraph §5.3

וְהַוָא"ו שֶׁבְּתוֹךְ הָאָלֶף, הוּא רָקִיעַ, שָׁמַיִם, אֵשׁ וּמַיִם, בְּחִינַת הַבּוּשָׁה, שֶׁנִּשְׁתַּנָּה פָּנָיו לְכַמָּה גְּוָנִין. וְזֶה בְּחִינַת רָקִיעַ, כְּלָלִיּוּת הַגְּוָנִין,

EN (our paraphrase): And the vav inside the aleph is the firmament, shamayim, which is fire and water, esh and mayim. This is shame, when a person's face changes into several colours. And this is the firmament, all the colours together.

Scene 11 · LM I:6 §5 · paragraph §5.4

וְנַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי־ זֶה אָדָם לָשֶׁבֶת עַל הַכִּסֵּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וּדְמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה; כִּי לֵית אָדָם בְּלֹא אָלֶ"ף. וְזֶה אוֹתִיּוֹת אָדָם, אָלֶ"ף דֹּם, הַיְנוּ עַל־יְדֵי דֹּם לַה', נַעֲשֶׂה אָלֶ"ף, וְנַעֲשֶׂה אָדָם לָשֶׁבֶת עַל הַכִּסֵּא.

EN (our paraphrase): And through this, a man, adam, is made to sit upon the throne, as it says: and a likeness like the appearance of a man upon it, above. For there is no adam without an aleph. And these are the letters of adam: aleph, dom. That is, through 'be still before Hashem', an aleph is made, and a man is made to sit upon the throne.

Scene 12 · LM I:6 §5 · paragraph §5.5

כִּי הַוָּא"ו שֶׁבְּתוֹךְ הָאָלֶף הוּא רָקִיעַ, כְּלָלִיּוּת הַגְּוָנִין, הַיְנוּ הַבּוּשָׁה, כַּנַּ"ל. וְהַנְּקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה הִיא הַשְּׁתִיקָה וְהַדְּמִימָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי; וְזֶה בְּחִינַת חִירִיק, בְּחִינַת: וְתַחַת רַגְלָיו, וְהַנְּקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה הוּא כִּסֵּא דְּמִתְכַּסְיָא, בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת: כְּבוֹד אֱלֹקִים הַסְתֵּר דָּבָר, בְּחִינַת: בַּמְּכֻסֶּה מִמְּךָ אַל תַּחְקֹר, בְּחִינַת: וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ דְּמוּת כִּסֵּא וְכוּ'; וְנַעֲשֶׂה אָדָם לָשֶׁבֶת עַל הַכִּסֵּא, בְּחִינַת: כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה.

EN (our paraphrase): For the vav inside the aleph is the firmament, all the colours, that is shame. The lower point is silence and stillness: the earth is My footstool, the chirik, under His feet. And the upper point is the covered throne, teshuvah: the honour of Elokim is to conceal a matter; do not search what is covered from you; above the firmament, the likeness of a throne. And a man is made to sit upon the throne.

Part 5 — Moshe and Yehoshua, Sun and Moon

Scene 2 · LM I:6 §5 · paragraph §5.6

וְאָז נַעֲשֶׂה יִחוּד בֵּין חַמָּה לִלְבָנָה, שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ מֵאִיר לַלְּבָנָה, וְנַעֲשֶׂה יִחוּד בֵּין משֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ, כִּי פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה, וְדָא נְּקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה, בְּחִינַת כִּסֵּא, בְּחִינַת משֶׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְכִסְאוֹ כַּשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּי, בְּחִינַת: וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ דְּמוּת כִּסֵּא;

EN (our paraphrase): And then there is a union of sun and moon, the sun shining onto the moon, and a union of Moshe and Yehoshua. For Moshe's face was like the face of the sun; and this is the upper point, the throne, Moshe, as it says: and his throne like the sun before Me; and: above the firmament, the likeness of a throne.

Scene 3 · LM I:6 §5 · paragraph §5.7

וְהַנְּקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה הִיא יְהוֹשֻׁעַ, בְּחִינַת לְבָנָה, בְּחִינַת: וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת – דָּא לְבָנָה,

EN (our paraphrase): And the lower point is Yehoshua, the moon, as in: and under His feet like a work of livnas, the brick; this is levanah, the moon.

Scene 4 · LM I:6 §5 · paragraph §5.8

וְהַוָּא"ו שֶׁבְּתוֹךְ הָאָלֶף הוּא הָרָקִיעַ, הוּא בְּחִינַת הָאֹהֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל; וְאֹהֶל הוּא רָקִיעַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת, וּכְתִיב: נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְּרִיעָה, וְזֶה: יְרִיעוֹת הָאֹהֶל.

EN (our paraphrase): And the vav inside the aleph is the firmament, the tent, as it says: and Yehoshua bin Nun did not move from inside the tent. And a tent is the firmament, as it says: He spreads them out like a tent to dwell in; and it is written: He stretches out the heavens like a curtain; and this is: the curtains of the tent.

Scene 6 · LM I:6 §5 · paragraph §5.9

וְכִסֵּא הָעֶלְיוֹן, הַיְנוּ נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה, נֶחְלֶקֶת לְשָׁלֹשׁ טִפִּין. כִּי תְּשׁוּבָה צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּשָׁלֹשׁ תְּנָאִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: פֶּן יִרְאֶה בְעֵינָיו, וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע, וּלְבָבוֹ יָבִין וְשָׁב.

EN (our paraphrase): And the upper throne, the upper point, divides into three drops. For teshuvah must have three conditions, as it says: lest he see with his eyes, and hear with his ears, and understand with his heart, and return.

Scene 7 · LM I:6 §5 · paragraph §5.10

וְאֵלּוּ הַשָּׁלֹשׁ בְּחִינוֹת הֵם נְקֻדַּת סֶגּוֹ"ל, וְסֶגּוֹל דָּא חַמָּה, הַיְנוּ: פְּנֵי משֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה:

EN (our paraphrase): And these three are the vowel segol, and segol is the sun, as the Tikkunim say; that is: Moshe's face was like the face of the sun.

Scene 9 · Rabbah bar bar Chanah, as quoted in LM I:6 · paragraph §6.1, §6.2

וְזֶה פֵּרוּשׁ: אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: זִימְנָא חַדָּא הֲוָה אַזְלִינָן בְּמַדְבְּרָא, וַחֲזִינָן הַנֵי אַוָּזֵי דִּשְׁמִיטָן גַּדְפַיְהוּ מִשָּׁמְנַּיְהוּ, וְקָא נַגְדֵּי נַחֲלֵי דְּמִשְׁחָא מִתּוּתַיְהוּ. וְאַמִּינָא לְהוּ: אִית לִי מִנַּיְכוּ חוּלְקָא לְעַלְמָא דְּאָתִי. חַדָּא דַּלְיָא לִי אַטְמָא, וְחַדָּא דַּלְיָא לִי גַּדְפָא. כִּי אֲתָאִי לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר, אָמַר לִי: עֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לִתֵּן עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין:

EN (our paraphrase): And this is the explanation. Rabbah bar bar Chanah said: once we were travelling in the desert, and we saw geese whose feathers were falling out from their fatness, and streams of oil flowed beneath them. I said to them: will I have a share of you in the World to Come? One lifted a leg to me, and one lifted a wing to me. When I came before Rabbi Elazar, he said to me: Israel will one day have to give judgment over them.

Scene 11 · LM I:6 §6 · paragraph §6.3, §6.4

שֶׁהָלַךְ לַחֲקֹר בַּמִּדָּה הַטּוֹבָה שֶׁל עֲנָוָה, שֶׁאָדָם מֵשִׂים עַצְמוֹ כַּמִּדְבָּר לָדוּשׁ, שֶׁהַכֹּל דָּשִׁין עָלָיו. וְרָאָה חֲכָמִים, וְזֶה בְּחִינַת אַוָּזֵי, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הָרוֹאֶה אַוָּז בַּחֲלוֹם, יְצַפֶּה לְחָכְמָה.

EN (our paraphrase): He went to explore the good trait of humility, when a person makes himself like a desert to be trodden on, so that everyone treads on him. And he saw sages: this is the geese, as the Sages said: one who sees a goose in a dream may hope for wisdom.

Scene 12 · LM I:6 §6 · paragraph §6.5

דִּשְׁמִיטָן גַּדְפַיְהוּ – פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: נוֹצוֹת. זֶה בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת וּבִזְיוֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים; הַיְנוּ שֶׁאֵין מַשְׁגִּיחִין עַל מַחֲלֹקֶת וּבִזְיוֹנוֹת שֶׁמְּבַזִּין אוֹתָן, וְשׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָן וְאֵינָם מְשִׁיבִים. וְעַל שֵׁם הַשְּׁתִיקָה נִקְרָאִים חֲכָמִים, כִּי סְיָג לַחָכְמָה – שְׁתִיקָה. כִּי הַשְּׁתִיקָה הִיא בְּחִינוֹת כֶּתֶר.

EN (our paraphrase): Their feathers were falling out: Rashi explains, plumes, notzos. This is strife and insults, as it says: when men quarrel, yinatzu. That is, they pay no attention to strife and insults against them; they hear their shame and do not answer. And because of their silence they are called sages, for a fence for wisdom is silence. For silence is keter.

Scene 13 · LM I:6 §6 · paragraph §6.6

וְזֶה לְשׁוֹן דִּשְׁמִיטָּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִתְבַּע עֶלְבּוֹנוֹ.

EN (our paraphrase): And this is the word for falling, dishmitan, as it says: every creditor shall release, shamot, what he has lent; that is, he does not demand redress for his humiliation.

Part 6 — Rivers of Oil, and Israel on the Throne

Scene 2 · LM I:6 §6 · paragraph §6.7

הַיְנוּ בִּשְׁבִיל זֶה שׁוֹמְעִין חֶרְפָּתָן וְאֵינָם מְשִׁיבִים, כִּי זֶה עוֹשִׂין בִּשְׁבִיל תְּשׁוּבָה עַל עֲווֹנוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן, בְּחִינַת הַשְׁמֵן לֵב כוּ', וְאָזְנָיו כוּ', פֶּן יִרְאֶה כוּ', שֶׁהַתְּשׁוּבָה צָרִיךְ לִהְיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה תְּנָאִים אֵלּוּ.

EN (our paraphrase): that is, this is why they hear their shame and do not answer: they do it as teshuvah for their sins, as it says: and Yeshurun grew fat. This is 'make the heart fat, and its ears heavy, lest it see'; for teshuvah needs these three conditions.

Scene 3 · LM I:6 §6 · paragraph §6.8

וְנַגְדֵּי נַחֲלֵי דְּמִשְׁחָא מִתְּחוֹתַיְהוּ – הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַשְּׁתִיקָה זוֹכִין לְכָבוֹד אֱלֹקִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁמֶן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: אָהַבְתָּ צֶּדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע, עַל־כֵּן מְשָׁחֲךָ; וְזֶה בְּחִינַת: מֶלֶךְ הַכָּבוֹד.

EN (our paraphrase): And streams of oil flowed beneath them: through silence they earn Divine honour, which is oil, as it says: you loved righteousness and hated wickedness, therefore He anointed you. And this is: the King of honour.

Scene 5 · LM I:6 §6 · paragraph §6.9, §6.10, §6.11

וְאַמִּינָא לְהוּ: אִית לִי מִנַּיְכוּ חוּלְקָא לְעַלְמָא דְּאָתִי, חַדָּא דַּלְיָא לִי אַטְמָא – זֶה בְּחִינַת: וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי, בְּחִינַת נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, כַּנַּ"ל. וְחַדָּא דַּלְיָא לִי כָּנָף – זֶה בְּחִינַת כִּסֵּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ, זֶה בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה. הַיְנוּ שֶׁהֶרְאוּ לְרַבָּה בַּר בַּר חַנָה, שֶׁגַּם הוּא זָכָה לְאֵלּוּ הַבְּחִינוֹת.

EN (our paraphrase): I said to them: will I have a share of you in the World to Come? One lifted a leg to me: this is 'the earth is My footstool', the lower point. And one lifted a wing, kanaf, to me: this is the throne, as it says: your teacher will no longer be hidden, yikanef; this is the upper point. That is, they showed Rabbah bar bar Chanah that he too had attained these levels.

Scene 7 · LM I:6 §6 · paragraph §6.12

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: עֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לִתֵּן עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין, כִּי יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִים אָדָם, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְיִשְׂרָאֵל כֻּלָּא חַד. וְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בְּחִינַת אָדָם, יֵשְׁבוּ עַל הַכִּסֵּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְעַל הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם; וְיִשְׂרָאֵל יִתְּנוּ דִּין לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, הַיְנוּ הֵם יִשְׁפְּטוּ בְּעַצְמָן כָּל הַדִּינִין:

EN (our paraphrase): Rabbi Elazar said: Israel will one day give judgment over them. For Israel are called adam, and the Holy One, blessed be He, and Israel are all one. And Israel, who are adam, will sit upon the throne, as it says: and upon the throne, a likeness like the appearance of a man. And Israel will give judgment to all who come into the world; they themselves will judge all judgments.

Scene 8 · LM I:6 §7 · paragraph §7.1, §7.2

וְזֶה פֵּרוּשׁ: יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ וּלְאֻמִּים תַּחַת רַגְלֵינוּ – זֶה בְּחִינַת חִירִיק, נְּקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל אָלֶף, שֶׁהוּא בְּחִינַת: וְתַחַת רַגְלָיו, בְּחִינַת: וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי.

EN (our paraphrase): And this is the explanation of the verse: He subdues peoples under us, and nations beneath our feet. This is the chirik, the lower point of the aleph, 'and under His feet', 'and the earth is My footstool'.

Scene 9 · LM I:6 §7 · paragraph §7.3

יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ – זֶה בְּחִינַת מֹשֶׁה, בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל הָאָלֶף, בְּחִינַת: וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ דְּמוּת כִּסֵּא, וְכִסְאוֹ כַּשֶּׁמֶשׁ, פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: ר' שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: נַחֲלָה – זוֹ שִׁילֹה; שִׁילֹה – דָּא משֶׁה.

EN (our paraphrase): He chooses our inheritance for us: this is Moshe, the upper point of the aleph: 'above the firmament the likeness of a throne', 'his throne like the sun', 'Moshe's face like the face of the sun'. As the Sages said: Rabbi Shimon says, inheritance is Shiloh; and the Zohar says, Shiloh is Moshe.

Scene 10 · LM I:6 §7 · paragraph §7.4

אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב – זֶה בְּחִינַת וָא"ו שֶׁבְּתוֹךְ אָלֶ"ף, בְּחִינַת אֹהֶל, בְּחִינַת אוֹר, שֶׁמֹּשֶׁה מֵאִיר לִיהוֹשֻׁעַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יוֹשֵׁב אֹהָלִים:

EN (our paraphrase): The pride of Yaakov: this is the vav inside the aleph, the tent, the light that Moshe shines to Yehoshua, as it says: and Yaakov was a wholesome man, dwelling in tents.

Scene 11 · LM I:6 §7 · paragraph §7.5, §7.6

וְזֶה בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁיְּכַלּוּ זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק, זֶה בְּחִינַת: יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ; וּלְמַנּוֹת לָהֶם מֶלֶךְ, זֶה בְּחִינַת: גְּאוֹן יַעֲקֹב, בְּחִינַת: דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב, בְּחִינַת מֶלֶךְ; וְלִבְנוֹת לָהֶם בֵּית הַבְּחִירָה, זֶה בְּחִינַת משֶׁה, בְּחִינַת דַּעַת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֵּעָה, כְּאִלּוּ נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו, וְזֶה בְּחִינַת: יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ:

EN (our paraphrase): And this is the three things Israel were commanded: to wipe out the seed of Amalek, that is 'He subdues peoples under us'; to appoint a king, that is 'the pride of Yaakov', 'a star steps forth from Yaakov', a king; and to build the Chosen House, that is Moshe, knowledge, as the Sages said: one who has knowledge, it is as if the Temple was built in his days. And this is: He chooses our inheritance for us.

Part 7 — Call Yehoshua: The Verse, and the Kavanos of Elul

Scene 2 · LM I:6 §8 · paragraph §8.1, §8.2

וְזֶה פֵּרוּשׁ: וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ. משֶׁה הוּא נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה, וִיהוֹשֻׁעַ הוּא נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה.

EN (our paraphrase): And this is the explanation. And Hashem said to Moshe: call Yehoshua. Moshe is the upper point, and Yehoshua is the lower point.

Scene 3 · LM I:6 §8 · paragraph §8.3

וְהִתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל – זֶה בְּחִינַת הָרָקִיעַ, בְּחִינַת הַוָּא"ו שֶׁבְּתוֹךְ הָאָלֶ"ף.

EN (our paraphrase): And present yourselves in the tent: this is the firmament, the vav inside the aleph.

Scene 4 · LM I:6 §8 · paragraph §8.4

וַאֲצַוֶּנּוּ – כִּי משֶׁה הָיָה צָרִיךְ אָז לִמְסֹר הַכֹּל לִיהוֹשֻׁעַ, וְאֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת, כִּי בִּשְׁעַת הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק אֵין לוֹ שְׁלִיטָה וְכֹחַ לְהָאִיר לִיהוֹשֻׁעַ, עַל כֵּן דִּיֵּק: וַאֲצַוֶּנּוּ – אֲנִי בְּעַצְמִי, כִּי חָזְרָה הַמֶּמְשָׁלָה לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא:

EN (our paraphrase): And I will command him: for Moshe then had to hand everything over to Yehoshua, but there is no rule on the day of death. At the passing of the tzaddik he has no power or strength to shine to Yehoshua. That is why it says 'and I will command him', I Myself; for the rule returned to the Holy One, blessed be He.

Scene 6 · LM I:6 §9 · paragraph §9.1

וּכְלָל כָּל הָעִנְיָן כָּלוּל בִּתְמוּנַת אָלֶ"ף, שֶׁהוּא נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה, וְנְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה וְוָא"ו. וְדוֹק מְאֹד.

EN (our paraphrase): The whole matter is contained in the shape of the aleph: the upper point, the lower point, and the vav. Look into this very carefully.

Scene 7 · LM I:6 §9 · paragraph §9.2

וְהוּא עִנְיָן שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁקֹּדֶם כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ הֻזְהֲרוּ לְקַיֵּם שָׁלֹשׁ מִצְווֹת: לְהַכְרִית זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק, וְלִבְנוֹת לָהֶם בֵּית הַבְּחִירָה, וּלְמַנּוֹת מֶלֶךְ.

EN (our paraphrase): And this is what the Sages said: before Israel entered the Land, they were commanded to keep three mitzvos: to cut off the seed of Amalek, to build the Chosen House, and to appoint a king.

Scene 8 · LM I:6 §9 · paragraph §9.3

לְהַכְרִית זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק הִיא בְּחִינַת יְהוֹשֻׁעַ, נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, כִּי עִקַּר מְחִיַּת עֲמָלֵק תָּלוּי בִּיהוֹשֻׁעַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: צֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק, וְכַמְּבֹאָר בַּזֹּהַר הָעִנְיָן.

EN (our paraphrase): Cutting off the seed of Amalek is Yehoshua, the lower point, for wiping out Amalek depends mainly on Yehoshua, as it says: go out and fight Amalek; and as the Zohar explains.

Scene 9 · LM I:6 §9 · paragraph §9.4

וְלִבְנוֹת בֵּית הַבְּחִירָה הוּא בְּחִינַת משֶׁה, נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה, כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֵּעָה, כְּאִלּוּ נִבְנֶה בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו, וּמשֶׁה הוּא בְּחִינַת הַדַּעַת.

EN (our paraphrase): Building the Chosen House is Moshe, the upper point, for one who has knowledge, it is as if the Temple was built in his days; and Moshe is knowledge.

Scene 10 · LM I:6 §9 · paragraph §9.5

וּלְמַנּוֹת מֶלֶךְ הוּא בְּחִינַת רָקִיעַ, הַוָּא"ו שֶׁבְּתוֹךְ הָאָלֶ"ף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב, שֶׁקָּאִי עַל שֶׁיָּקוּם מֶלֶךְ מִיַּעֲקֹב, וְדָרַךְ כּוֹכָב הוּא בְּחִינַת רָקִיעַ, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. וְהַיְנוּ מִיַּעֲקֹב, כִּי יַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים, בְּחִינַת רָקִיעַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל, כַּמְּבֹאָר בַּזֹּהַר, שֶׁיַּעֲקֹב הוּא בְּחִינָת וָא"ו,

EN (our paraphrase): And appointing a king is the firmament, the vav inside the aleph, as it says: a star steps forth from Yaakov, said of a king who will arise from Yaakov; and a star belongs to the firmament, which holds stars and constellations. And 'from Yaakov', for Yaakov, a wholesome man dwelling in tents, is the firmament, as it says: He spreads them out like a tent; and as the Zohar explains, Yaakov is the vav.

Scene 11 · LM I:6 §9 · paragraph §9.6

כִּי שָׁלֹשׁ מִצְווֹת אֵלּוּ הֵם בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, וְהָבֵן.

EN (our paraphrase): For these three mitzvos are teshuvah. Understand this.

Scene 13 · LM I:6 §10 (Reb Noson's note) · paragraph §10.1, §10.2

שַׁיָּךְ לְעֵיל, וְזֶה סוֹד כַּוָּנוֹת אֱלוּל. שָׁמַעְתִּי קְצָת כְּטִפָּה מִן הַיָּם. עַיֵּן שָׁם בַּכַּוָּנוֹת שֶׁל אֱלוּל, מְבֹאָר שָׁם, שֶׁכְּלָל כַּוָּנוֹת אֱלוּל הוּא, "הַנּוֹתֵן בַּיָּם דֶּרֶךְ" – שֶׁצְּרִיכִין לְהָאִיר בְּחִינַת דֶּרֶךְ בַּיָּם וְכוּ',

EN (our paraphrase): Belonging to the above. This is the secret of the kavanos of Elul. I heard a little of it, like a drop from the sea. See there, in the kavanos of Elul: it is explained that the whole of Elul's kavanos is 'Who makes a way in the sea', that one must bring light to a way in the sea.

Scene 14 · LM I:6 §10 (Reb Noson's note) · paragraph §10.2

וְזֶה הַדֶּרֶךְ הוּא בְּחִינַת שְׁתֵּי פְּעָמִים הַשֵּׁם יב"ק, כִּי שְׁתֵּי פְּעָמִים יב"ק עוֹלֶה דֶּרֶךְ, וְזֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת שְׁנֵי שֵׁמוֹת, שֶׁהֵם קס"א ס"ג, כִּי אֵלּוּ שְׁנֵי שֵׁמוֹת קס"א ס"ג הֵם עוֹלִים בְּגִימַטְרִיָּא שְׁתֵּי פְּעָמִים יב"ק, שֶׁהוּא בְּגִימַטְרִיָּא דֶּרֶךְ כַּנַּ"ל.

EN (our paraphrase): And this way is twice the Name Yabok, for twice Yabok equals derech, a way. And this is drawn from two Names, Kasa and Sag, for these two Names together equal twice Yabok, which is the number of derech, as above.

Scene 16 · LM I:6 §10 (Reb Noson's note) · paragraph §10.3

וְצָרִיךְ לְכַוֵּן שֵׁם קס"א בְּסֶגּוֹל, וְשֵׁם ס"ג בְּחִירִיק.

EN (our paraphrase): And one should have in mind the Name Kasa with a segol, and the Name Sag with a chirik.

Scene 17 · LM I:6 §10 (Reb Noson's note) · paragraph §10.4

וְסֶגּוֹל דְקס"א וְחִירִיק דְס"ג הֵם עוֹלִים תָּי"ו, כִּי שֵׁם קס"א הוּא שֵׁם אקי"ק בְּמִלּוּאוֹ כָּזֶה: אל"ף ק"י יו"ד ק"י, שֶׁהֵם יוּ"ד אוֹתִיּוֹת, וְכָל אַחַת נְקֻדָּה בְּסֶגּוֹל, וְסֶגּוֹל הוּא שָׁלֹשׁ נְקֻדּוֹת, וְעַל כֵּן הוּא עוֹלֶה שְׁלֹשִׁים,

EN (our paraphrase): And the segol of Kasa and the chirik of Sag together come to tav, four hundred. For Kasa is the Name Ekyeh spelled out like this: aleph, kei, yud, kei, which are ten letters, each with a segol. A segol is three dots, so it counts thirty.

Scene 18 · LM I:6 §10 (Reb Noson's note) · paragraph §10.4

וְעַל כֵּן יוּ"ד פְּעָמִים סֶגּוֹל עוֹלֶה שִׁי"ן, וְס"ג הֵם יוּ"ד אוֹתִיּוֹת שֶׁל מִלּוּי הֲוָיָ"ה, יו"ד ק"י וא"ו ק"י, וְכָל אַחַת נְקֻדָּה בְּחִירִיק, עוֹלֶה ק',

EN (our paraphrase): So ten times segol comes to shin, three hundred. And Sag is the ten letters of the Name Havayah spelled out, yud, kei, vav, kei, each with a chirik, which comes to one hundred.

Scene 19 · LM I:6 §10 (Reb Noson's note) · paragraph §10.5, §10.6

וּשְׁנֵיהֶם, חִירִיק דְס"ג וְסֶגּוֹל דְקס"א עוֹלִים יַחַד תָּי"ו, בְּגִימַטְרִיָּא פְּשׁוּטָה, וְאָז עַל־יְדֵי כָּל בְּחִינוֹת הַנַּ"ל, הַיָּמִין פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ, כִּי יָמִין בְּמִלּוּאוֹ עוֹלֶה דֶּרֶךְ עִם הַשָּׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת, שֶׁהוּא שְׁתֵּי פְּעָמִים יב"ק וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. כָּל זֶה מְבֹאָר מִתּוֹךְ כַּוָּנַת אֱלוּל:

EN (our paraphrase): And both together, the chirik of Sag and the segol of Kasa, come to tav, four hundred, in simple count. And then, through all the above, the right hand is outstretched to receive his teshuvah. For yamin, right hand, spelled out, together with its three letters, equals derech, twice Yabok; see there. All this is explained from the kavanos of Elul.

Part 8 — Never Stand Still, Never Despair

Scene 3 · LM I:6 §11 (Reb Noson's note) · paragraph §11.1

וְעַתָּה בּוֹא וּרְאֵה וְהָבֵן אֵיךְ כָּל הַכַּוָּנוֹת הַנַּ"ל מְרֻמָּזִים וְנֶעֱלָמִים בְּדֶרֶךְ נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד בְּתוֹךְ הַתּוֹרָה הַנַּ"ל. כִּי מְבֹאָר שָׁם, שֶׁמִּי שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שְׁנֵי בְּקִיאוּת, הַיְנוּ בָּקִי בְּרָצוֹא בָּקִי בְּשׁוֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת עַיֵל וְנָפִיק, בְּחִינַת: אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת בָּקִי בְּרָצוֹא, וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָ, שֶׁהוּא בְּחִינַת בָּקִי בְּשׁוֹב וְכוּ', כַּמְבֹאָר לְעֵיל, עַיֵּן שָׁם.

EN (our paraphrase): And now come and see how all these kavanos are hinted and hidden, in a wondrous and awesome way, inside the Torah above. For it explains there that one who wants to do teshuvah needs two kinds of expertise, expert in running and expert in returning, entering and leaving: if I ascend to the heavens, You are there, expert in running; and if I make my bed in the depths, here You are, expert in returning, as explained above.

Scene 4 · LM I:6 §11 (Reb Noson's note) · paragraph §11.2

וְהַפֵּרוּשׁ הַפָּשׁוּט הוּא, שֶׁמִּי שֶׁרוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה, צָרִיךְ לַחֲגֹר מָתְנָיו, שֶׁיִּתְחַזֵּק עַצְמוֹ בְּדַרְכֵי ה' תָּמִיד, בֵּין בַּעֲלִיָּה בֵּין בִּירִידָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת: אִם אֶסַּק שָׁמַיִם וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל וְכוּ'; הַיְנוּ בֵּין שֶׁיִּזְכֶּה לְאֵיזוֹ עֲלִיָּה, לְאֵיזוֹ מַדְרֵגָה גְּדוֹלָה,

EN (our paraphrase): The plain meaning is this. One who wants to walk in the ways of teshuvah must gird his loins and strengthen himself in the ways of Hashem always, whether going up or going down: 'if I ascend to the heavens' and 'if I make my bed in the depths'. That is, even if he reaches some ascent, some great level,

Scene 5 · LM I:6 §11 (Reb Noson's note) · paragraph §11.2

אַל יַעֲמֹד שָׁם, וְלֹא יִסְתַּפֵּק עַצְמוֹ בָּזֶה, רַק צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בָּקִי בָּזֶה מְאֹד לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁהוּא צָרִיךְ לָלֶכֶת יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְכוּ', שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בָּקִי בְּרָצוֹא, בִּבְחִינַת עַיֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת: אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה.

EN (our paraphrase): even so he should not stand still there and be satisfied with it. He must be very expert in this: to know and believe that he must go further and further. That is expert in running, entering: if I ascend to the heavens, You are there.

Scene 7 · LM I:6 §11 (Reb Noson's note) · paragraph §11.3

וְכֵן לְהֵפֶךְ, שֶׁאֲפִלּוּ אִם יִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, לְמָקוֹם שֶׁיִּפֹּל, אֲפִלּוּ בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת, גַּם כֵּן אַל יִתְיָאֵשׁ עַצְמוֹ לְעוֹלָם, וְתָמִיד יְחַפֵּשׂ וִיבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וִיחַזֵּק עַצְמוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא בְּכָל מַה שֶׁיּוּכַל, כִּי גַּם בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיוֹת נִמְצָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְגַם שָׁם יְכוֹלִין לְדַּבֵּק אֶת עַצְמוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ,

EN (our paraphrase): And the opposite too: even if he falls, Heaven forbid, wherever he falls, even to the lowest depths, he should never give up hope. He should always search for and seek Hashem, and strengthen himself wherever he is, with whatever he can. For Hashem is found even in the lowest depths, and even there one can cling to Him.

Scene 8 · LM I:6 §11 (Reb Noson's note) · paragraph §11.3

וְזֶה בְּחִינַת: וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ; וְזֶה בְּחִינַת בָּקִי בְּשׁוֹב, כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה, כִּי אִם כְּשֶׁבָּקִי בִּשְׁנֵי הַבְּקִיאוּת הָאֵלּוּ.

EN (our paraphrase): And this is: if I make my bed in the depths, here You are. And this is expert in returning; for one cannot walk in the ways of teshuvah unless he is expert in both of these.

Scene 10 · LM I:6 §11 (Reb Noson's note) · paragraph §11.4

וְדִקְדֵּק רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְקָרָא עִנְיָן זֶה בִּלְשׁוֹן בָּקִי, כִּי הִיא בְּקִיאוּת גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד, שֶׁיִּזְכֶּה לֵידַע לְיַגֵּעַ עַצְמוֹ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת ה' תָּמִיד, וּלְצַפּוֹת בְּכָל עֵת לְהַגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גָּבוֹהַּ יוֹתֵר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אַל יִפֹּל מִשּׁוּם דָּבָר, וַאֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי־כֵן אַל יִפֹּל בְּדַעְתּוֹ כְּלָל, וִיקַיֵּם וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ, כַּנַּ"ל:

EN (our paraphrase): Our Rebbe chose his words precisely and called this expertise, for it is a very, very great expertise: to know how to toil and labour in the service of Hashem always, hoping at every moment to reach a higher level, and yet not to fall over anything. However things may be, Heaven forbid, he should not fall in his mind at all, and should keep 'if I make my bed in the depths, here You are'.

Part 9 — Two Expertises, Two Names, One Way

Scene 2 · LM I:6 §12 (Reb Noson's note) · paragraph §12.1

וְעַל־פִּי סוֹד נֶעְלָם בָּזֶה סוֹד כַּוָּנוֹת אֱלוּל הַנַּ"ל, כִּי בָּקִי הוּא בְּחִינַת שֵׁם יב"ק הַנַּ"ל, שֶׁהוּא אוֹתִיּוֹת בָּקִי, וְזֶה שֶׁזּוֹכֶה לִשְׁנֵי הַבְּקִיאוּת הַנַּ"ל, שֶׁהֵם שְׁתֵּי פְּעָמִים בָּקִי, דְּהַיְנוּ בָּקִי בְּרָצוֹא בָּקִי בְּשׁוֹב, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְדֶרֶךְ הַתְּשׁוּבָה,

EN (our paraphrase): According to the hidden wisdom, the secret of the kavanos of Elul is concealed here. For baki, expert, is the Name Yabok, which has the letters of baki. And when he earns the two kinds of expertise, twice baki, expert in running and expert in returning, through this he earns the way of teshuvah.

Scene 3 · LM I:6 §12 (Reb Noson's note) · paragraph §12.1

כִּי שְׁתֵּי פְּעָמִים בָּקִי, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁתֵּי פְּעָמִים יב"ק הַנַּ"ל, עוֹלֶה בְּגִימַטְרִיָּא דֶּרֶךְ כַּנַּ"ל. כִּי עַל־פִּי הַכַּוָּנוֹת נַעֲשֶׂה זֶה הַדֶּרֶךְ מִבְּחִינַת סֶגּוֹל דְקס"א וְחִירִיק דְס"ג, שֶׁהֵם בְּגִימַטְרִיָּא שְׁתֵּי פְּעָמִים יב"ק, כַּנַּ"ל.

EN (our paraphrase): For twice baki, which is twice Yabok, equals derech, a way. And according to the kavanos, this way is made from the segol of Kasa and the chirik of Sag, which equal twice Yabok, as above.

Scene 4 · LM I:6 §12 (Reb Noson's note) · paragraph §12.2

וְזֶה בְּעַצְמוֹ סוֹד בְּחִינַת שְׁנֵי הַבְּקִיאוּת הַנַּ"ל, כִּי בָּקִי בְּרָצוֹא, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶסַּק שָׁמַיִם, זֶה בְּחִינַת סֶגּוֹל דְקס"א, כִּי אֶסַּק אוֹתִיּוֹת קס"א;

EN (our paraphrase): And this itself is the secret of the two expertises. Expert in running, which is 'I ascend to the heavens', is the segol of Kasa; for esak, I ascend, has the letters of Kasa.

Scene 5 · LM I:6 §12 (Reb Noson's note) · paragraph §12.3

וּבָקִי בְּשׁוֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת: וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ, זֶה בְּחִינַת חִירִיק דְס"ג, מִלְּשׁוֹן: אַל תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁמַּסִּיג גְּבוּלוֹ וּמַחֲזִירוֹ לַאֲחוֹרָיו, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרִידָה, שֶׁהָאָדָם נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, מִמַּדְרֵגָתוֹ, וְהוּא נָסוֹג אָחוֹר, חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ, וְאַל יִתְיָאֵשׁ עַצְמוֹ לְעוֹלָם, כִּי גַּם שָׁם נִמְצָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת: וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ כַּנַּ"ל, וְזֶה בְּחִינַת שֵׁם ס"ג כַּנַּ"ל.

EN (our paraphrase): And expert in returning, 'if I make my bed in the depths', is the chirik of Sag, from: do not move back, tasig, the ancient boundary; one pushes back his boundary and turns him backward. That is a descent, when a person falls, Heaven forbid, from his level and slips back. Even so he should strengthen himself and never despair, for Hashem is found there too: 'if I make my bed in the depths, here You are'. And this is the Name Sag.

Scene 7 · LM I:6 §12 (Reb Noson's note) · paragraph §12.4

כִּי סֶגּוֹל דָּא חַמָּה, שֶׁהוּא נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁעַל הָאָלֶ"ף, הַנֶּחֱלֶקֶת לְשָׁלֹשׁ טִפִּין, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֶסַּק שָׁמַיִם, בְּחִינַת סֶגּוֹל דְקס"א, שֶׁהוּא אוֹתִיּוֹת אֶסַּק, כַּנַּ"ל; וְחִירִיק הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל הָאָלֶ"ף, שֶׁהוּא בְּחִינַת: וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת חִירִיק דְס"ג הַנַּ"ל.

EN (our paraphrase): For segol is the sun, the upper point above the aleph, which divides into three drops; that is 'I ascend to the heavens', the segol of Kasa, the letters of esak. And chirik is the lower point of the aleph, 'if I make my bed in the depths', the chirik of Sag.

Scene 8 · LM I:6 §12 (Reb Noson's note) · paragraph §12.5

וְזֶה שֶׁכָּתַב שָׁם לְמַעְלָה בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל: "וּכְשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵלּוּ הַשְּׁנֵי בְּקִיאוּת הַנַּ"ל אֲזַי הוּא הוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה", כִּי מִשְּׁנֵי פְּעָמִים בָּקִי, שֶׁהֵם בְּחִינַת קס"א וְס"ג, אֶסַּק שָׁמַיִם וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל וְכוּ' – עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת דֶּרֶךְ, שֶׁהוּא בְּגִימַטְרִיָּא שְׁתֵּי פְּעָמִים בָּקִי, שֶׁהֵם קס"א וְס"ג וְכוּ' כַּנַּ"ל,

EN (our paraphrase): And this is what it said above in the Torah: 'when he has these two kinds of expertise, he walks in the ways of teshuvah'. For from twice baki, which is Kasa and Sag, 'I ascend to the heavens' and 'I make my bed in the depths', the way, derech, is made, which equals twice baki, Kasa and Sag.

Scene 9 · LM I:6 §12 (Reb Noson's note) · paragraph §12.6

כִּי עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה זוֹכִין עַל־יְדֵי שְׁנֵי הַבְּקִיאוּת הַנַּ"ל, וְאָז יְמִין ה' פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ, כִּי יָמִין בְּגִימַטְרִיָּא דֶּרֶךְ, שֶׁהֵם שְׁתֵּי פְּעָמִים בָּקִי כַּנַּ"ל. וּ"פְשׁוּטָה" בְּגִימַטְרִיָּא סֶגּוֹל דְקס"א וְחִירִיק דְס"ג,

EN (our paraphrase): For the way of teshuvah is earned mainly through these two expertises, and then the right hand of Hashem is outstretched to receive his teshuvah. For yamin, right hand, equals derech, twice baki; and peshutah, outstretched, equals the segol of Kasa and the chirik of Sag,

Scene 10 · LM I:6 §12 (Reb Noson's note) · paragraph §12.7

שֶׁהֵם בְּעַצְמָם בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה וּנְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, הֵן לְמַעְלָה הֵן לְמַטָּה, בְּחִינַת: אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה, וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁנֵי הַבְּקִיאוּת הַנַּ"ל, וְעַל כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי הַבְּקִיאוּת הַנַּ"ל, אָז הוּא הוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה, וְאָז יְמִין ה' פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ. וְהָבֵן הַדְּבָרִים הֵיטֵב, כִּי הֵם דְּבָרִים עֲמֻקִּים מְאֹד:

EN (our paraphrase): which are themselves the upper point and the lower point: that one must seek Hashem always, both above and below, 'if I ascend to the heavens You are there, and if I make my bed in the depths, here You are'. These are the two expertises. So when he has both, he walks in the ways of teshuvah, and the right hand of Hashem is outstretched to receive his teshuvah. Understand this well, for these are very deep words.

Scene 11 · LM I:6 §13 (Reb Noson's note) · paragraph §13.1

וְעַל־פִּי־זֶה תָּבִין לְקַשֵּׁר הַתּוֹרָה הֵיטֵב, שֶׁמַּה שֶּׁכָּתַב בַּסּוֹף מֵעִנְיַן נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה וּנְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל הָאָלֶ"ף, זֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת שְׁנֵי הַבְּקִיאוּת הַנַּ"ל, כִּי זֶה אֵינוֹ מְבֹאָר בְּפֵרוּשׁ בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, רַק עַל־פִּי כַּוָּנוֹת הַנַּ"ל מוּבָן זֹאת מִמֵּילָא לַמַּשְׂכִּיל,

EN (our paraphrase): With this you can tie the Torah together well. What it says at the end about the upper and lower points of the aleph is itself the two expertises. This is not stated openly in the Torah, but from the kavanos the wise will understand it by themselves.

Scene 12 · LM I:6 §13 (Reb Noson's note) · paragraph §13.2

וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת תְּשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָה שֶׁכָּתַב שָׁם, כִּי זְבִיחַת הַיֵּצֶר הָרָע, שֶׁהוּא בְּחִינַת דֹּם לַה', שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּבוֹד עוֹלָם הַזֶּה, זֶה בְּחִינַת נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, שֶׁנַּעֲשֵׂית מִבְּחִינַת הַדְּמִימָה וְהַשְּׁתִיקָה, מִבְּחִינַת דֹּם לַה'. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת חִירִיק דְס"ג וְכוּ', שֶׁהוּא בְּחִינַת בָּקִי בְּשׁוֹב כַּנַּ"ל.

EN (our paraphrase): And this itself is the 'teshuvah upon teshuvah' it speaks of. Slaughtering the evil inclination, 'be still before Hashem', the first teshuvah, the honour of this world, is the lower point, made from stillness and silence. And all this is the chirik of Sag, expert in returning.

Scene 13 · LM I:6 §13 (Reb Noson's note) · paragraph §13.3, §13.4

וּתְשׁוּבָה הַשְּׁנִיָּה, שֶׁעוֹשֶׂה עַל תְּשׁוּבָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּבוֹד הָעוֹלָם הַבָּא, בְּחִינַת: כְּבוֹד אֱלֹקִים הַסְתֵּר דָּבָר; זֶה בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה, בְּחִינַת כֶּתֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת משֶׁה, בְּחִינַת סֶגּוֹל וְכוּ'. וְהָבֵן הַדְּבָרִים הֵיטֵב, אֵיךְ כָּל הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, נִקְשָׁרִים וְנִכְלָלִים אַחַר־כָּךְ בְּיַחַד בְּקֶשֶׁר נִפְלָא וְנוֹרָא, וְהַמַּשְׂכִּילִים יָבִינוּ קְצָת:

EN (our paraphrase): And the second teshuvah, done for the first, the honour of the World to Come, 'the honour of Elokim is to conceal a matter', is the upper point, keter, Moshe, the segol. Understand well how everything said in that Torah ties together afterwards, in a wondrous and awesome bond; the wise will understand a little.

Part 10 — Every Jew Is a Crown for Hashem

Scene 2 · LM I:6 §14 (Reb Noson's note) · paragraph §14.1

וְעִקַּר הַדָּבָר – שֶׁעַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם, כְּשֶׁהוּא בַּמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה מְאֹד, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מְחַזֵּק עַצְמוֹ וּמַאֲמִין שֶׁגַּם שָׁם יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה עֲדַיִן, כִּי גַּם שָׁם נִמְצָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת: וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ, אֲזַי מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הַקְּדֻשָּׁה מִשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הֲוָיָה בְּמִלּוּי ס"ג, שֶׁהוּא מְחַיֶּה אֶת כָּל הַנְּסוֹגִים אָחוֹר מִקְּדֻשָּׁתוֹ לְהַחֲזִיקָם לְבַל יִפְּלוּ לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם.

EN (our paraphrase): The main point is this. When a person is on a very low level, and still strengthens himself and believes that even there he has hope, for Hashem is found there too, 'if I make my bed in the depths, here You are', then he draws upon himself holiness from the holy Name Havayah spelled out as Sag, which gives life to all who have slipped back from holiness, holding them so they do not fall completely, Heaven forbid.

Scene 3 · LM I:6 §14 (Reb Noson's note) · paragraph §14.1

וְזֶה בְּחִינַת בָּקִי בְּשׁוֹב – שֶׁזֶּה הַבְּקִיאוּת הוּא בְּחִינַת שֵׁם יב"ק הַקָּדוֹשׁ, בְּחִינַת שֵׁם ס"ג.

EN (our paraphrase): And this is expert in returning: this expertise is the holy Name Yabok, the Name Sag.

Scene 4 · LM I:6 §14 (Reb Noson's note) · paragraph §14.2

וְכֵן כְּשֶׁאָדָם זוֹכֶה לָבוֹא לְאֵיזוֹ מַדְרֵגָה בַּקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה, וְאַף־עַל־ פִּי־כֵן אֵינוֹ עוֹמֵד שָׁם, וְהוּא מִתְחַזֵּק וּמִתְגַּבֵּר לַעֲלוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר – אֲזַי מַמְשִׁיךְ הַקְּדֻשָּׁה עַל עַצְמוֹ מִשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ אקי"ק בְּמִלּוּי קס"א, שֶׁהוּא בְּחִינַת בָּקִי בְּרָצוֹא.

EN (our paraphrase): And likewise, when a person reaches some level of high holiness and yet does not stand still there, but strengthens himself to climb higher and higher, he draws holiness upon himself from the holy Name Ekyeh spelled out as Kasa; and this is expert in running.

Scene 5 · LM I:6 §14 (Reb Noson's note) · paragraph §14.3

כִּי הָאָדָם, כְּפִי תְּנוּעוֹתָיו וּכְפִי הִתְחַזְּקוּתוֹ בָּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן גּוֹרֵם לְיַחֵד הַשֵּׁמוֹת לְמַעְלָה, וּמַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הַקְּדֻשָּׁה מִשָּׁם, וְהָבֵן הֵיטֵב:

EN (our paraphrase): For a person, according to his movements and the way he strengthens himself in serving Hashem, causes the Names above to unite, and draws holiness upon himself from there. Understand this well.

Scene 7 · LM I:6 §15 (Reb Noson's note) · paragraph §15.1

וְהִנֵּה מְבֹאָר לְעֵיל, שֶׁעַל־יְדֵי הַדְּמִימָה וְהַשְּׁתִיקָה, שֶׁשּׁוֹתְקִין לַחֲבֵרוֹ כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לִתְשׁוּבָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת כֶּתֶר כַּנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם, כִּי סְיָג לַחָכְמָה שְׁתִיקָה כַּנַּ"ל, כִּי צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת, וַאֲפִלּוּ הַחוֹלְקִים עָלָיו וּמְבַזִּין אוֹתוֹ, צָרִיךְ לְדוּנָם לְכַף זְכוּת וְלִשְׁתֹּק לָהֶם, וְעַל־יְדֵי־ זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת כֶּתֶר,

EN (our paraphrase): It was explained above that through stillness and silence, staying silent toward one's fellow when he insults him, a person earns teshuvah, which is keter, for a fence for wisdom is silence. For one must be very careful to judge every person favourably. Even those who argue with him and insult him, he must judge favourably and be silent toward them; and through this, keter is made,

Scene 8 · Midrash Vayikra Rabbah, as quoted in LM I:6 · paragraph §15.2, §15.3

כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ: מָשָׁל לְאֶחָד, שֶׁמָּצָא אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה כֶּתֶר. אָמַר לוֹ: בִּשְׁבִיל מִי, אָמַר לוֹ: בִּשְׁבִיל הַמֶּלֶךְ. אָמַר לוֹ: כֵּיוָן שֶׁהוּא לְצֹרֶךְ הַמֶּלֶךְ, כָּל אֶבֶן טוֹב שֶׁתִּמְצָא תִּקְבָּעֶנּוּ בּוֹ,

EN (our paraphrase): As the Midrash brings: a parable of one who found his friend making a crown. He asked him: for whom? He said: for the king. He said to him: since it is for the king, set into it every precious stone you find.

Scene 9 · LM I:6 §15 (Reb Noson's note) · paragraph §15.4

כָּךְ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת כֶּתֶר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְצָרִיךְ לְהַכְנִיס בּוֹ כָּל מִין אֲבָנִים טוֹבוֹת שֶׁאֶפְשָׁר לִמְצֹא, דְּהַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִשְׁתַּדֵּל לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אַחַר כָּל צַד זְכוּת וְדָבָר טוֹב שֶׁאֶפְשָׁר לִמְצֹא בְּיִשְׂרָאֵל, וְלָדוּן אֶת הַכֹּל לְכַף זְכוּת, כִּי הֵם בְּחִינַת כֶּתֶר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל, וְכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הֱוֵי דָּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת.

EN (our paraphrase): So every Jew is a crown for Hashem, and one must set into him every kind of precious stone that can be found. That is, one must try to search out every side of merit and every good thing that can be found in a Jew, and judge everyone favourably, for they are a crown for Hashem; as our Sages said: judge every person favourably.

Scene 10 · LM I:6 §15 (Reb Noson's note) · paragraph §15.5

נִמְצָא, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁדָּנִים אֶת הַכֹּל לְכַף זְכוּת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה שׁוֹתְקִין לוֹ כְּשֶׁמְּבַזֶּה אוֹתוֹ, כִּי מוֹצְאִין בּוֹ זְכוּת, שֶׁאֵינוֹ חַיָּב כָּל כָּךְ בַּמֶּה שֶּׁמְּבַזֶּה אוֹתוֹ, כִּי לְפִי דַּעְתּוֹ וּסְבָרָתוֹ נִדְמֶה לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לְבַזּוֹת אוֹתוֹ וְכוּ', עַל־יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת כֶּתֶר, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי הַדְּמִימָה וְהַשְּׁתִיקָה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת כֶּתֶר כַּנַּ"ל, וְהָבֵן:

EN (our paraphrase): So by judging everyone favourably, he stays silent when someone insults him, because he finds merit in him: the other is not so guilty for insulting him, since by his own mind and reasoning it seems right to him to do it. Through this keter is made; as above, through stillness and silence keter is made. Understand this.

Hebrew phrases in the Explainer

Scene 2 · §1.2: כִּי מִי שֶׁרוֹדֵף אַחַר הַכָּבוֹד אֵינוֹ זוֹכֶה לִכְבוֹד אֱלֹקִים, אֶלָּא לְכָבוֹד שֶׁל מְלָכִים,

Scene 3 · §1.3: אֲבָל מִי שֶׁבּוֹרֵחַ מִן הַכָּבוֹד,

Scene 4 · §2.1: וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה – כְּשֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ יִדֹּם וְיִשְׁתֹּק,

Scene 5 · §2.4: כִּי כֶּתֶר לְשׁוֹן הַמְתָּנָה,

Scene 6 · §2.5: כִּי עֲדַיִן הַדָּם שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי שֶׁבַּלֵּב,

Scene 7 · §2.6: וְתִקּוּן לָזֶה – שֶׁיַּהֲפֹךְ דַּם לְדֹם,

Scene 8 · §3.1: וְצָרִיךְ לֶאֱחֹז תָּמִיד בְּמִדַּת הַתְּשׁוּבָה,

Scene 9 · §3.4: כִּי מִתְּחִלָּה, כְּשֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה, עָשָׂה לְפִי הַשָּׂגָתוֹ,

Scene 10 · §3.5: וְזֶה בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, שֶׁיִּהְיֶה כֻּלּוֹ שַׁבָּת,

Scene 11 · §4.1: וְצָרִיךְ לִהְיוֹת לוֹ שְׁנֵי בְּקִיאוּת, הַיְנוּ בָּקִי בְּרָצוֹא, בָּקִי בְּשׁוֹב,

Scene 12 · §5.1: וְזֶה בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל תְּמוּנַת א.

Scene 13 · §5.4: וְזֶה אוֹתִיּוֹת אָדָם, אָלֶ"ף דֹּם,

Scene 14 · §5.9: כִּי תְּשׁוּבָה צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּשָׁלֹשׁ תְּנָאִים,

Scene 15 · §6.5: וְשׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָן וְאֵינָם מְשִׁיבִים.

Scene 16 · §7.5: שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל,

Scene 17 · §8.4: וַאֲצַוֶּנּוּ – כִּי משֶׁה הָיָה צָרִיךְ אָז לִמְסֹר הַכֹּל לִיהוֹשֻׁעַ,

Scene 18 · §11.3: גַּם כֵּן אַל יִתְיָאֵשׁ עַצְמוֹ לְעוֹלָם,

Scene 19 · §12.1: כִּי בָּקִי הוּא בְּחִינַת שֵׁם יב"ק הַנַּ"ל, שֶׁהוּא אוֹתִיּוֹת בָּקִי,

Scene 20 · §14.3: כִּי הָאָדָם, כְּפִי תְּנוּעוֹתָיו וּכְפִי הִתְחַזְּקוּתוֹ בָּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן גּוֹרֵם לְיַחֵד הַשֵּׁמוֹת לְמַעְלָה,

Scene 21 · §15.4: כָּךְ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת כֶּתֶר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ,

Hebrew phrases in the 1-minute recap

Scene 2 · §1.3: אֲבָל מִי שֶׁבּוֹרֵחַ מִן הַכָּבוֹד,

Scene 3 · §2.1: וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה – כְּשֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ יִדֹּם וְיִשְׁתֹּק,

Scene 4 · §2.6: וְתִקּוּן לָזֶה – שֶׁיַּהֲפֹךְ דַּם לְדֹם,

Scene 5 · §3.3: נִמְצָא, שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַל הַתְּשׁוּבָה הָרִאשׁוֹנָה,

Scene 6 · §15.4: כָּךְ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת כֶּתֶר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ,

⬇ Download sources (text)