# Sources — Likutei Moharan II:19 (Simplicity Is the Goal)

## Texts used

- Hebrew: Likutei Moharan Tinyana (Part II), Torah 19, edition 'Likutei Moharan Tinyana – rabenubook.com', public domain, via Sefaria — https://www.sefaria.org/Likutei_Moharan%2C_Part_II.19
- English: our own paraphrase of the Hebrew, written for these videos. It is not copied from any published translation.
- Verses and teachings of the Sages appear only as Rebbe Nachman quotes them inside this Torah.

## How the text is shown

- The Divine Name is shown as ה' and voiced as Hashem. Other Names are written in the customary form (אֱלֹקִים, קֵ-ל, קָהּ, שַׁ-דַּ-י, אֲדֹ-נָ-י, אֶקְיֶ-ה, צְבָקוֹת). No full Name is written or voiced.
- Parenthetical source references inside the printed Hebrew are left off the screen to save space; the citation line names the source instead.
- Long paragraphs are shown in consecutive pieces. Every Hebrew word on screen is from the edition above; nothing is reworded.
- Cards labelled EXPLANATION (green), and every line marked 'our own reflection — not a quote', are our own words, not quotations.

## Notes

- Part 2, scene 14: Reb Noson adds that he did not hear this Torah from the Rebbe's own holy mouth.

## Every on-screen quotation in the full shiur, by part

### Part 1 — Simplicity Is the Goal

- Scene 3 · LM II:19 §1 · paragraph §1.1
  - HE: עִקָּר הַתַּכְלִית וְהַשְּׁלֵמוּת הוּא רַק לַעֲבֹד הַשֵּׁם בִּתְמִימוּת גָּמוּר, בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת כְּלָל.
  - EN (our paraphrase): The main goal and perfection is only to serve Hashem with complete simplicity, without any clever wisdoms at all.
- Scene 4 · LM II:19 §1 · paragraph §1.2
  - HE: כִּי יֵשׁ מְחַקְּרִים שֶׁאוֹמְרִים, שֶׁעִקָּר הַתַּכְלִית וְהָעוֹלָם הַבָּא הוּא רַק לָדַעַת כָּל דָּבָר כְּמוֹת שֶׁהוּא, כְּגוֹן לֵידַע הַכּוֹכָב כְּמוֹ שֶׁהוּא, לֵידַע מַהוּתוֹ וּמִפְּנֵי מָה עוֹמֵד בַּמָּקוֹם הַהוּא.
  - EN (our paraphrase): For there are philosophers who say that the main goal, and the World to Come, is only to know each thing as it is: for example, to know a star as it is, its essence, and why it stands in its place.
- Scene 5 · LM II:19 §1 · paragraph §1.3
  - HE: כִּי יֵשׁ מַשְׂכִּיל וּמֻשְׂכָּל וְשֵׁכֶל, דְּהַיְנוּ הַכֹּחַ הַמַּשְׂכִּיל, וְהַשֵּׂכֶל בְּעַצְמוֹ, וְהַדָּבָר הַמֻּשְׂכָּל, וְזֶהוּ הַתַּכְלִית וְהָעוֹלָם הַבָּא אֶצְלָם, שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה אֶחָד מֵהַמַּשְׂכִּיל וְהַמֻשְׂכָּל וְהַשֵּׂכֶל, וְהֵם מְבַלִּים יְמֵיהֶם עַל זֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה לַחֲקֹר וּלְהַשִּׂיג הַמֻּשְׂכָּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ הַתַּכְלִית אֶצְלָם, וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ הָעוֹלָם הַבָּא לְדַעְתָּם. רַק שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁמְּלֻבָּשִׁין בְּגוּף, אֵין לָהֶם תַּעֲנוּג כָּל־כָּךְ מִן הַחֲקִירוֹת, וּבָעוֹלָם הַבָּא שֶׁיִּתְפַּשְּׁטוּ מֵהַגּוּף, יִתְעַנְּגוּ מְאֹד מִזֶּה. וּלְדַעְתָּם הָרָעָה, עִקָּר הַשָּׂגַת הַתַּכְלִית הוּא עַל־יְדֵי חֲקִירוֹת וְחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת שֶׁלָּהֶם.
  - EN (our paraphrase): For there is the knower, the known, and the knowing: the power that knows, the intellect itself, and the thing known. In their view, the goal and the World to Come is that knower, known and knowing become one. They spend their days investigating to grasp these truths. Here, clothed in a body, the pleasure is small; when they shed the body, they say, they will delight greatly. So in their misguided view, the goal comes through their outside wisdoms.
- Scene 7 · LM II:19 §1, on Yeshayahu 64:3, Tehillim 111:10 · paragraph §1.4
  - HE: אֲבָל בֶּאֱמֶת אֶצְלֵנוּ עִקָּר הַשָּׂגַת הַתַּכְלִית הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּמִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת, לַעֲבֹד הַשֵּׁם עַל־פִּי הַתּוֹרָה בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת. וְעַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכִין לְמַה שֶּׁזּוֹכִין, עַיִן לֹא רָאָתָה וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה' – שֶׁעִקָּר רֵאשִׁית וּקְדִימַת הַחָכְמָה הוּא רַק יִרְאַת ה', שֶׁצָּרִיךְ לְהַקְדִּים הַיִּרְאָה לְהַחָכְמָה.
  - EN (our paraphrase): But in truth, for us the goal is reached only through faith and practical mitzvos: serving Hashem according to the Torah, with simplicity and plainness. Through this itself we merit what we merit, of which it says 'no eye has seen it'. As it says: 'The beginning of wisdom is fear of Hashem.' The first step of wisdom is fear of Hashem; fear must come before wisdom.
- Scene 8 · LM II:19 §1 · paragraph §1.5
  - HE: וְתֵדַע שֶׁאֵין הַדָּבָר כְּדַעְתָּם, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אִם־כֵּן לֹא יַשִּׂיגוּ הַתַּכְלִית, רַק מְתֵי מְעַט מְעַט מְאֹד, דְּהַיְנוּ הַבַּעֲלֵי־שֵׂכֶל פִילוֹסוֹפִים, וּמַה יַּעֲשׂוּ קְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, שֶׁאֵין לָהֶם שֵׂכֶל כָּזֶה לַחֲקֹר חֲקִירוֹת, לָדַעַת הַמֻּשְׂכָּלוֹת, שֶׁהֵם רֹב וְעִקָּר הָעוֹלָם, אֵיךְ יַשִּׂיגוּ הֵם אֶת הַתַּכְלִית.
  - EN (our paraphrase): And know that it is not as they say, Heaven forbid. For then only a very, very few would reach the goal: the philosophers with great minds. And what would the simple people do, who have no mind for such investigation? They are the majority and the heart of the world. How would they reach the goal?
- Scene 9 · LM II:19 §1, on Koheles 12:13 · paragraph §1.6
  - HE: אֲבָל בֶּאֱמֶת עִקָּר הַשָּׂגַת הַתַּכְלִית הוּא רַק עַל־יְדֵי תְּמִימוּת דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ יִרְאַת־הַשֵּׁם וּמִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת בִּפְשִׁיטוּת גָּמוּר. וְזֶהוּ: סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת הָאֱלֹֹקִים יְרָא וְאֶת מִצְו‍ֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם; הַיְנוּ שֶׁשְּׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, מְלַמֵּד אוֹתָנוּ, שֶׁעִקָּר הַשָּׂגַת הַתַּכְלִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף דָּבָר, הוּא רַק עַל־יְדֵי תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת, לְיִרְאָה אֶת ה' וְלִשְׁמֹר מִצְוו‍ֹתָיו בִּפְשִׁיטוּת.
  - EN (our paraphrase): But in truth the goal is reached precisely through simplicity: fear of Hashem and practical mitzvos, in complete plainness. As it says at the end of Koheles: 'The end of the matter, all having been heard: fear Elokim and keep His commandments, for this is all of man.' Shlomo HaMelech teaches that the goal, the 'end of the matter', comes only through simplicity: fearing Hashem and keeping His mitzvos plainly.
- Scene 10 · LM II:19 §1 · paragraph §1.7
  - HE: וְזֶהוּ: סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת הָאֱלֹֹקִים יְרָא וְאֶת מִצְו‍ֹתָיו שְׁמוֹר; שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת, לְיִרְאָה אֶת ה' וּלְקַיֵּם מִצְוו‍ֹתָיו בְּעֻבְדָּא וְכוּ' בִּפְשִׁיטוּת כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁסִּיֵּם: כִּי זֶה כָּל הָאָדָם – הַיְנוּ כִּי זֶה יָכוֹל כָּל אָדָם לְקַיֵּם וּלְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי־זֶה אֶת הַתַּכְלִית, מֵאַחַר שֶׁעִקָּר הוּא אֶת הָאֱלֹקִים יְרָא וְכוּ'. עַל־כֵּן יָכוֹל כָּל אָדָם לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית, כִּי זֶה כָּל אָדָם יָכוֹל לְקַיֵּם:
  - EN (our paraphrase): This is 'fear Elokim and keep His commandments': simplicity, fearing Hashem and doing His mitzvos in deed, plainly. And the verse ends, 'for this is all of man': this, every person can fulfil, and through it reach the goal. Since the main thing is to fear Elokim, every person can reach the goal, because this every person can do.

### Part 2 — Amalek, Faith and Prayer

- Scene 2 · LM II:19 §2 · paragraph §2.1
  - HE: וּבֶאֱמֶת הוּא אִסּוּר גָּדוֹל מְאֹד לִהְיוֹת מְחַקֵּר, חַס וְשָׁלוֹם, וְלִלְמֹד סִפְרֵי הַחָכְמוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. רַק הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל מְאֹד, הוּא יָכוֹל לְהַכְנִיס עַצְמוֹ בָּזֶה, לִלְּמֹד הַשֶּׁבַע חָכְמוֹת.
  - EN (our paraphrase): In truth it is a very great prohibition to be a philosophical investigator, Heaven forbid, and to study the books of those wisdoms. Only a very great tzaddik can enter into this, to learn the seven wisdoms.
- Scene 3 · LM II:19 §2, on Devarim 25:18 · paragraph §2.2
  - HE: כִּי מִי שֶׁנִּכְנַס בְּתוֹךְ הַחָכְמוֹת הַלָּלוּ, חַס וְשָׁלוֹם, יָכוֹל לִפֹּל שָׁם. כִּי יֵשׁ אֶבֶן נֶגֶף בְּכָל חָכְמָה וְחָכְמָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת עֲמָלֵק, שֶׁעַל־יְדֵי הָאֶבֶן הַנֶּגֶף הַזֶּה יְכוֹלִין לִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי עֲמָלֵק הָיָה פִילוֹסוֹף וּמְחַקֵּר וְכָפַר בָּעִקָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְלֹא יָרֵא אֱלֹקִים, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא רַק נוֹהֵג עַל־פִּי חָכְמוֹת, וְאֵין לוֹ יִרְאָה כְּלָל.
  - EN (our paraphrase): For one who enters these wisdoms can fall there, Heaven forbid. In each and every wisdom there is a stumbling stone, which is Amalek. For Amalek was a philosopher who denied the foundation of faith, as it says, 'and he did not fear Elokim': he went only by wisdom, with no fear at all.
- Scene 4 · LM II:19 §2, on Chavakuk 2:4, Mishlei 24:16 · paragraph §2.3
  - HE: אֲבָל הַצַּדִּיק כְּשֶׁנִּכְנָס בְּאֵלּוּ הַשֶּׁבַע חָכְמוֹת, הוּא מַחֲזִיק עַצְמוֹ וְנִשְׁאָר קַיָּם עַל עָמְדוֹ עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה. כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם הַיְנוּ שֶׁהַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הוֹלֵךְ דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַשֶּׁבַע חָכְמוֹת, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁשָּׁם יְכוֹלִין לְהַחֲלִיק וְלִפֹּל עַל־יְדֵי הָאֶבֶן נֶגֶף, בְּחִינַת עֲמָלֵק כַּנַּ"ל, אֲבָל הַצַּדִּיק – שֶׁבַע יִפֹּל, וָקָם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כַּנַּ"ל.
  - EN (our paraphrase): But when the tzaddik enters these seven wisdoms, he holds on and stays standing through faith, as in 'the tzaddik lives by his faith'. For 'seven times the tzaddik falls, and rises': the great tzaddik passes through the seven wisdoms, and though one can slip there on the stumbling stone of Amalek, the tzaddik falls seven times and rises, through faith.
- Scene 5 · LM II:19 §2 · paragraph §2.4
  - HE: וְזֶה: שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם – סוֹפֵי־תֵבוֹת "עֲמָלֵק", שֶׁהוּא הָאֶבֶן נֶגֶף שֶׁל הַשֶּׁבַע חָכְמוֹת, שֶׁעַל־יָדוֹ נוֹפְלִין, חַס וְשָׁלוֹם, אַךְ הַצַּדִּיק שֶׁבַע יִפּוֹל, וָקָם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כַּנַּ"ל.
  - EN (our paraphrase): And this is 'sheva yipol tzaddik vakam': its last letters spell Amalek, the stumbling stone of the seven wisdoms by which people fall, Heaven forbid. But the tzaddik falls seven times and rises, through faith.
- Scene 7 · LM II:19 §2, on Shemos 17:12, Tehillim 119:86 · paragraph §2.5
  - HE: וְזֶה שֶׁכָּתוּב בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ: וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה, בְּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה הֶחֱלִישׁ אֶת עֲמָלֵק, דְּהַיְנוּ הַחָכְמוֹת וְהַחֲקִירוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶה: וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה. יָדָיו – הַיְנוּ בְּחִינַת מִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: כָּל מִצְו‍ֹתֶיךָ אֱמוּנָה. שֶׁעַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּמִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת, שֶׁהֵם הֶפֶךְ בְּחִינַת עֲמָלֵק, הֶחֱלִישׁוֹ כַּנַּ"ל.
  - EN (our paraphrase): This is what is written of Moshe Rabbeinu in the war with Amalek: 'and his hands were faith'. Through faith he weakened Amalek, the wisdoms and investigations. 'His hands' are the practical mitzvos, which are faith, as it says, 'All Your mitzvos are faith.' Through faith and practical mitzvos, the opposite of Amalek, he weakened him.
- Scene 8 · LM II:19 §2, on Targum Onkelos, Shemos 17:12 · paragraph §2.6
  - HE: וֶאֱמוּנָה זֶה תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁתִּרְגֵּם: פְּרִישָׂן בִּצְלּוֹ; כִּי הַתְּפִלָּה מְשַׁנָּה הַטֶּבַע, וְנִתְבַּטְּלִין הַחָכְמוֹת וְהַחֲקִירוֹת, שֶׁהֵם הוֹלְכִים עַל־פִּי הַטֶּבַע.
  - EN (our paraphrase): And faith is prayer, as the Targum translates: 'spread out in prayer'. For prayer changes nature, and so the wisdoms and investigations, which go by nature, fall away.
- Scene 9 · LM II:19 §2, on Devarim 10:21 · paragraph §2.7
  - HE: וְזֶהוּ עִקָּר הַתַּכְלִית אֶצְלֵנוּ, שֶׁתִּהְיֶה הַתְּפִלָּה נִכְלֶלֶת בְּאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת: הוּא תְהִלָּתְךָ וְהוּא אֱלֹקֶיךָ, שֶׁהַתְּפִלָּה וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶחָד, כִּבְיָכוֹל, וְזֶהוּ עִקָּר הַתַּכְלִית בֶּאֱמֶת:
  - EN (our paraphrase): And this, for us, is the true goal: that prayer be included in His oneness, as in 'He is your praise, and He is your Elokim'. Prayer and Hashem are one, as it were; this is the true goal.
- Scene 11 · LM II:19 §3 · paragraph §3.1
  - HE: וְהַמְחַקְּרִים וְהַכּוֹפְרִים מְפָרְשִׁים כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ עַל־פִּי חָכְמוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁלָּהֶם, שֶׁכָּל הַתּוֹרָה, וַאֲפִלּוּ מִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת הַכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה, מְפָרְשִׁים הַכֹּל עַל־פִּי צוּרָה וָשֵׂכֶל; לָא מִבָּעֲיָא מַעֲשִׂיּוֹת הַכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה, אוֹמְרִים שֶׁהֵם מְרַמְּזִים רַק עַל הַנִּמְשָׁל וְהַצּוּרָה לְבַד, דְּהַיְנוּ שִׂכְלִיּוּת שֶׁלָּהֶם, אֶלָּא אֲפִלּוּ מִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת הַמְפֹרָשִׁים בַּתּוֹרָה, מְפָרְשִׁים הַכֹּל שֶׁהֵם מְרַמְּזִים רַק עַל שִׂכְלִיּוּת וְחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם, וְכוֹפְרִים בִּפְשׁוּטוֹ לְגַמְרֵי.
  - EN (our paraphrase): The investigators and deniers explain the whole Torah by their wisdoms and heresy. Not only the stories of the Torah, which they say hint only to an idea; even the practical mitzvos written plainly in the Torah, they explain as hints to their own ideas, and deny their plain meaning entirely.
- Scene 12 · LM II:19 §3, on Tanchuma, Rashi Devarim 25:18 · paragraph §3.2
  - HE: וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁהָיָה עֲמָלֵק חוֹתֵךְ מִילוֹת וְזוֹרֵק כְּלַפֵּי מַעְלָה. כִּי מִילָה הִיא מִצְוָה רִאשׁוֹנָה, שֶׁנִּצְטַוָּה בָּהּ אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁהָיָה רֹאשׁ לַמַּאֲמִינִים. וַעֲמָלֵק, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַפִילוֹסוֹפִים וְהַכּוֹפְרִים, הוּא כּוֹפֵר בְּכָל הַמִּצְווֹת וּמְפָרֵשׁ הַכֹּל עַל שִׂכְלִיּוּת לְבַד כַּנַּ"ל.
  - EN (our paraphrase): This is what the Sages taught: Amalek would cut off the sign of the bris milah and fling it toward Heaven. For milah is the first mitzvah, given to Avraham Avinu, head of all believers. And Amalek, the root of the philosophers and deniers, denies all the mitzvos, and explains everything as ideas alone.
- Scene 13 · LM II:19 §3 · paragraph §3.3
  - HE: וְזֶהוּ: חוֹתֵךְ מִילוֹת וְזוֹרֵק כְּלַפֵּי מַעְלָה – שֶׁכּוֹפֵר בְּמִצְוַת מִילָה, וְזוֹרְקָהּ כְּלַפֵּי מַעְלָה אֶל הַשֵּׂכֶל. כִּי הֵם מְפָרְשִׁים הַכֹּל רַק עַל שִׂכְלִיּוּת לְבַד, וְכוֹפְרִים בַּעֲשִׂיּוֹת הַמִּצְווֹת כַּנַּ"ל. אַשְׁרֵי מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵהֶם כְּלָל.
  - EN (our paraphrase): So 'cutting off the milah and flinging it upward' means denying the mitzvah of milah, flinging it up into the intellect: they explain everything as ideas alone and deny the doing of the mitzvos. Fortunate is one who knows nothing of them at all.
- Scene 14 · LM II:19 §3 · paragraph §3.4
  - HE: וְעַל־כֵּן עִקָּר הַכְנָעָתוֹ – עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בְּחִינַת: וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה וְכוּ', כַּנַּ"ל:
  - EN (our paraphrase): Therefore Amalek is subdued mainly through faith, as in 'and his hands were faith'.

## Hebrew phrases in the Explainer

- Scene 2 · §1.1: עִקָּר הַתַּכְלִית וְהַשְּׁלֵמוּת הוּא רַק לַעֲבֹד הַשֵּׁם בִּתְמִימוּת גָּמוּר, בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת כְּלָל.
- Scene 3 · §1.4: רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה' – שֶׁעִקָּר רֵאשִׁית וּקְדִימַת הַחָכְמָה הוּא רַק יִרְאַת ה', שֶׁצָּרִיךְ לְהַקְדִּים הַיִּרְאָה לְהַחָכְמָה.
- Scene 4 · §1.7: וְזֶה שֶׁסִּיֵּם: כִּי זֶה כָּל הָאָדָם
- Scene 5 · §2.2: כִּי יֵשׁ אֶבֶן נֶגֶף בְּכָל חָכְמָה וְחָכְמָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת עֲמָלֵק,
- Scene 6 · §2.4: וְזֶה: שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם – סוֹפֵי־תֵבוֹת "עֲמָלֵק",
- Scene 7 · §2.5: וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה, בְּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק,
- Scene 8 · §2.7: וְזֶהוּ עִקָּר הַתַּכְלִית אֶצְלֵנוּ, שֶׁתִּהְיֶה הַתְּפִלָּה נִכְלֶלֶת בְּאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת: הוּא תְהִלָּתְךָ וְהוּא אֱלֹקֶיךָ,
- Scene 9 · §3.3: אַשְׁרֵי מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵהֶם כְּלָל.

## Hebrew phrases in the 1-minute recap

- Scene 2 · §1.4: אֲבָל בֶּאֱמֶת אֶצְלֵנוּ עִקָּר הַשָּׂגַת הַתַּכְלִית הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּמִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת,
- Scene 3 · §1.7: וְזֶה שֶׁסִּיֵּם: כִּי זֶה כָּל הָאָדָם
- Scene 4 · §2.2: כִּי יֵשׁ אֶבֶן נֶגֶף בְּכָל חָכְמָה וְחָכְמָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת עֲמָלֵק,
- Scene 5 · §2.6: וֶאֱמוּנָה זֶה תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁתִּרְגֵּם: פְּרִישָׂן בִּצְלּוֹ; כִּי הַתְּפִלָּה מְשַׁנָּה הַטֶּבַע,