# Sources — Likutei Moharan I:1 (Grace Through Torah)

## Texts used

- Hebrew: Likutei Moharan (Part I), Torah 1, edition 'Likutei Moharan – rabenubook.com', public domain, via Sefaria — https://www.sefaria.org/Likutei_Moharan.1
- English: our own paraphrase of the Hebrew, written for these videos. It is not copied from any published translation.
- Verses and teachings of the Sages appear only as Rebbe Nachman quotes them inside this Torah.

## How the text is shown

- The Divine Name is shown as ה' and voiced as Hashem. Other Names are written in the customary form (אֱלֹקִים, קֵ-ל, קָהּ, שַׁ-דַּ-י, אֲדֹ-נָ-י, אֶקְיֶ-ה, צְבָקוֹת). No full Name is written or voiced.
- Parenthetical source references inside the printed Hebrew are left off the screen to save space; the citation line names the source instead.
- Long paragraphs are shown in consecutive pieces. Every Hebrew word on screen is from the edition above; nothing is reworded.
- Cards labelled EXPLANATION (green), and every line marked 'our own reflection — not a quote', are our own words, not quotations.

## Notes

- Part 3, scene 5: The Gemara names the Name engraved on the clubs; the card stops before it and the narration says 'a holy Name'.
- Part 3, scene 8: The paragraph opens by repeating the Gemara's words with the Name; the card starts after them and the narration paraphrases.
- Part 3, scene 10: As in 5.6, the card starts after the Gemara's words with the Name.
- Part 3, scene 12: The old practice the Rebbe mentions is described briefly; the point is the Torah as 'staffs and Names'.

## Every on-screen quotation in the full shiur, by part

### Part 1 — Grace, and the Wisdom in Everything

- Scene 3 · Tehillim 119:1, as quoted in LM I:1 · paragraph §1.1
  - HE: אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ, הַהוֹלְכִים בְּתוֹרַת ה':
  - EN (our paraphrase): Happy are those whose way is whole, who walk in the Torah of Hashem.
- Scene 4 · LM I:1 §1 · paragraph §1.2
  - HE: דַּע כִּי עַל יְדֵי הַתּוֹרָה נִתְקַבְּלִים כָּל הַתְּפִלּוֹת וְכָל הַבַּקָּשׁוֹת שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים וּמִתְפַּלְּלִים, וְהַחֵן וְהַחֲשִׁיבוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל נִתְעַלֶּה וְנִתְרוֹמֵם בִּפְנֵי כָּל מִי שֶׁצְּרִיכִין, הֵן בְּרוּחָנִי הֵן בְּגַשְׁמִי;
  - EN (our paraphrase): Know that through the Torah, all the prayers and all the requests that we ask and pray are accepted. And the grace and the importance of Israel are lifted up and raised before everyone they need, whether in spiritual matters or in material ones.
- Scene 5 · LM I:1 §1 · paragraph §1.3
  - HE: כִּי עַכְשָׁו בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים חֵן וַחֲשִׁיבוּת הָאֲמִיתִּי שֶׁל יִשְׂרָאֵל נָפַל, כִּי עַכְשָׁו עִקַּר הַחֲשִׁיבוּת וְהַחֵן הוּא אֶצְלָם. אֲבָל עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה נִתְעַלֶּה הַחֵן וְהַחֲשִׁיבוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כִּי הַתּוֹרָה נִקְרֵאת: אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן, שֶׁמַּעֲלָה חֵן עַל לוֹמְדֶיהָ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַבְּלִין כָּל הַתְּפִלּוֹת וְהַבַּקָּשׁוֹת:
  - EN (our paraphrase): For now, because of our many sins, the true grace and importance of Israel have fallen, and the main importance and grace are with the nations. But through the Torah the grace and importance of Israel are raised up. For the Torah is called 'a loving hind and a graceful doe', because it lifts grace onto those who learn it. And through this, all the prayers and requests are accepted.
- Scene 7 · LM I:1 §2 · paragraph §2.1
  - HE: כִּי אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי צָרִיךְ תָּמִיד לְהִסְתַּכֵּל בְּהַשֵּׂכֶל שֶׁל כָּל דָּבָר, וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי אוֹתוֹ הַדָּבָר, כִּי הַשֵּׂכֶל הוּא אוֹר גָּדוֹל, וּמֵאִיר לוֹ בְּכָל דְּרָכָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו.
  - EN (our paraphrase): For a Jew must always look at the intelligence within each thing, and bind himself to the wisdom and intelligence that is in everything, so that the intelligence in each thing will shine for him and bring him close to Hashem through that very thing. For intelligence is a great light, and it shines for him in all his ways, as it is written: 'A man's wisdom makes his face shine.'
- Scene 8 · LM I:1 §2 · paragraph §2.2
  - HE: וְזֶה בְּחִינַת יַעֲקֹב, כִּי יַעֲקֹב זָכָה לַבְּכוֹרָה, שֶׁהוּא רֵאשִׁית, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: רֵאשִׁית חָכְמָה. וְזֶה בְּחִינַת: וַיַּעַקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם, וְתַרְגּוּם אוּנְקֵלוּס: וְחַכְּמַנִי.
  - EN (our paraphrase): And this is the aspect of Yaakov. For Yaakov merited the birthright, which is 'reishis', the beginning, which is wisdom, as it is written: 'The beginning of wisdom.' And this is 'he has supplanted me, vaya'akveini, these two times', which Onkelos translates: 'he has outwitted me', with wisdom.
- Scene 9 · LM I:1 §2 · paragraph §2.3
  - HE: וְזֶה בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ, כִּי הַשֵּׂכֶל הוּא מֵאִיר לוֹ בְּכָל דְּרָכָיו כְּמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ. וְזֶה בְּחִינַת: וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם.
  - EN (our paraphrase): And this is the aspect of the sun, for the intelligence shines for him in all his ways like the sun. And this is: 'The path of the righteous is like the glowing light, growing brighter until the full day.'
- Scene 10 · LM I:1 §2 · paragraph §2.4
  - HE: וְזֶה בְּחִינַת חֵית, לְשׁוֹן חִיּוּת, כִּי הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הוּא הַחִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'.
  - EN (our paraphrase): And this is the aspect of the letter ches, which speaks of chiyus, life. For wisdom and intelligence are the life of everything, as it is written: 'Wisdom gives life.'
- Scene 11 · LM I:1 §2 · paragraph §2.5
  - HE: אַךְ מֵחֲמַת שֶׁאוֹר הַשֵּׂכֶל גָּדוֹל מְאֹד, אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֵלָיו כִּי אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת נוּן שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: לְשׁוֹן מַלְכוּת.
  - EN (our paraphrase): But because the light of the intelligence is very great, one cannot reach it except through the aspect of the letter nun, which is Malchus, kingship, as it is written: 'Before the sun his name shall rule, yinon', and Rashi explains: it is a word of kingship.
- Scene 12 · LM I:1 §2 · paragraph §2.6
  - HE: וְזֶה בְּחִינַת לְבָנָה, כִּי הַלְּבָנָה אֵין לָהּ אוֹר מֵעַצְמָהּ כִּי אִם מַה שֶּׁמְּקַבֶּלֶת מֵהַשֶּׁמֶשׁ. וְזֶהוּ בְּחִינַת מַלְכוּת, דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמָהּ כְּלוּם, אֶלָּא מַה שֶּׁמְקַבֶּלֶת מִן הַחֵית, שֶׁהִיא בְּחִינַת חָכְמָה, בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ כַּנַּ"ל, וְנַעֲשֶׂה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה.
  - EN (our paraphrase): And this is the aspect of the moon. For the moon has no light of its own, only what it receives from the sun. And this is Malchus, which has nothing of its own except what it receives from the ches, which is wisdom, the sun, as said above. And then the light of the moon becomes like the light of the sun.

### Part 2 — Esav, the Two Inclinations, and Words That Enter the Heart

- Scene 2 · LM I:1 §2 · paragraph §2.7
  - HE: אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ מְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה וְהַחִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, זֶה בְּחִינַת עֵשָׂו שֶׁבִּזָה אֶת הַבְּכוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכוֹרָה, דְּהַיְנוּ הַשֵּׂכֶל כַּנַּ"ל, בְּחִינַת: לֹא יַחְפֹּץ כְּסִיל בִּתְבוּנָה כִּי אִם בְּהִתְגַּלּוֹת לִבּוֹ. וְזֶה בְּחִינַת מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, בְּחִינַת לְבָנָה דְּסִטְרָא אָחֳרָא, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר: וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וְכוּ'.
  - EN (our paraphrase): But one who does not bind himself to the intelligence, the wisdom and the life that is in each thing, that is the aspect of Esav, who despised the birthright, as it is written: 'And Esav despised the birthright', meaning the intelligence. As it says: 'A fool does not desire understanding, only to show what is in his heart.' And this is the kingdom of wickedness, the moon of the other side, of which it says: 'The moon will be ashamed.'
- Scene 3 · LM I:1 §2 · paragraph §2.8
  - HE: וְזֶה בְּחִינַת יֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר הָרָע, כִּי הַיֵּצֶר טוֹב נִקְרָא מִסְכֵּן וְחָכָם, בְּחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת עֲנִיָּה וְדַלָּה דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמָהּ כְּלוּם, כִּי אִם מַה שֶּׁמְּקַבֶּלֶת מֵחָכְמָה. וְיֵצֶר הָרָע נִקְרָא מֶלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל, בְּחִינַת מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁאֵינָהּ חֲפֵצָה בְּחָכְמָה וָשֵׂכֶל, בְּחִינַת לֹא יַחְפֹּץ כְּסִיל בִּתְבוּנָה וְכוּ' כַּנַּ"ל.
  - EN (our paraphrase): And this is the good inclination and the evil inclination. The good inclination is called 'a poor and wise child': it is Malchus, poor and lowly, having nothing of its own except what it receives from wisdom. And the evil inclination is called 'an old and foolish king': the Malchus of the other side, which does not desire wisdom and intelligence, as in 'a fool does not desire understanding.'
- Scene 4 · LM I:1 §2 · paragraph §2.9
  - HE: וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִתֵּן כֹּחַ לִבְחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: לְעוֹלָם יַרְגִּיז אָדָם יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרָע. וְעַל־יְדֵי מַה נוֹתֵן כֹּחַ לְמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּכֹחַ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שָׁם: לְעוֹלָם יַרְגִּיז וְכוּ', אִי אָזִיל – מוּטָב, וְאִם לָאו – יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אִם פָּגַע בְּךָ מְנֻוָּל זֶה, מָשְׁכֵהוּ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ,
  - EN (our paraphrase): And each person must give strength to the holy Malchus so that it overpowers the Malchus of the other side, as our Sages said: 'A person should always stir up his good inclination against his evil inclination.' And how does he give strength to the holy Malchus? Through the Torah he studies with strength, as the Sages said there: if it goes away, good; and if not, let him busy himself with Torah. And as they said: 'If this repulsive one meets you, drag him to the study hall.'
- Scene 5 · LM I:1 §2 · paragraph §2.10
  - HE: כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה נוֹתֵן כֹּחַ לְמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה. וַאֲזַי מְקַבֶּלֶת הַמַּלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת נ, חִיּוּת מִן הַחָכְמָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת ח, וְנִתְחַבֵּר וְנִתְקַשֵּׁר הַח וְהַנ, וְנַעֲשֶׂה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה,
  - EN (our paraphrase): For through the Torah one gives strength to the holy Malchus. Then the Malchus, which is the nun, receives life from wisdom, which is the ches. The ches and the nun are joined and bound together, and the light of the moon becomes like the light of the sun.
- Scene 6 · LM I:1 §2 · paragraph §2.11
  - HE: וּכְשֶׁזֶּה קָם, זֶה נוֹפֵל, וַאֲזַי נוֹפֵל וְנִתְבַּטֵּל מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה', צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם, וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם. הַיְנוּ עַל־יְדֵי דַּרְכֵי ה', הַיְנוּ הַתּוֹרָה, עַל־יְדֵי־זֶה הַצַּדִּיקִים שֶׁדְּבֵקִים בְּמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, הֵם נִתְחַזְּקִים וּמְקַבְּלִים כֹּחַ עַל־יְדֵי־זֶה. וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם, בְּחִינַת מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, בְּחִינַת הַיֵּצֶר הָרָע, שֶׁנּוֹפֵל וְנִכְנָע עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, כַּנַּ"ל:
  - EN (our paraphrase): And when one rises, the other falls: the kingdom of wickedness falls and is nullified. As it is written: 'For the ways of Hashem are straight; the righteous walk in them, and sinners stumble in them.' Through the ways of Hashem, the Torah, the tzaddikim who cleave to the holy Malchus grow strong and receive power; and the sinners stumble, the kingdom of wickedness, the evil inclination, which falls and is subdued through the Torah.
- Scene 8 · LM I:1 §3 · paragraph §3.1
  - HE: וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַבְּלִים כָּל הַתְּפִלּוֹת וְהַבַּקָּשׁוֹת, כִּי עִקַּר מַה שֶּׁאֵין נִתְקַבְּלִין הַבַּקָּשׁוֹת הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין לְהַדְּבָרִים חֵן, וְאֵין נִכְנָסִין בַּלֵּב שֶׁל זֶה שֶׁמְּבַקְּשִׁין מִמֶּנּוּ, כְּאִלּוּ אֵין בְּלִבּוֹ מָקוֹם שֶׁיִּכָּנְסוּ הַדְּבָרִים בְּלִבּוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לְהַמְבַקֵּשׁ חֵן שֶׁיִּכָּנְסוּ הַדְּבָרִים בְּלִבּוֹ שֶׁל זֶה שֶׁמְּבַקְּשִׁין מִמֶּנּוּ;
  - EN (our paraphrase): And through this all the prayers and requests are accepted. For the main reason requests are not accepted is that the words have no grace. They do not enter the heart of the one being asked, as if there were no place in his heart for the words to enter, because the one asking has no grace that would let his words enter that heart.
- Scene 9 · LM I:1 §3 · paragraph §3.2
  - HE: אֲבָל עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַבְּרִין וְנִתְקַשְּׁרִין הַנ וְהַח כַּנַּ"ל וְנַעֲשֶׂה חֵן, וְעַל כֵּן נִקְרֵאת הַתּוֹרָה יַעֲלַת חֵן, וַאֲזַי זוֹכֶה שֶׁדְּבָרָיו הֵם דִּבְרֵי חֵן, וַאֲזַי נִתְקַבְּלִין דְּבָרָיו וּבַקָּשׁוֹתָיו, כְּמוֹ מִי שֶׁמְּדַבֵּר דִּבְרֵי חֵן, שֶׁנִּכְנָסִין הַדְּבָרִים בְּלֵב הַמִּתְבַּקֵּשׁ, דְּהַיְנוּ זֶה שֶׁמְּבַקְּשִׁין מִמֶּנּוּ.
  - EN (our paraphrase): But through the Torah, by which the nun and the ches are joined and bound, grace comes into being. That is why the Torah is called 'a graceful doe'. Then he merits that his words are words of grace, and his words and requests are accepted, like someone who speaks graciously, whose words enter the heart of the one he asks.
- Scene 10 · LM I:1 §3 · paragraph §3.3
  - HE: וְזֶה בְּחִינַת ת, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְחַבְּרוּ וְנִתְקַשְּׁרוּ הַחֵי"ת וְהַנּוּ"ן וְנַעֲשָׂה בְּחִינַת "חֵן", עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת תָּי"ו, שֶׁהוּא לְשׁוֹן חֲקִיקָה וּרְשִׁימָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְהִתְוִיתָ תָּו, כִּי עַל־יְדֵי הַחֵן נֶחְקָק וְנִרְשָׁם מָקוֹם בְּלֵב הַמִּתְבַּקֵּשׁ לְקַבֵּל הַבַּקָּשָׁה, כִּי עַל־יְדֵי הַחֵן נִתְקַבְּלוּ דְּבָרָיו.
  - EN (our paraphrase): And this is the aspect of the letter tav. When the ches and the nun are joined and become chen, grace, through this the tav is formed, a word of engraving and marking, as it is written: 'And mark a tav.' For through the grace a place is engraved and marked in the heart of the one being asked, to receive the request; through the grace his words are accepted.
- Scene 11 · LM I:1 §3 · paragraph §3.4
  - HE: נִמְצָא, שֶׁבְּחִינַת הַ"חֵן" חָקַק מָקוֹם בְּלֵב זֶה שֶׁמְּבַקְּשִׁין מִמֶּנּוּ, כְּדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ דְּבָרָיו בְּלִבּוֹ, וִיקַבֵּל בַּקָשָׁתוֹ, וְהַחֲקִיקָה וּרְשִׁימָה זֶה בְּחִינַת תָּי"ו כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים. נַחַת דַּיְקָא, הַיְנוּ בְּחִינַת חֵן הַנַּ"ל וְהַת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה אוֹתִיּוֹת נַחַת, וְאָז נִשְׁמָעִים דְּבָרָיו וְנִתְקַבֵּל בַּקָּשָׁתוֹ כַּנַּ"ל:
  - EN (our paraphrase): So the grace engraves a place in the heart of the one being asked, so that the words may enter his heart and he will accept the request; and that engraving and marking is the tav. And this is: 'The words of the wise are heard when spoken in nachas, gently.' Nachas exactly: the chen and the tav together make the letters of nachas, and then his words are heard and his request is accepted.

### Part 3 — Yaakov's Grace and the Wave That Sinks the Ship

- Scene 2 · LM I:1 §4 · paragraph §4.1
  - HE: וְעַל כֵּן יַעֲקֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל כַּנַּ"ל, עַל כֵּן זָכָה לְחֵן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: כִּי חַנַּנִי אֱלֹקִים וְכוּ'. וְעַל כֵּן בֵּרַךְ אֶת הַשְּׁבָטִים בְּחֵן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: הַיְלָדִים אֲשֶׁר חָנַן וְכוּ'. וּבִנְיָמִין לֹא הָיָה אָז, וְעַל כֵּן בֵּרְכוֹ יוֹסֵף בְּחֵן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: אֱלֹקִים יָחְנְךָ בְּנִי.
  - EN (our paraphrase): That is why Yaakov, who is the intelligence, merited grace, as it is written: 'For Elokim has graced me.' And so he blessed the tribes with grace: 'the children whom Elokim has graciously given.' Binyamin was not yet born then, so Yosef blessed him with grace, as it is written: 'Elokim be gracious to you, my son.'
- Scene 3 · LM I:1 §4 · paragraph §4.2
  - HE: וְדַוְקָא יוֹסֵף הָיָה יָכוֹל לְבָרְכוֹ בְּחֵן, כִּי יוֹסֵף הָיָה כָּלוּל בְּיוֹתֵר מִבְּחִינַת יַעֲקֹב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב־יוֹסֵף, כִּי הוּא הָיָה עִקַּר תּוֹלְדוֹתָיו, כִּי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף כְּחַדָּא חֲשִׁיבֵי.
  - EN (our paraphrase): And precisely Yosef could bless him with grace, because Yosef was more fully included in the aspect of Yaakov, as it is written: 'These are the generations of Yaakov: Yosef.' He was the main one of his offspring, for Yaakov and Yosef are counted as one.
- Scene 4 · LM I:1 §4 · paragraph §4.3
  - HE: וְעַל כֵּן נֶאֱמַר בְּיוֹסֵף: בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ. בְּכוֹר הוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ שׁוֹרוֹ – לְשׁוֹן הִסְתַּכְּלוּת, כִּי צְרִיכִין לְהִסְתַּכֵּל בְּהַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ הָדָר לוֹ, תִּרְגֵּם אוּנְקֶלוּס: זִיו לֵיהּ, לְשׁוֹן אוֹר, כִּי הַשֵּׂכֶל מֵאִיר לוֹ בְּכָל דָּבָר; אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה אֹפֶל וָחֹשֶׁךְ, מֵאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל, כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ שָׁם בְּכָל דָּבָר, וּמְקָרֵב אוֹתוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ:
  - EN (our paraphrase): That is why it is said of Yosef: 'His firstborn ox, majesty is his.' The firstborn is the intelligence. 'Shoro', his ox, also means looking: one must look at the intelligence in each thing. And 'hadar lo', majesty is his, Onkelos translates 'ziv', radiance: light. For the intelligence shines for him in everything; even in a place of gloom and darkness, the intelligence shines for him, when he merits to look at the intelligence that is there in each thing, and it brings him close to Hashem.
- Scene 5 · Bava Basra 73a, as quoted in LM I:1 §5 · paragraph §5.1, §5.2
  - HE: וְזֶה פֵּרוּשׁ מַה שֶּׁאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָּה: הַאי גַּלָּא דְּמַטְבַּע לִסְפִינְתָּא מִתְחַזֵּי כִּי צוּצִיתָא דְּנוּרָא חִוַּרְתָּא בְּרֵישָׁא, וּמְחִינָן לֵיהּ בְּאַלְוָתָא דְּחָקִיק עֲלֵיהּ
  - EN (our paraphrase): That wave that sinks a ship looks like a tip of white fire at its head. And we strike it with clubs engraved with a holy Name.
- Scene 6 · LM I:1 §5 · paragraph §5.3, §5.4
  - HE: גַּלָּא – הוּא הַיֵצֶר הָרָע. דְּמַטְבַּע לִסְפִינְתָּא הוּא הַחֵן וְהַחֲשִׁיבוּת, לְשׁוֹן סָפוּן וְחָשׁוּב, כִּי הַיֵּצֶר הָרָע רוֹצֶה לְהַטְבִּיעַ וּלְהַשְׁפִּיל, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת הַחֵן וְהַחֲשִׁיבוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה.
  - EN (our paraphrase): The wave is the evil inclination. 'That sinks a ship', sefinta, is the grace and importance, from the word for something precious and treasured. For the evil inclination wants to sink and lower, Heaven forbid, the grace and importance of Israel, the holy Malchus.
- Scene 7 · LM I:1 §5 · paragraph §5.5
  - HE: וּמִתְחַזֵּי כִּי צוּצִיתָא דְּנוּרָא חִוַּרְתָּא בְּרֵישָׁא, כִּי מִתְּחִלָּה הַיֵּצֶר הָרָע מִתְלַבֵּשׁ עַצְמוֹ בְּמִצְווֹת וּמַטְעֶה אֶת הָאָדָם כְּאִלּוּ מְסִיתוֹ לַעֲשוֹת מִצְוָה. וְזֶהוּ בְּחִינַת צוּצִיתָא דְּנוּרָא חִוַּרְתָּא, אֵשׁ לְבָנָה; אַף־עַל־פִּי־כֵן מַלְאָךְ מַזִּיק הוּא.
  - EN (our paraphrase): 'It looks like a tip of white fire at its head': at first the evil inclination dresses itself in mitzvos and misleads a person, as if it were urging him to do a mitzvah. That is the tip of white fire; and even so, it is a destroying angel.
- Scene 8 · LM I:1 §5 · paragraph §5.6
  - HE: הַיְנוּ שֶׁעִקַּר הַכְנָעָתוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר־הָרָע הוּא עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ שְׁמוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא.
  - EN (our paraphrase): 'And we strike it with clubs engraved with a Name': the main way to subdue the evil inclination is through the Torah, which is entirely the Names of the Holy One, blessed be He.
- Scene 9 · LM I:1 §5 · paragraph §5.7
  - HE: וְהַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת וָי"ו, כִּי הַלּוּחוֹת אָרְכָּן וָי"ו וְרָחְבָּן וָי"ו. וְזֶהוּ בְּחִינַת אַלְוָתָא, דְּהַיְנוּ מַקְלוֹת,
  - EN (our paraphrase): And the Torah is the aspect of the letter vav, for the Tablets were six handbreadths long and six wide, and vav is six. And that is the 'clubs', the staffs.
- Scene 10 · LM I:1 §5 · paragraph §5.8
  - HE: הַיְנוּ שֵׁמוֹת, בְּחִינַת הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת וָי"ו. וְהַוָּי"ו הוּא צוּרַת מַקֵּל, וְהִיא כֻּלָּהּ שְׁמוֹתָיו שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ,
  - EN (our paraphrase): 'Engraved with a Name' means Names, the Torah, which is the vav. The vav has the shape of a staff, and the Torah is entirely the Names of Hashem.
- Scene 11 · LM I:1 §5 · paragraph §5.9
  - HE: הַיְנוּ שֶׁהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא מַכְנִיעַ אֶת הַיֵּצֶר הָרָע, שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֶת הָאָדָם מְשֻׁגָּע מַמָּשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי בַּעַל־עֲבֵרָה הוּא מְשֻׁגָּע, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֶלָא אִם כֵּן נִכְנַס בּוֹ רוּחַ־שְׁטוּת.
  - EN (our paraphrase): That is, the holy Torah subdues the evil inclination, which wants to make a person truly mad, Heaven forbid. For a sinner is mad, as the Sages said: 'A person does not sin unless a spirit of folly enters him.'
- Scene 12 · LM I:1 §5 · paragraph §5.9
  - HE: וּכְמוֹ שֶׁהַמְּשֻׁגָּעִים צְרִיכִים לְהַכּוֹתָם וְלָשׂוּם עֲלֵיהֶם שֵׁמוֹת, כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ הַתּוֹרָה שֶׁעוֹסְקִין הוּא בְּחִינַת מַקְלוֹת וְשֵׁמוֹת, שֶׁבָּזֶה מַכִּין וּמַכְנִיעִין אֶת הַיֵּצֶר הָרָע וּמְגָרְשִׁין מִן הָאָדָם אֶת הַשִּׁגָּעוֹן וְהָרוּחַ שְׁטוּת שֶׁנִּכְנַס בּוֹ, בְּחִינַת וּמְחִינָן לֵיהּ בְּאַלְוָתָא, דְּחָקִיק עָלֵיהּ שֵׁמוֹת וְכוּ' כַּנַּ"ל:
  - EN (our paraphrase): And just as the mad were treated with blows and with Names written over them, so exactly the Torah we study is staffs and Names. With them we strike and subdue the evil inclination, and drive out of a person the madness and the spirit of folly that entered him: 'we strike it with clubs engraved with Names.'
- Scene 14 · LM I:1 §6 · paragraph §6.1, §6.2
  - HE: וְזֶהוּ אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ. אַשְׁרֵי לְשׁוֹן הִסְתַּכְּלוּת.
  - EN (our paraphrase): And this is: 'Happy are those whose way is whole.' 'Ashrei', happy, is a word of looking.
- Scene 15 · LM I:1 §6 · paragraph §6.3
  - HE: תְמִימֵי דָרֶךְ בְּחִינַת: יַעֲקֹב אִישׁ תָּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל כַּנַּ"ל. הַיְנוּ לִזְכּוֹת לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב אִישׁ תָּם, זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה. וְזֶהוּ
  - EN (our paraphrase): 'Whose way is whole', temimei, is the aspect of 'Yaakov, a whole man', tam, who is the intelligence. That is, to merit to look at the intelligence in each thing, which is Yaakov the whole man, one merits through the Torah. And this is:
- Scene 16 · LM I:1 §6 · paragraph §6.4
  - HE: הַהוֹלְכִים בְּתוֹרַת ה', כִּי עַל־יְדֵי שֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה בְּכֹחַ, עַל־יְדֵי־זֶה נוֹתֵן כֹּחַ לַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת נוּ"ן, לְקַבֵּל מִן הַשֵּׂכֶל, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֵי"ת, וַאֲזַי נַעֲשֶׂה חֵן, וְנִתְקַבְּלִים דְּבָרָיו כַּנַּ"ל, וַאֲזַי נִתְעַלֶּה הַחֵן וְהַחֲשִׁיבוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַתְּפִלּוֹת וְהַבַּקָּשׁוֹת נִתְקַבְּלִים:
  - EN (our paraphrase): 'Who walk in the Torah of Hashem.' By learning Torah with strength, one gives strength to the holy Malchus, the nun, to receive from the intelligence, the ches. Then grace comes into being, and his words are accepted. Then the grace and importance of Israel are raised up, and all the prayers and requests are accepted.

## Hebrew phrases in the Explainer

- Scene 2 · §1.2: דַּע כִּי עַל יְדֵי הַתּוֹרָה נִתְקַבְּלִים כָּל הַתְּפִלּוֹת וְכָל הַבַּקָּשׁוֹת
- Scene 3 · §1.3: כִּי הַתּוֹרָה נִקְרֵאת: אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן, שֶׁמַּעֲלָה חֵן עַל לוֹמְדֶיהָ,
- Scene 4 · §2.1: לְהִסְתַּכֵּל בְּהַשֵּׂכֶל שֶׁל כָּל דָּבָר,
- Scene 5 · §2.4: וְזֶה בְּחִינַת חֵית, לְשׁוֹן חִיּוּת,
- Scene 6 · §2.6: כִּי הַלְּבָנָה אֵין לָהּ אוֹר מֵעַצְמָהּ כִּי אִם מַה שֶּׁמְּקַבֶּלֶת מֵהַשֶּׁמֶשׁ.
- Scene 7 · §2.8: וְיֵצֶר הָרָע נִקְרָא מֶלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל,
- Scene 8 · §2.9: אִם פָּגַע בְּךָ מְנֻוָּל זֶה, מָשְׁכֵהוּ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ,
- Scene 9 · §2.10: וְנִתְחַבֵּר וְנִתְקַשֵּׁר הַח וְהַנ, וְנַעֲשֶׂה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה,
- Scene 10 · §2.11: וּכְשֶׁזֶּה קָם, זֶה נוֹפֵל,
- Scene 11 · §3.4: דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים.
- Scene 12 · §4.1: וְעַל כֵּן בֵּרְכוֹ יוֹסֵף בְּחֵן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: אֱלֹקִים יָחְנְךָ בְּנִי.
- Scene 13 · §5.3: גַּלָּא – הוּא הַיֵצֶר הָרָע.
- Scene 14 · §4.3: אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה אֹפֶל וָחֹשֶׁךְ, מֵאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל,
- Scene 15 · §5.5: מִתְּחִלָּה הַיֵּצֶר הָרָע מִתְלַבֵּשׁ עַצְמוֹ בְּמִצְווֹת וּמַטְעֶה אֶת הָאָדָם כְּאִלּוּ מְסִיתוֹ לַעֲשוֹת מִצְוָה.
- Scene 16 · §6.4: וַאֲזַי נִתְעַלֶּה הַחֵן וְהַחֲשִׁיבוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַתְּפִלּוֹת וְהַבַּקָּשׁוֹת נִתְקַבְּלִים:

## Hebrew phrases in the 1-minute recap

- Scene 2 · §1.2: דַּע כִּי עַל יְדֵי הַתּוֹרָה נִתְקַבְּלִים כָּל הַתְּפִלּוֹת וְכָל הַבַּקָּשׁוֹת
- Scene 3 · §2.1: לְהִסְתַּכֵּל בְּהַשֵּׂכֶל שֶׁל כָּל דָּבָר,
- Scene 4 · §2.10: וְנִתְחַבֵּר וְנִתְקַשֵּׁר הַח וְהַנ, וְנַעֲשֶׂה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה,
- Scene 5 · §3.4: דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים.
- Scene 6 · §5.6: הַיְנוּ שֶׁעִקַּר הַכְנָעָתוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר־הָרָע הוּא עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה,