# Sources — Likutei Moharan II:10 (Settling the Mind Through Joy)

## Texts used

- Hebrew: Likutei Moharan Tinyana (Part II), Torah 10, edition 'Likutei Moharan Tinyana – rabenubook.com', public domain, via Sefaria — https://www.sefaria.org/Likutei_Moharan%2C_Part_II.10
- English: our own paraphrase of the Hebrew, written for these videos. It is not copied from any published translation.
- Verses and teachings of the Sages appear only as Rebbe Nachman quotes them inside this Torah.

## How the text is shown

- The Divine Name is shown as ה' and voiced as Hashem. Other Names are written in the customary form (אֱלֹקִים, קֵ-ל, קָהּ, שַׁ-דַּ-י, אֲדֹ-נָ-י, אֶקְיֶ-ה, צְבָקוֹת). No full Name is written or voiced.
- Parenthetical source references inside the printed Hebrew are left off the screen to save space; the citation line names the source instead.
- Long paragraphs are shown in consecutive pieces. Every Hebrew word on screen is from the edition above; nothing is reworded.
- Cards labelled EXPLANATION (green), and every line marked 'our own reflection — not a quote', are our own words, not quotations.

## Every on-screen quotation in the full shiur, by part

### Part 1 — A Settled Mind and a Joyful Mind

- Scene 3 · LM II:10 §1 · paragraph §1.1
  - HE: מַה שֶּׁהָעוֹלָם רְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינָם מִתְקָרְבִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם יִשּׁוּב־הַדַּעַת, וְאֵינָם מְיַשְּׁבִין עַצְמָן. וְהָעִקָּר – לְהִשְׁתַּדֵּל לְיַשֵּׁב עַצְמוֹ הֵיטֵב, מָה הַתַּכְלִית מִכָּל הַתַּאֲווֹת וּמִכָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, הֵן תַּאֲווֹת הַנִּכְנָסוֹת לַגּוּף, הֵן תַּאֲווֹת שֶׁחוּץ לַגּוּף, כְּגוֹן כָּבוֹד, וְאַזַי בְּוַדַּאי יָשׁוּב אֶל ה':
  - EN (our paraphrase): The only reason people are far from Hashem and do not come close to Him is that they have no yishuv hada'as, and do not settle themselves. The main thing is to work at settling oneself well: what is the purpose of all the desires and all the matters of this world, both the desires that enter the body and those outside the body, such as honour. Then he will surely return to Hashem.
- Scene 5 · LM II:10 §2, on Yeshayahu 55:12 · paragraph §2.1
  - HE: אַךְ דַּע, שֶׁעַל־יְדֵי מָרָה־שְׁחוֹרָה אִי אֶפְשָׁר לְהַנְהִיג אֶת הַמֹּחַ כִּרְצוֹנוֹ, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ. רַק עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה יוּכַל לְהַנְהִיג הַמֹּחַ כִּרְצוֹנוֹ, וְיוּכַל לְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ, כִּי שִׂמְחָה הוּא עוֹלָם הַחֵרוּת, בִּבְחִינַת: כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ, שֶׁעַל־יְדֵי שִׂמְחָה נַעֲשִׂין בֶּן־חוֹרִין וְיוֹצְאִין מִן הַגָּלוּת.
  - EN (our paraphrase): But know: through sadness it is impossible to steer the mind as one wishes, and so it is hard to settle one's mind. Only through joy can one steer the mind as he wishes and settle it. For joy is the world of freedom, as in 'for in joy you shall go out': through joy one becomes free and goes out of exile.
- Scene 6 · LM II:10 §2, on Megillah 12b and Yirmiyahu 48:11 · paragraph §2.2
  - HE: וְעַל־כֵּן כְּשֶׁמְּקַשֵּׁר שִׂמְחָה אֶל הַמֹּחַ, אֲזַי מֹחוֹ וְדַעְתּוֹ בֶּן־חוֹרִין, וְאֵינוֹ בִּבְחִינַת גָּלוּת, וַאֲזַי יוּכַל לְהַנְהִיג אֶת מֹחוֹ כִּרְצוֹנוֹ וּלְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ, מֵאַחַר שֶׁמֹּחוֹ בְּחֵרוּת וְאֵינוֹ בְּגָלוּת. כִּי עַל־יְדֵי גָּלוּת אֵין הַדַּעַת מְיֻשָּׁב, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל בְּנֵי עַמּוֹן וּמוֹאָב, דִּמְיָתְבָא דַּעְתַּיְהוּ מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָלְכוּ בְּגָלוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: שַׁאֲנַן מוֹאָב מִנְּעוּרָיו וְכוּ', וּבַגּוֹלָה לֹא הָלָךְ, עַל כֵּן עָמַד טַעְמוֹ בּוֹ וְכוּ':
  - EN (our paraphrase): So when one binds joy to the mind, his mind and understanding are free and not in exile, and then he can steer his mind as he wishes and settle it. For exile unsettles the mind, as our Sages taught about Ammon and Moav, whose minds were settled because they never went into exile, as it says: 'Moav has been at ease from his youth, and has not gone into exile; therefore his taste has remained in him.'
- Scene 8 · LM II:10 §3, on Tehillim 146:2 and LM I:282 · paragraph §3.1
  - HE: וְלָבוֹא לְשִׂמְחָה הוּא עַל־יְדֵי מַה שֶּׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה עַל־כָּל־פָּנִים, כַּמְבֹאָר עַל פָּסוּק: אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי, עַיֵּן שָׁם.
  - EN (our paraphrase): And one comes to joy by finding in himself at least some good point, as explained on the verse 'I will sing to my Elokim while I yet am'; see there.
- Scene 10 · LM II:10 §3 · paragraph §3.2
  - HE: וְעַל־כָּל־פָּנִים יֵשׁ לוֹ לִשְׂמֹחַ בַּמֶּה שֶׁזָּכָה לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִין: בָּרוּךְ אֱלֹקֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ, וְהִבְדִּילָנוּ וְכוּ' וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת וְכוּ'. מִכָּל זֶה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רָאוּי לוֹ לִקַּח לוֹ שִׂמְחָה לְשַׂמֵּחַ דַּעְתּוֹ כַּנַּ"ל.
  - EN (our paraphrase): And at the very least he should rejoice that he merited to be of the seed of Israel, 'who has not made me a gentile', and as we say: 'Blessed is our Elokim, who created us for His glory and set us apart, and gave us the Torah of truth.' From all this, and the like, it is fitting to take joy and gladden his mind, as above.
- Scene 11 · LM II:10 §3, on Shabbos 77b · paragraph §3.3
  - HE: וְזֶה בְּחִינַת: בְּדִיחָא דַּעְתֵּהּ, שֶׁהוּא דָּבָר גָּדוֹל, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּקַשֵּׁר הַשִּׂמְחָה לְמֹחוֹ וְדַעְתּוֹ, וַאֲזַי הַמֹּחַ מְשֻׁחְרָר, וְיֵשׁ לוֹ יִשּׁוּב־הַדַּעַת כַּנַּ"ל, וְגַם לְמַעְלָה נַעֲשֶׂה מִזֶּה יִחוּד גָּדוֹל עַל־יְדֵי בְּדִיחָא דַּעְתֵּהּ:
  - EN (our paraphrase): This is 'bedicha da'atei', a joyful mind, which is a great thing: one binds joy to his mind and understanding, and then the mind is released and has yishuv hada'as, as above. And above, too, a great unity is made through a joyful mind.

## Hebrew phrases in the Explainer

- Scene 2 · §1.1: וְהָעִקָּר – לְהִשְׁתַּדֵּל לְיַשֵּׁב עַצְמוֹ הֵיטֵב, מָה הַתַּכְלִית מִכָּל הַתַּאֲווֹת וּמִכָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה,
- Scene 3 · §2.1: רַק עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה יוּכַל לְהַנְהִיג הַמֹּחַ כִּרְצוֹנוֹ, וְיוּכַל לְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ, כִּי שִׂמְחָה הוּא עוֹלָם הַחֵרוּת, בִּבְחִינַת:
- Scene 4 · §2.2: כִּי עַל־יְדֵי גָּלוּת אֵין הַדַּעַת מְיֻשָּׁב,
- Scene 5 · §3.1: וְלָבוֹא לְשִׂמְחָה הוּא עַל־יְדֵי מַה שֶּׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה עַל־כָּל־פָּנִים,
- Scene 6 · §3.3: וְזֶה בְּחִינַת: בְּדִיחָא דַּעְתֵּהּ, שֶׁהוּא דָּבָר גָּדוֹל,

## Hebrew phrases in the 1-minute recap

- Scene 2 · §1.1: שֶׁאֵין לָהֶם יִשּׁוּב־הַדַּעַת, וְאֵינָם מְיַשְּׁבִין עַצְמָן. וְהָעִקָּר – לְהִשְׁתַּדֵּל לְיַשֵּׁב עַצְמוֹ הֵיטֵב,
- Scene 3 · §2.1: כִּי שִׂמְחָה הוּא עוֹלָם הַחֵרוּת, בִּבְחִינַת: כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ,
- Scene 4 · §3.1: וְלָבוֹא לְשִׂמְחָה הוּא עַל־יְדֵי מַה שֶּׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה עַל־כָּל־פָּנִים,