# Sources — Likutei Moharan II:32 (Hidden Tzaddikim and Lost Books)

## Texts used

- Hebrew: Likutei Moharan Tinyana (Part II), Torah 32, edition 'Likutei Moharan Tinyana – rabenubook.com', public domain, via Sefaria — https://www.sefaria.org/Likutei_Moharan%2C_Part_II.32
- English: our own paraphrase of the Hebrew, written for these videos. It is not copied from any published translation.
- Verses and teachings of the Sages appear only as Rebbe Nachman quotes them inside this Torah.

## How the text is shown

- The Divine Name is shown as ה' and voiced as Hashem. Other Names are written in the customary form (אֱלֹקִים, קֵ-ל, קָהּ, שַׁ-דַּ-י, אֲדֹ-נָ-י, אֶקְיֶ-ה, צְבָקוֹת). No full Name is written or voiced.
- Parenthetical source references inside the printed Hebrew are left off the screen to save space; the citation line names the source instead.
- Long paragraphs are shown in consecutive pieces. Every Hebrew word on screen is from the edition above; nothing is reworded.
- Cards labelled EXPLANATION (green), and every line marked 'our own reflection — not a quote', are our own words, not quotations.

## Notes

- Part 1, scene 4: 'With him' is the Rebbe himself, speaking of his own teachings.
- Part 1, scene 11: The Midrash plays on the word 'lo sinaf' and 'af', the nose; we keep the wording brief.
- Part 2, scene 2: This follows the Torah's law of the sotah (Bamidbar 5); we keep the wording brief and modest.

## Every on-screen quotation in the full shiur, by part

### Part 1 — Hidden Teachings and Lost Books

- Scene 3 · LM II:32 §1 · paragraph §1.1
  - HE: יֵשׁ צַדִּיקִים גְּנוּזִים, וְהֵם יוֹדְעִים פָּנִים בַּתּוֹרָה, אַךְ הֵם צְרִיכִים לְהַעֲלִים תּוֹרָתָם, וּכְמוֹ שֶׁמְּסַפְּרִין מַעֲשֶׂה מֵהַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב עִם הַדַּרְשָׁן.
  - EN (our paraphrase): There are hidden tzaddikim who know the face of the Torah, but they must conceal their Torah, as they tell the story of the Baal Shem Tov with the preacher.
- Scene 4 · LM II:32 §1 · paragraph §1.2
  - HE: וְגַם אֶצְלוֹ יֵשׁ לִפְעָמִים, שֶׁיּוֹדֵעַ תּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ פָּנִים, דְּהַיְנוּ פָּנִים בַּתּוֹרָה, וְהוּא צָרִיךְ לְהַעְלִימָהּ, וְאֵינוֹ אוֹמְרָהּ, וְלִפְעָמִים אֵינוֹ כּוֹתְבָהּ כְּלָל, וְלִפְעָמִים כּוֹתְבָהּ וְאַחַר־כָּךְ שׂוֹרְפָהּ. וּבֶאֱמֶת אִם הָיְתָה נִכְתֶּבֶת, הָיָה מִזֶּה סֵפֶר וְהָיָה בָּא בְּתוֹךְ הָעוֹלָם. וְגַם יֵשׁ בָּהֶם שֵׁמוֹת, בְּחִינַת שְׁמִי שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה, אַךְ הָעוֹלָם מְקַלְקְלִין זֹאת, וּצְרִיכִין לְהַעְלִימָהּ וּלְשׂוֹרְפָהּ.
  - EN (our paraphrase): And with him too, sometimes he knows a teaching that has a face, the face of the Torah, and he must hide it, and does not say it; sometimes he does not write it at all; sometimes he writes it and then burns it. In truth, had it been written, it would have become a book and come into the world. And there are Names in them, 'My Name written in holiness', but the world spoils this, and they must be hidden and burned.
- Scene 5 · LM II:32 §1 · paragraph §1.3
  - HE: אֲבָל הוּא טוֹבָה לְהָעוֹלָם, מַה שֶּׁנֶּעְלָם וְנִשְׂרָף תּוֹרוֹת וּסְפָרִים הַלָּלוּ. כִּי גַּם יֵשׁ כַּמָּה סְפָרִים, שֶׁכְּבָר נַעֲשׂוּ סְפָרִים וְנִמְחוּ וְנֶאֶבְדוּ מִן הָעוֹלָם, כִּי בְּוַדַּאי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַקַּדְמוֹנִים, תַּנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, עָשׂוּ סְפָרִים הַרְבֵּה, אַךְ נֶאֶבְדוּ.
  - EN (our paraphrase): But it is a kindness to the world that these teachings and books are hidden and burned. For there are also many books that were already made and were erased and lost from the world; surely the great early tzaddikim, the Tannaim and Amoraim and the like, made many books, but they were lost.
- Scene 6 · LM II:32 §1, on Melachim I 12:28 · paragraph §1.4
  - HE: אַךְ הוּא טוֹבָה לְהָעוֹלָם, כִּי אִם לֹא הָיָה זֹאת, לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָנוּ כְּלָל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי יֵשׁ הַרְבֵּה סִפְרֵי מִינִין, שֶׁאִם הָיוּ, חַס וְשָׁלוֹם, מִתְפַּשְּׁטִין בָּעוֹלָם, לֹא הָיָה אֶפְשָׁר כְּלָל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי יָרָבְעָם בֶּן נְבָט, שֶׁעָשָׂה שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב וְאָמַר: הִנֵּה אֱלֹקֶיךָ יִשְׂרָאֵל וְכוּ', וְהִטְעָה כָּל יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵיהֶם
  - EN (our paraphrase): But it is a kindness to the world, for otherwise it would be impossible for us to come close to Hashem at all. There are many books of heresy which, if they spread in the world, Heaven forbid, would make it impossible to come close to Hashem. For Yeravam ben Nevat made two golden calves proclaimed them Israel's gods, and led all Israel astray after them.
- Scene 7 · LM II:32 §1 · paragraph §1.4
  - HE: הֲיַעֲלֶה עַל הַדַּעַת, שֶׁהִטְעָה עַם רָב בִּשְׁטוּת כָּזֶה לַעֲבֹד עֲגָלִים, אַךְ בְּוַדַּאי הָיָה בָּזֶה חָכְמוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד מְאֹד שֶׁל אֶפִּיקוֹרְסוּת, וְאִם הָיָה, חַס וְשָׁלוֹם חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְלָן, נִמְצָא עַתָּה דַף אֶחָד מִסְּפָרִים הַלָּלוּ, חַס וְשָׁלוֹם, הָיוּ מִתְרַחֲקִים מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל. וּבִשְׁבִיל זֶה הוּא טוֹבָה מַה שֶּׁנִּתְעַלְּמִין וְנִשְׂרָפִין הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים הַנַּ"ל:
  - EN (our paraphrase): Can one imagine that he misled a great people with such foolishness, to serve calves? Surely there was very, very great cleverness of heresy in it. And if, Heaven forbid, one page of those books existed now, people would be very far from Hashem, and could not come close to Him at all. That is why it is a kindness that the holy books are hidden and burned.
- Scene 9 · LM II:32 §2, on Mishlei 18:10 and the Zohar · paragraph §2.1
  - HE: כִּי הַסֵּפֶר הוּא בְּחִינַת שֵׁם ה', בִּבְחִינַת: מִגְדַּל עֹז שֵׁם ה', בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב. וְאִיתָא בַּזֹּהַר: שֵׁם ה' – דָּא סֵפֶר, כִּי סֵפֶר בְּמִסְפַּר שֵׁם, כַּמּוּבָא. כִּי הַסֵּפֶר הוּא בְּחִינַת שְׁמִי שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה, וְנִתְפַּשֵּׁט בָּעוֹלָם וְעוֹשֶׂה שֵׁם.
  - EN (our paraphrase): For a book is the Name of Hashem, as in 'The Name of Hashem is a tower of strength; the tzaddik runs into it and is raised high'. The Zohar says: 'the Name of Hashem', this is a book, for sefer equals shem in gematria. For a book is 'My Name written in holiness', which spreads in the world and makes a name.
- Scene 10 · LM II:32 §2 · paragraph §2.2
  - HE: וְדַע, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ. כִּי כָל אֶחָד כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ וְטָהֳרָתוֹ, כֵּן יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת מָשִׁיחַ, וְצָרִיךְ לִשְׁמֹר מְאֹד, שֶׁלֹּא יִתְקַלְקֵל בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁלּוֹ. וְעִקָּר הַדָּבָר שֶׁבּוֹ תָּלוּי בְּחִינוֹת מָשִׁיחַ הוּא שְׁמִירָה מִנִּאוּף.
  - EN (our paraphrase): And know that each person must guard the aspect of Mashiach that he has. For each one, according to his holiness and purity, has an aspect of Mashiach, and must guard it greatly, so that it is not spoiled. And the main thing on which it depends is guarding against immorality.
- Scene 11 · LM II:32 §2, on Eichah 4:20 and Bamidbar Rabbah 10 · paragraph §2.3
  - HE: כִּי מָשִׁיחַ הוּא בְּחִינוֹת חֹטֶם, בִּבְחִינוֹת: רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה'; וְנִאוּף תָּלוּי בַּחֹטֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: לֹא תִנְאָף, וְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ: לֹא תֵהָנֶה אַף. וְצָרִיךְ לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מְאֹד אֲפִלּוּ מֵרֵיחַ נִאוּף, כִּי הוּא פּוֹגֵם בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֹטֶם כַּנַּ"ל.
  - EN (our paraphrase): For Mashiach is the nose, as in 'the breath of our nostrils, the anointed of Hashem'; and that sin depends on the nose, as it is written 'lo sinaf', which the Midrash reads, 'do not take pleasure with the nose'. So one must guard himself greatly even from its scent, for it damages his aspect of Mashiach, which is the nose.
- Scene 12 · LM II:32 §2, on Bereishis 1:2 and the Zohar · paragraph §2.4
  - HE: וּבְחִינַת מָשִׁיחַ הוּא שׁוֹרֶה עַל אַנְפֵּי אוֹרַיְתָא, דְּהַיְנוּ הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁמְּגַלִּין הַפָּנִים שֶׁל תּוֹרָה, וְשָׁם מְרָחֵף רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, בִּבְחִינַת: וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם. רוּחַ אֱלֹקִים – דָּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁמְּרַחֵף עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וּמַיִם הוּא הַתּוֹרָה, כַּמּוּבָא:
  - EN (our paraphrase): The aspect of Mashiach rests on the faces of the Torah, the holy books that reveal the face of the Torah, and there the spirit of Mashiach hovers, as in 'and the spirit of Elokim hovered over the face of the waters'. The spirit of Elokim: this is the spirit of Mashiach, hovering over the face of the waters; and water is the Torah.

### Part 2 — The Spirit of Mashiach and Peace in the Home

- Scene 2 · LM II:32 §3, on Bamidbar 5:14 · paragraph §3.1
  - HE: וְדַע, שֶׁבְּחִינַת רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה' נַעֲשֶׂה רוּחַ־קִנְאָה, שֶׁהוֹלֵךְ וּמְקַנֵּא; בְּכָל מָקוֹם שֶׁמּוֹצֵא שָׁם נִאוּף, הוּא נַעֲשֶׂה רוּחַ־קִנְאָה וּמְקַנֵּא עַל זֶה לְגֹדֶל קְדֻשָּׁתוֹ וְטָהֳרָתוֹ. וּפְעָמִים מְקַנֵּא וְהִיא נִטְמָאָה, אוֹ עָבַר עָלָיו רוּחַ־קִנְאָה וְכוּ' וְהִיא לֹא נִטְמָאָה, כִּי לְגֹדֶל עֹצֶם קְדֻשָּׁתוֹ וְטָהֳרָתוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא נִטְמְאָה, הוּא מְקַנֵּא עַל הַסְּתִירָה לְבַד, כִּי נֶחֱשָׁב פְּגָם כְּנֶגֶד עֹצֶם טָהֳרָתוֹ שֶׁל הָרוּחַ־קִנְאָה, וְנַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי־זֶה לִפְעָמִים גֵּט.
  - EN (our paraphrase): And know that 'the breath of our nostrils, the anointed of Hashem' becomes a spirit of jealousy: wherever it finds immorality, it is zealous over it, from its great holiness and purity. Sometimes it is jealous and she was defiled; or 'a spirit of jealousy passed over him, and she was not defiled': from its great purity it is jealous even over seclusion alone, and through this sometimes a get comes about.
- Scene 3 · LM II:32 §3, on Devarim 24:1 and Bamidbar 5 · paragraph §3.2
  - HE: וְעַל־כֵּן נִקְרָא הַגֵּט סֵפֶר כְּרִיתוּת, כִּי נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַסֵּפֶר, שֶׁשָּׁם שׁוֹרָה רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא הָרוּחַ־קִנְאָה כַּנַּ"ל. אוֹ שֶׁמַּשְׁקֶה אוֹתָהּ מַיִם מְאָרְרִים, וַאֲזַי נִבְדֶּקֶת אִם נִטְמְאָה וְכוּ', וְאִם לָאו, אֲזַי אַדְּרַבָּא: וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע וְכוּ':
  - EN (our paraphrase): So a get is called a sefer krisus, a book of separation, because it comes about through the book on which rests the spirit of Mashiach, which is the spirit of jealousy. Or he has her drink the bitter waters, and she is tested; and if she was not defiled, then on the contrary, 'she shall be cleared and shall bear children'.
- Scene 5 · LM II:32 §4 · paragraph §4.1
  - HE: וְדַע, שֶׁיֵּשׁ יִחוּדָא תַּתָּאָה שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁהוּא בְּכַשְׁרוּת גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁבּוֹ תָּלוּי יִחוּדָא עִלָּאָה. שֶׁהַזּוּג, דְּהַיְנוּ הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה, כְּשֵׁרִים כָּל־כָּךְ, שֶׁהִיא כְּשֵׁרָה מְאֹד וְאֵין בָּהּ שׁוּם שֶׁמֶץ פְּסוּל, וְגַם הוּא כָּשֵׁר מְאֹד, וְזִוּוּגָם בְּכַשְׁרוּת וּבִקְדֻשָּׁה כָּל־כָּךְ, שֶׁבּוֹ תָּלוּי יִחוּדָא עִלָּאָה. כִּי אִישׁ וְאִשָּׁה, זָכוּ – שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵּינֵיהֶם,
  - EN (our paraphrase): And know that there is a lower unification in this world, in such great fitness, holiness and purity, that the upper unification depends on it: the couple, the man and the woman, are so worthy, she very worthy with no trace of blemish, and he too very worthy, and their bond is in such fitness and holiness that the upper unification depends on it. For husband and wife, if they are worthy, the Shechinah dwells between them.
- Scene 6 · LM II:32 §4, on Sotah 17a · paragraph §4.1
  - HE: כִּי יֵשׁ בּוֹ יוּ"ד וּבָהּ הֵ"א, שֶׁזֶּהוּ יִחוּדָא עִלָּאָה. וְזֶה הַזִּוּוּג וְהַיִּחוּדָא תַּתָּאָה הוּא יָקָר מְאֹד מְאֹד, מֵאַחַר שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם נַעֲשֶׂה יִחוּדָא תַּתָּאָה בִּקְדֻשָּׁה כָּזוֹ, שֶׁבּוֹ תָּלוּי יִחוּדָא עִלָּאָה.
  - EN (our paraphrase): For in the man there is a yud and in the woman a hei, and that is the upper unification. This bond, this lower unification, is very, very precious, since in this world a lower unification is made in such holiness that the upper unification depends on it.
- Scene 7 · LM II:32 §4, on the Zohar and Shir HaShirim 8:6 · paragraph §4.2
  - HE: וְהִנֵּה הָרוּחַ־קִנְאָה שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ כַּנַּ"ל, שֶׁהוּא מְקַנֵּא עַל נִאוּף, מַה הוּא עוֹשֶׂה כָּאן, מֵאַחַר שֶׁהֵם קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים מְאֹד, אַךְ דַּע, שֶׁכָּאן בָּא הָרוּחַ־קִנְאָה בִּשְׁבִיל אַהֲבָה. כִּי אִיתָא בַּזֹּהַר: כָּל רְחִימוּתָא דְּלָא קְשִׁיר עִמָּהּ קִנְאָה, לַאו רְחִימוּתָא רְחִימָא, הַדָּא הוּא דִּכְתִיב: כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה כִּשְׁאוֹל קִנְאָה.
  - EN (our paraphrase): Now the spirit of jealousy, the spirit of Mashiach, which is zealous against immorality: what is it doing here, since they are very holy and pure? But know that here the spirit of jealousy comes for the sake of love. For the Zohar says: any love not bound up with jealousy is not true love, as it is written, 'love is strong as death, jealousy is hard as the grave'.
- Scene 8 · LM II:32 §4 · paragraph §4.2
  - HE: כִּי הַקִּנְאָה מוֹרָה עַל אַהֲבָה. כִּי מֵחֲמַת גֹּדֶל הָאַהֲבָה הוּא מְקַנֵּא בָּהּ: אַל תִּסָּתְרִי, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְקַלְקֵל הָאַהֲבָה, חַס וְשָׁלוֹם, וְזֶה פּוֹעֵל כָּאן הָרוּחַ־קִנְאָה הַנַּ"ל בִּשְׁבִיל אַהֲבָה כַּנַּ"ל.
  - EN (our paraphrase): For jealousy shows love: from the greatness of his love he is jealous for her, 'do not be secluded', so that the love will not be spoiled, Heaven forbid. And this is what the spirit of jealousy does here, for the sake of love.
- Scene 9 · LM II:32 §4 · paragraph §4.3
  - HE: אַךְ מֵחֲמַת שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן זֶה הַיִּחוּדָא תַתָּאָה הוּא בְּזֶה הָעוֹלָם, יוּכַל לְהִתְקַלְקֵל הַשָּׁלוֹם שֶׁבֵּינֵיהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי הָרוּחַ־קִנְאָה. כִּי הַקִּנְאָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא בִּשְׁבִיל אַהֲבָה, יְכוֹלָה לְהַטִּיל מַחֲלֹקֶת, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַנֵּא לָהּ וְכוּ':
  - EN (our paraphrase): But since this lower unification is still in this world, the peace between them can be spoiled, Heaven forbid, through the spirit of jealousy. For jealousy, even for love's sake, can cast strife, Heaven forbid.
- Scene 10 · LM II:32 §5 · paragraph §5.1
  - HE: וְעַל־כֵּן דַּע, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים לְהַעֲלִים תּוֹרָתָם, לְשָׂרְפָן וּלְהַאֲבִידָן כַּנַּ"ל, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִסְתַּלֵּק הָרוּחַ־קִנְאָה, שֶׁלֹּא יְקַלְקֵל, חַס וְשָׁלוֹם, שְׁלוֹם הַזּוּג הַקָּדוֹשׁ הַנַּ"ל.
  - EN (our paraphrase): So know that this is why the great tzaddikim must hide their Torah, burning and losing it: so that the spirit of jealousy departs, and does not spoil, Heaven forbid, the peace of that holy couple.
- Scene 11 · LM II:32 §5 · paragraph §5.2
  - HE: כִּי יִחוּדָא תַּתָּאָה שֶׁלָּהֶם יָקָר מְאֹד, וּכְשֶׁנִּתְקַלְקֵל שָׁלוֹם שֶׁבֵּינֵיהֶם עַל־יְדֵי הָרוּחַ־קִנְאָה כַּנַּ"ל, הוּא הֶפְסֵד גָּדוֹל מְאֹד. וְעַל־כֵּן מֻכְרָחִין שֶׁיִּהְיוּ נֶאֱבָדִין הַתּוֹרוֹת וְהַסְּפָרִים הַנַּ"ל, כְּדֵי לְסַלֵּק הָרוּחַ־קִנְאָה. כִּי הָרוּחַ־קִנְאָה הוּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא שׁוֹרֶה עַל אַנְפֵּי אוֹרַיְתָא, דְּהַיְנוּ הַסְּפָרִים כַּנַּ"ל; נִמְצָא, כְּשֶׁנִּשְׂרָפִין וְנֶאֱבָדִין הַסְּפָרִים, מִמֵילָא נִסְתַּלֵּק הָרוּחַ־קִנְאָה, שֶׁהוּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁשּׁוֹרֶה עַל הַסְּפָרִים כַּנַּ"ל.
  - EN (our paraphrase): For their lower unification is very precious, and if the peace between them were spoiled through the spirit of jealousy, it would be a very great loss. So the teachings and books must be lost, to remove the spirit of jealousy. For the spirit of jealousy is the spirit of Mashiach, which rests on the faces of the Torah, the books; so when the books are burned and lost, the spirit of jealousy that rests on them departs by itself.
- Scene 12 · LM II:32 §5 · paragraph §5.3
  - HE: וְזֶהוּ סוֹד שְׁמִי שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה יִמָּחֶה, כִּי הַסֵּפֶר הוּא בְּחִינַת שֵׁם ה', בְּחִינַת שְׁמִי שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְאָמְרָה תּוֹרָה, שֶׁיִּמָּחֶה וְיֵאָבֵד כְּדֵי לְהַטִּיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, דְּהַיְנוּ זוּג הַקָּדוֹשׁ הַנַּ"ל, שֶׁבִּשְׁבִיל הַשָּׁלוֹם שֶׁבֵּינֵיהֶן נִמְחִין וְנֶאֱבָדִין הַסְּפָרִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁמִי שֶׁנִּכְתַּב בִּקְּדֻשָּׁה כַּנַּ"ל.
  - EN (our paraphrase): This is the secret of 'My Name, written in holiness, shall be erased'. For a book is the Name of Hashem, My Name written in holiness; and the Torah said it should be erased and lost to make peace between a man and his wife, that holy couple. For the sake of the peace between them, the books, My Name written in holiness, are erased and lost.
- Scene 13 · LM II:32 §5, on Shabbos 116a · paragraph §5.4
  - HE: וַאֲזַי נוֹשְׂאִין קַל־וָחֹמֶר לְמַעְלָה: וּמָה שְׁמִי שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים הַנַּ"ל, אָמְרָה תּוֹרָה יִמָּחֶה בִּשְׁבִיל לְהַטִּיל שָׁלוֹם וְכוּ', סִפְרֵי הַמִּינִין שֶׁהֵם מַטִּילִין שִׂנְאָה וְתַחֲרוּת בֵּין יִשְׂרָאֵל וְכוּ', עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיִּמָּחוּ וְיֵאָבְדוּ וְיֵעָקְרוּ מִן הָעוֹלָם, שֶׁיִּמַח וְיֵעָקֵר זִכְרָם מִן הָעוֹלָם. נִמְצָא שֶׁעַל־יְדֵי אֲבֵדַת הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים בָּא טוֹבָה, שֶׁנֶּאֱבָדִין וְנֶעֱקָרִין סִפְרֵי הַמִּינִין, וַאֲזַי יְכוֹלִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אָמֵן:
  - EN (our paraphrase): And then a kal vachomer is made above: if 'My Name written in holiness', the holy books, the Torah said may be erased to make peace, then the books of heresy, which cast hatred and rivalry in Israel, how much more must they be erased, lost and uprooted from the world, and their memory erased. So through the loss of the holy books comes good: the books of heresy are lost and uprooted, and then we can come close to Him. Amen.

## Hebrew phrases in the Explainer

- Scene 2 · §1.1: יֵשׁ צַדִּיקִים גְּנוּזִים, וְהֵם יוֹדְעִים פָּנִים בַּתּוֹרָה, אַךְ הֵם צְרִיכִים לְהַעֲלִים תּוֹרָתָם,
- Scene 3 · §1.2: וְלִפְעָמִים כּוֹתְבָהּ וְאַחַר־כָּךְ שׂוֹרְפָהּ.
- Scene 4 · §1.3: אֲבָל הוּא טוֹבָה לְהָעוֹלָם, מַה שֶּׁנֶּעְלָם וְנִשְׂרָף תּוֹרוֹת וּסְפָרִים הַלָּלוּ.
- Scene 5 · §1.4: כִּי יֵשׁ הַרְבֵּה סִפְרֵי מִינִין,
- Scene 6 · §2.1: מִגְדַּל עֹז שֵׁם ה', בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב.
- Scene 7 · §2.2: שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ.
- Scene 8 · §2.4: וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם.
- Scene 9 · §3.1: נַעֲשֶׂה רוּחַ־קִנְאָה, שֶׁהוֹלֵךְ וּמְקַנֵּא;
- Scene 10 · §4.1: זָכוּ – שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵּינֵיהֶם,
- Scene 11 · §4.2: כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה כִּשְׁאוֹל קִנְאָה.
- Scene 12 · §5.1: צְרִיכִין הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים לְהַעֲלִים תּוֹרָתָם,
- Scene 13 · §5.3: שְׁמִי שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה יִמָּחֶה,

## Hebrew phrases in the 1-minute recap

- Scene 2 · §1.1: יֵשׁ צַדִּיקִים גְּנוּזִים, וְהֵם יוֹדְעִים פָּנִים בַּתּוֹרָה, אַךְ הֵם צְרִיכִים לְהַעֲלִים תּוֹרָתָם,
- Scene 3 · §1.3: אֲבָל הוּא טוֹבָה לְהָעוֹלָם, מַה שֶּׁנֶּעְלָם וְנִשְׂרָף תּוֹרוֹת וּסְפָרִים הַלָּלוּ.
- Scene 4 · §2.4: וּבְחִינַת מָשִׁיחַ הוּא שׁוֹרֶה עַל אַנְפֵּי אוֹרַיְתָא,
- Scene 5 · §5.3: שֶׁיִּמָּחֶה וְיֵאָבֵד כְּדֵי לְהַטִּיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ,